"בקשת פטנט זו אמנות הניסוח": מה נדרש על מנת לרשום פטנט ואיך תייעלו את ההליך

הכתבה בשיתוף עו"ד מאיר דהאן

בספר משלי נכתב ש"מוות וחיים ביד הלשון", בהתייחס לאופן השימוש של האדם בדיבור, ככלי שהוא מתפרנס ממנו וקובע אם ירעב וימות או ישבע ויחיה. אמנם מדובר במשל, אך כשמסתכלים על תהליך רישום פטנטים בישראל, בארה"ב או במקומות אחרים בעולם, נדמה לעיתים שהביטוי המקראי הזה לא כל כך רחוק מהמציאות. לעיתים, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, לאופן הניסוח של בקשת הפטנט יש חשיבות דרמטית בדחייתו או באישורו. אז למה זה קורה ומה ניתן לעשות כדי להתגבר על כך?

רישום פטנט, לפני הכל, הוא הדרך של אדם לקבל הכרה בהמצאה או רעיון חדשני שיש לו. כדי לקבל הכרה בפטנט, הרעיון נדרש לעמוד במספר תנאים: צריך להראות שניתן להגשימו לכדי מוצר או תהליך; צריך להציג חדשנות מסוימת ואת העובדה שיש ברעיון התקדמות ביחס להמצאות קודמות; כמו כן, יש להראות את התועלת שבהמצאה המוגשת לפטנט. הדבר נכון גם לגבי המצאות שעושות שימוש בחזית הטכנולוגית - כמו בינה מלאכותית, וכן לגבי תוכנות מחשב או אפליקציות, וגם לגבי מוצרי "לואו-טק", כמו מכשירים מכאניים.

בקשה בשלושה חלקים

כאמור, אם נדמה ששלב ההמצאה הוא המורכב ביותר, מגיע שלב הרישום ומוכיח לעיתים אחרת. "עורך דין שעוסק ברישום פטנטים צריך להבין לעומק את ההמצאה. רק כך הוא יכול לכתוב אותה כמו שצריך", מסביר עו"ד מאיר דהאן, בעל משרד לרישום פטנטים. דהאן, שהמשרד בבעלותו מטפל כבר 25 שנה בבקשות פטנטים בישראל ובארה"ב, מפרט את הבעיות השונות שיכולות לצוץ כתוצאה מתהליך רישום פטנט לקוי: "בקשת הפטנט יכולה להידחות. או שהיא יכולה להתקבל באופן כזה שיאפשר לאנשים 'לעקוף' את הפטנט בקלות. המצאה אחת, בניסוח מסוים, יכולה להידחות או שלא יהיו לה 'שיניים', אבל בניסוח אחר, מדויק יותר, היא תתקבל ובצורה טובה".

 עו''ד מאיר דהאן / צילום: באדיבות עו''ד מאיר דהאן

בקשה לרישום פטנט כוללת שלושה חלקים. גוף הבקשה שבה מוסברים הפרטים, השרטוטים שמסייעים להבנת ההמצאה, ופרק התביעות, שהוא למעשה ההגדרה של ההמצאה שעליה מקבלים את הפטנט. "שלב ההגדרה, כלומר פרק התביעות הוא החשוב יותר, שכן הוא קובע מבחינה משפטית מה אסור למתחרים לעשות", אומר עו"ד דהאן. "רשות הפטנטים מחליטה לסרב או לאשר בקשה לפטנט בהתאם להגדרה ולא לפי מה שכתוב בגוף הבקשה. לכן צריך להתייחס לניואנסים המיוחדים. אלו דקויות שלעיתים אפילו הממציא עצמו לא מודע אליהם. התפקיד של עורך הדין הוא לעשות זאת בצורה טובה", הוא מוסיף.

לפרטים נוספים על רישום פטנטים הקליקו כאן>>

מצא את ההבדלים

אז איך מתמודדים עם הקשיים הללו ומדייקים את בקשת ניסוח הפטנט? אחד השלבים החשובים הוא להצליח לזהות את המהות של ההמצאה שעליה מתבקש הפטנט, והשוני בינה לבין המצאות קודמות שהתפרסמו ברבים. "זה כמו חידות של 'מצא את ההבדלים', רק שלא כתוב כמה הבדלים יש למצוא. יש מי שמוצא חמישה ויש מי שמצליח למצוא עשרה. ככה זה בפטנטים. ככל שתצליח למצוא יותר הבדלים, כך אתה משפר את הסיכויים של הבקשה - וחובת המציאה היא על עורך הדין", מדגיש עו"ד דהאן את החשיבות שבהבנת ההמצאה עצמה.

