היטלי פיתוח, אגרות בנייה

יזם המבקש להוציא היתר בנייה ברשות שהוקם בה תאגיד מים וביוב, צריך לקחת בחשבון סיבוב נוסף של תיאום מול התאגיד. דרוש שינוי המצב בחקיקה, שכן תזכיר הצעת חוק התכנון והבנייה החדש מתעלם מהעובדה כי תאגידי המים והביוב הפכו למעורבים בפועל בהליך התכנוני

בית המשפט המחוזי פסק כי ביצוע הליכי גבייה שנים לאחר ביצוע העבודות אינו חוקי ■ בעירייה דרשו את תשלום עבור עבודות סלילה שבוצעו בשנות ה-70 כתנאי להנפקת היתרי בנייה

ביהמ"ש ביטל היטלי פיתוח בסך 1.5 מיליון שקל למרות שבנייה חדשה הכפילה את שטח הנכס, כי חלפו מספר שנים מאז ביצוע התשתיות; אך פסה"ד עלול לחשוף בעל נכס לחיוב בהיטלי פיתוח בגין תוספת בנייה "בתוך זמן סביר", אפילו אם העירייה כלל לא ביצעה את התשתיות

הוועדה המקומית חוף השרון וגופי תכנון אחרים הביאו לאישור תוכניות ביוב והקמת משאבה בקרבת בתים ביישוב ארסוף, וזאת לפי חוק רשויות מקומיות (ביוב), ללא שעברו את המסלול של אישור תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה. בית המשפט עליון קבע כי הדרך לאישור תוכנית כזו עוברת דרך חוק התכנון והבנייה

ההוראה השוללת אפשרות להאריך את המועד להגשת ערר ביוב נוגדת את זכות הגישה לערכאות והיא בגדר גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. יתכן ומדובר בהוראה שאינה חסינה מהתערבות שיפוטית, בה יבטל בית המשפט הוראות מחוק הביוב

ועדת ערר קבעה, כי אם יימצא כי הבאת שטחי השירות בחשבון היטל הפיתוח הייתה מפחיתה את התעריף, אזי אפשר שיש מקום להתערב בו

פסק דין חדש בעליון קובע הלכה מהפכנית האוסרת ניכוי מע"מ תשומות ששולם ע"י קבלנים לחברות כלכליות עירוניות כנגד חשבונית מס פסק הדין הופך הלכות מפסקי דין מחוזיים שהכירו בזכות הקיזוז - ויוצר עיוות מס חמור

רשויות מקומיות רבות נוהגות לפתח את התשתיות העירוניות באמצעות הסכמי פיתוח. קיימים שלושה סוגים עיקריים של הסכמי פיתוח. לגבי כל הסכם פיתוח ישנם היבטים שונים אותם כדאי לדעת וראוי להצטייד במספר כלים

המועצה האזורית באר טוביה חתמה עם שתי חברות על הסכם פיתוח, הקובע תשלום סופי בתמורה לביצוע עבודות פיתוח. כעבור שנים דרשה גם היטל סלילה. ביהמ"ש קבע, כי הסכמי פיתוח אינם מאפשרים לגבות היטלים גם בגין בנייה שנוספה על המקרקעין לאחר חתימת ההסכם, ומתח ביקורת על התנהלות המועצה

פסק דין חדש קובע כי בהיעדר חוק עזר מפורש, חובה על העירייה להתחשב בתשלום דמי השתתפות בעת גביית היטל סלילה; סוגיות אחרות נותרו פתוחות

בנסיבות בהן מותקנות תשתיות בנכסי עירייה, שמאוחר יותר נמכרים לאדם פרטי - חיוב הרוכש בתשלום בגין תשתיות העירייה איננו ראוי וכנראה אף אינו חוקי

"הסכמי פיתוח" נועדו למנוע אי התאמה בין השלמת בניית הדירות לבין השלמת הפיתוח והתשתיות, ובמסגרתם עבודות הפיתוח עוברות מהרשות לידי הקבלנים * על פניו נראה שכולם יוצאים נשכרים, אך הבעיות מתחילות בין היתר כשיש כמה יזמים שמחלקים ביניהם אחריות

למי הסמכות לדון במחלוקות בין הרשות לאזרח בנוגע להיטלי פיתוח? בשל הסירבול הפרוצדורלי בתחום וריבוי ועדות הערר, כל צד מבקש להתבסס על הפסיקה המתאימה לו