מסים

מאבק הדרג המקצועי באוצר נגד הצעת "כלכלת הבחירות" בה תמך נתניהו, הפשרה שקיצצה מיליארדים מהמס המתוכנן והמנגנון שמעניק למערכת הבנקאית ודאות יקרה • כך הפך הניסיון למיסוי רווחי יתר להיטל חד־פעמי שחוסך לבנקים הגדולים סכומי עתק לאורך זמן

בזמן שבוועדת הכספים מאשרים תקציב רווי כספים קואליציוניים והטבות מס פופוליסטיות, בבנק ישראל מזהירים: הגירעון ימשיך לנסוק ופרמיית הסיכון תכביד על המשק • ללא רפורמות מבניות, נכתב בדוח, ושילוב אוכלוסיות בתעסוקה, ישראל עלולה להיקלע לסחרור חוב

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית, והצמיחה דעכה • הנגיד פרופ' אמיר ירון מציין כי יידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל • לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

שני העשירונים העליונים נשאו ביותר ממחצית נטל המס למימון מלחמת "חרבות ברזל", כולל רפורמת הרווחים הכלואים ומס יסף - כך עולה מדוח בנק ישראל • עם זאת, דווקא בהעלאת המע"מ חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות נמוך יחסית, כ־29% בלבד - נתון שממחיש כיצד מסים עקיפים מתפזרים על כלל הציבור ומכבידים יותר על השכבות החלשות

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול מימון, סבור כי יוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" • מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום כי הגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" • וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול?

באגף התקציבים התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והעדיפו היטל חד-פעמי • בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע ואף יותר טוב מכפי שחשבו • מה הרוויח האוצר, איך הגיבו בבנקים, ולמה המהלך עדיין לא הושלם סופית?

שר האוצר והבנקים הגיעו ביניהם להסכמה על קיצוץ במס המתוכנן • אלא שבינתיים חברי הכנסת מהקואליציה מציבים תנאי חדש -  קרן בסך 300-400 מיליון שקל שתשמש להחזרת הכספים לציבור

שר האוצר הציע לראשי הבנקים הגדולים פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 • בתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות • בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול מהמתווה שהושג: "אני בתחושה קשה"

מחצית מהישראלים פטורים מתשלום מס הכנסה, בעוד שהעשירון העליון נושא בכ-77% מהנטל • אלא שבמאיון העליון, שבו רוב ההכנסות מגיעות מהון ולא מעבודה, שיעור המס נמוך יותר מזה של שכירים בעלי שכר גבוה • כך עולה מנתוני הכלכלן הראשי באוצר

חוסר בהירות משפטית, חוסר הסכמה בין משרדי ממשלה והליך חפוז יצרו חוסר ודאות גדולה לגבי המסים שישלמו בעלי קרקעות חקלאיות שרוצים לשדרג אותן בפאנלים סולאריים • פרשנות משפטית עדכנית מעלה חשש שכלל הפרויקטים יאלצו לשלם היטל השבחה שעלול להכניס את כל הענף לסחרור

מייסדי חברת ההייטק וויז, שעסקת הרכישה שלה ע"י גוגל תמורת 32 מיליארד דולר הושלמה היום, מעוניינים לשלם את המס למדינה בדולרים • אך לגלובס נודע כי רשות המסים צפויה לדרוש שהתשלום יתבצע לפי שער החליפין ביחס לשקל בעת ההכרזה על העסקה במרץ 2025 - גבוה משמעותית מהשער היום

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד־פעמית חריגה של כ־10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן • אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד-פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל • ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? • האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? • המשרוקית של גלובס

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה • באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"