אחד המסלולים שבאמצעותם ניתן להמחיש בצורה הטובה ביותר את הקשיים שברישום פטנטים הוא המסלול שנקרא "בקשה פרוביזורית" (Provisional) שהינה בקשת ארעית, שמאפשרת לממציא לתפוס תאריך בכורה בתנאי שהוא יגיש בקשה מסודרת בתוך שנה. העובדה שמדובר בבקשה ארעית לא אומר שצריך להקל ראש בניסוח שלה, מסביר עו"ד דהאן: מצד אחד - יש כאן כניסה מהירה לקבלת הגנה זמנית. אך מצד שני, אם לא יפורטו הדקויות של ההמצאה, אזי הבקשה המפורטת שתוגש בתוך שנה על בסיס הבקשה הארעית תהיה בלתי אכיפה וחסרת תועלת. כלומר, לא ניתן יהיה לנקוט סנקציות נגד אחרים שלכאורה יפרו את הפטנט אם יתברר שהפטנט ניתן על דקויות שלא פורטו כנדרש בבקשה הארעית.

כדוגמה לבקשה שנרשמה כפטנט בהתבסס על התייחסות לדקויות מיוחדות מתאר עו"ד דהאן פטנט מתחום הרפואה שבו טיפל: "כירורג ישראלי פיתח רשת להידוק פנימי של שרירי הבטן לאחר ניתוח. שיטה שמפחיתה משמעותית התפתחות של דלקות לעומת הרשתות הקיימות. הוא הגיש פטנט והבוחן סירב לאשר אותו כי יש הרבה רשתות וכולן בנויות ונראות אותו הדבר. לבסוף, קיבלנו פטנט בארה"ב ובאירופה, לאחר שהכנסנו להגדרת הרשת את הפרופורציה שבין קוטר החוטים לבין החורים שברשת. מדובר בגדלים מיקרוסקופיים. הממציא בכלל לא חשב תחילה על הפרופורציות אלא רק על הגדלים של החורים. ברגע שהבוחן לא היה יכול למצוא פרסום קודם שמתאר כאלה פרופורציות הוא התרצה ואישר לנו פטנט".

"אפשר לייעל ולקצר את הכנת בקשה לפטנט לואו-טקי"

בקשות לרישום פטנטים, כאמור, עמוסות בדילמות, בעיקר ניסוחיות. אם הדילמה המרכזית היא, כנראה, היא איך להעניק בכל שלב מקסימום הגנה במינימום עלויות. במקרה שאין מגבלה של תקציב, אין דילמה. עם זאת, בסופו של דבר, מגבלת תקציב תמיד קיימת. "צריך לעבוד יעיל, לצמצם עלויות ולכוון את הלקוח למסלול שיכול לדחות את ההוצאות לשלבים מאוחרים יותר, שבהם הוא כבר רואה אופק בהיר או שכבר גייס השקעה", מדגיש עו"ד דהאן.

בהקשר הזה, מזכיר עו"ד דהאן כי המצאות כגון מוצרים ואביזרים שהם בבחינת "לואו-טק" עדיין מהווים את רוב הבקשות לפטנט. "יש המצאות שנוגעות לתוכנות מחשב, אפליקציות, שיטות ממוחשבות אחרות וכיום גם AI, אבל תחום ה'לואו-טק' עדיין דומיננטי, הוא אומר. הוא מספר כי בשנים האחרונות פיתח שיטה להוזלת עלויות רישום הפטנט במקרה שההמצאה עומדת בתנאים מסוימים : "הפטנט צריך להיות 'לואו-טקי', כשהבקשה כוללת המצאה אחת ממוקדת והלקוח נמצא בזמינות מלאה להשלמת הליך הכנת הבקשה בתוך מספר ימים. במקרה כזה אפשר להוזיל את העלויות באופן משמעותי".

"בסופו של דבר, עלות ההכנה של בקשות לפטנט על אביזרים ומכונות 'לואו-טק' חייבת להיות נמוכה לעומת התחומים האחרים", מדגיש עו"ד דהאן, "הכנת בקשה על המצאה שאינה מורכבת במיוחד וניתן לסיים אותה בזמינות של הלקוח וביעילות תוך יומיים-שלושה, מחייבת הפחתה של העלות. אני קורא לזה מסלול מהיר להכנת בקשה לפטנט", הוא מוסיף ומסכם: "זה חלק מ'אמנות הניסוח' של בקשות לפטנטים שעושה את כל ההבדל".

ליצירת קשר ומידע על רישום פטנטים הקליקו כאן>>