היטלי פיתוח, אגרות בנייה

הפרשנות הראויה של סעיפים 2(ב) ו-3 לתוספת של תקנות מקומות חניה היא, כי יש לדרוש מהרשות שתקים קרן למימון חניון ציבורי, לפני שתאושר התוכנית להקמת החניון ולפני תחילת בנייתו

רשויות מקומיות עוקפות את הנחיות משרד הפנים האוסרות העלאת תעריפי היטלים ללא תחשיב באמצעות הרחבת סך שטחי הקרקע ברי החיוב

כל שהרשות צריכה לעשות על מנת להגדיל את גובה ההיטלים, זה להיות "ליברלית" בחישוב כמות התשתיות שיותקנו ובמחירם, ו"קמצנית" בחישוב סך השטחים שהיא צופה שייבנו באותה תקופה

למרות פסיקות מפורשות של בית המשפט, לפיהן אם הגופים הממשלתיים מבצעים את הפיתוח צריך לשלם להם ולא לרשות - רשויות מקומיות רבות ממשיכות לגבות סכומים מופרזים, ומציגות להגנתן חוזים חתומים עם היזמים; היזמים אכן חתמו על אותם חוזים - מחשש לעיכוב הפרויקט כולו " התוצאה: היזמים משלמים, והעלות מגולגלת לרוכשי הדירות

הרשות המקומית צריכה לעדכן באופן שוטף את תעריפי היטלי הפיתוח בה ואת חוקי העזר הרלבנטיים

ביהמ"ש חייב רוכשי מגרש בהיטל על ביוב שהותקן בתקופת הבעלות של המינהל

יש מקרים בהם עלות פיתוח הקרקע עולה על ערכה כמפותחת בטווח המיידי, אבל למרות זאת מפתחים קרקע גם בתנאים אלו - כי שיקולי הפיתוח כוללים בחינת ההשלכות המשקיות הכוללות

ביהמ"ש: העירייה אינה זכאית לתשלום הוצאות תקורה בשיעור לו זכאי קבלן מבצע; מעצם הגדרתה כמלכ"ר היא אינה רשאית להפיק רווחים מפיתוח העיר

קובע: מאחר שהרשויות ביהודה ושומרון אינן נהנות מהיטלי השבחה, זכותן לגבות אגרות אחרות

העליון: בעבודות פיתוח חלף אגרות, יחושב המע"מ בגין העסקה מתוך סכום אגרות הפיתוח ולא כתוספת עליו