משפט נדל"ן

שטח ברוטו של הדירה כולל את חלקה בחדר המדרגות ובפיר המעלית של הבניין

שר המשפטים, דניאל פרידמן, חתום על תיקון הקובע כי הדיון בתובענה לפינוי המושכר בלבד יתקיים בתוך 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה; עדיין דרושים מהלכים משלימים, אותם יוזמת ח"כ טרטמן

אלעזרא טוען כי העירייה הפקיעה בשנים האחרונות 460 דונם לצורכי ציבור בניגוד לחוק

בית המשפט העליון קבע לראשונה כי ככל שהקרקע לא הושבחה במסגרת תוכנית לאיחוד וחלוקה, זכאי בעליה לפיצויים בגין החלק שניטל ממנו מעבר ל-40%; הפיצוי ישולם על-פי כלל הפיצוי הדו-שלבי: פיצוים לפי סעיף 197, ופיצויי הפקעה

העליון הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי; השופטת ארבל ציינה כי אמנם החוק אינו חד-משמעי בעניין, אך קבעה כי יש לתת פרשנות לפיה אין לתת ביטוי במסגרת חוות דעת שמאי לעניין שווי הקרקע על פעולות העומדות בניגוד לתכלית החוק

המערער הגיש תביעה נגד המשיב, שלפיה הוא יכול להמשיך לעבור בשביל העובר בין הנחלות של הצדדים. המערער עובר מזה למעלה מ-30 שנה, אך בימ"ש השלום דחה התביעה להכיר בזכות מעבר כזיקת הנאה. במחוזי השופטים נחלקו, ובדעת רוב נקבע כי המערער לא רכש זיקת הנאה או זכות בר רשות בלתי הדירה

פסק דין חדש בעליון עוסק בסוגיה משפטית המשפיעה על עסקאות רבות במקרקעין: האם רוכש ששילם חלק מדמי המכר לבנק, על מנת לסלק משכנתא שרבצה בגין הלוואה של הבנק למוכר, זכאי להשבה מהבנק כאשר עסקת המכר מתבטלת עקב פגם ברצון? 3 שופטים ענו לשאלה זו 3 תשובות עקרוניות שונות: האחד פסק לטובת הקונה השבה מלאה, השני פסק השבה חלקית, והשלישי שלל לחלוטין השבה

בתיק אחר: בית המשפט ביטל היטל השבחה לתת-חלקה, למרות שנהנתה מתוכנית גובלת

התיקון לחוק המכר, שנכנס לתוקף ב-6.10.08, בן השאר מטיל אחריות הן על הבנק המלווה את הפרויקט והן על הבנק הנותן את ההלוואה לרוכש לוודא שהקונה יקבל בטוחות כנגד הסכומים ששילם

האם רשאי ערב לשטר חוב שניתן במסגרת הסכם שכירות, להשתחרר מערבותו לשטר החוב על-ידי מתן הודעה חד צדדית למשכיר במהלך תקופת השכירות ובטרם בוצעה הפרה של ההסכם מצד השוכר?

בנק שנתן הלוואה לקונה תבע כי תרשם משכנתא על הדירה חרף ביטול ההסכם בין המוכר לבין הקונה, כי לטענת הבנק המוכר קיבל את כספי המשכנתא; התיק הוחזר לדיון במחוזי

במקרה של הפקעה, גם פיצויים נלווים נוספים עשויים להיחשב כחלק מההפקעה, וזאת אף שאם היו משולמים בנפרד לא היו נחשבים כמכירה של זכות במקרקעין

הנתבע רכש חלקים ממקרקעין שהינו מבנה הכולל 3 אולמות תעשייה. לפני הרכישה, החצר של הבית חולקה כך שהתובעים החזיקו בחלק גדול מחלקם המתמטי במקרקעין, וזאת על-פי הסכם שיתוף לא רשום, והנתבע ידע על כך בטרם הרכישה של חלקיו במקרקעין. בית המשפט פסק כי הידיעה על הסכם השיתוף לא מונעת את ביטול הסכם השיתוף וחלוקת החצר לפי החלקים הרשומים

השופטת מרים נאור קבעה כי בתוכניות איחוד וחלוקה הפיצוי יכול להיעשות בשינוי ייעוד הקרקע או בתוספת אחוזי בנייה

הוראת ביצוע של רשות המיסים מאפשרת בנסיבות מסוימות הכרה בביטול עיסקה גם על סמך הצהרה חד צדדית. דומה שהגיעה העת לגמישות גם ביחס לדרישת רשות המיסים להימנע מעיסקה נוספת בעתיד בין הצדדים