פירוק חברה

הצו ניתן לבקשת בנק דיסקונט, שטען כי שי שלמה - לשעבר הבעלים של רשת הסרת השיער בלייזר - חייב לו כ-4.2 מיליון שקל מכוח ערבותו לחובות החברה

במסגרת ההסכם נקבע מנגנון שיבטיח את תשלומי הביטוחים, הקרנות והמשכורות לעובדים העורך הראשי, שלמה בן-צבי: "העיתון הוכיח את איתנותו הכלכלית והצליח לסיים את העניין בצורה מכובדת הנותנת מענה לכל העובדים"

המינוי נעשה לבקשת בנק לאומי, הטוען כי החברה חייבת לו כ-1.4 מיליון שקל בגין הלוואות, ערבויות ואשראים

סקיור ויז'ן עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של תוכנות אבטחה באינטרנט לטענת עובדיה, החברה הפסיקה את פעילותה, פיטרה את כל עובדיה, הפסיקה לגבות תשלום על מוצריה, ונותרה עם חובות של כ-550 אלף שקל

החברה עוסקת בפתרונות מיקוד חוץ מול חברות היי-טק לטענת העובדים, החברה נקלעה לקשיים כלכליים והודיעה לעובדיה על הפסקת פעילותה ועל פיטוריהם, וחובותיה לעובדיה עולים על סך של 1.5 מיליון שקל

בבקשה נאמר כי לחברה חובות בהיקף של כ-1.5 מיליון דולר, מתוכם חובות המוערכים בכ-2 מיליון שקל לכלל 200 העובדים, וכי קיים חשש אמיתי להמשך קיומה של החברה וליכולתה להוציא לאור את העיתון

(עדכון) - במקביל הגיש בנק הפועלים בקשה לאכוף את שיעבודיו על רכבי החברה, בטענה לחוב של 99 מיליון שקל בענף מציינים כי מדובר בחציית קו אדום ביחסים שבין הבנקים לחברות הליסינג, שעלולה להקרין על הענף כולו

עפ"י הבקשה שהגישה 013 נטוויז'ן, קונג'י לא עמדה בהתחייבותה לספק ציוד לחברה, ולדעתה קיים סיכוי סביר שנכסיה יוברחו לחברת ויזקום, עימה חתמה קונג'י על הסכם למכירת פעילות המכירות שלה בישראל

הנתבע רכש חלקים ממקרקעין שהינו מבנה הכולל 3 אולמות תעשייה. לפני הרכישה, החצר של הבית חולקה כך שהתובעים החזיקו בחלק גדול מחלקם המתמטי במקרקעין, וזאת על-פי הסכם שיתוף לא רשום, והנתבע ידע על כך בטרם הרכישה של חלקיו במקרקעין. בית המשפט פסק כי הידיעה על הסכם השיתוף לא מונעת את ביטול הסכם השיתוף וחלוקת החצר לפי החלקים הרשומים

נשיאת המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, ציינה כי היא אנוסה לפסוק כך למרות חוסר הצדק, משום שזו לשון החוק

התובעת דרשה לפרק את השיתוף במקרקעין, אך הנתבעים ביקשו כי פירוק השיתוף יהיה רק לאחר שתאושר תב"ע חדשה שתשביח את הקרקע. בית המשפט פסק כי מאחר ואישור התב"ע אינו צפוי תוך זמן קצר, אזי אין לעכב את פירוק השיתוף

הטאבו מאפשר לקבל מידע אודות נכס מקרקעין, אך על אף סופיות המרשם, לעיתים התנהגות הצדדים במשך שנים והסכמות שהושגו ביניהם הם שיקבעו את אופן חלוקת הזכויות בין הבעלים

דירה תל אביבית נמכרה ב-340 אלף שקל מתחת להערכת השמאי של כונס הנכסים עצמו

התובעות ירשו מאביהן מחצית מהזכויות במקרקעין כלשהם. המחצית השנייה נמכרה בשעתו לאביהם של חלק מהנתבעים עוד בשנות החמישים וחברת פז חכרה את הקרקע מאז שנות החמישים. התובעות בקשו את סילוק יד התחנה, בית המשפט קבע כי הסיום הוא תוך התראה של שלוש שנים מתום תקופת החכירה

ב-1996 פנה המושב למינהל מקרקעי ישראל בבקשה לאפשר לו לבצע הרחבה כדי לקלוט משפחות חדשות * שנתיים לאחר מכן גילו במינהל מקרקעי ישראל שהמושב גובה 75 אלף דולר מכל רוכש

תקציר: נושה של החברה המגיעים לו מהחברה כספים מהתקופה שלפני הקפאת ההליכים, והוא עומד להתחייב בחיובים כלפי החברה בתוך תקופת הקפאת ההליכים, לא יוכל לבצע קיזוז בין הסכומים ויאלץ לשלם את מלוא המגיע ממנו לחברה (או לנאמן), ואילו על החוב של החברה כלפיו יחול הסדר הנושים.