"על כל שקל שנשקיע היום בטיפול ומניעת התמכרות - נחסוך 4.5 שקלים על פני עשור"

הכתבה בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות

על פי המרכז הישראלי להתמכרויות מעל ל-90% מהסובלים מהתמכרות כלל לא פונים לקבלת טיפול. אולי אחת הסיבות לכך היא היחס מהחברה לו זוכים מי שמתמודדים עם התמכרות. "בעבר הייתה התייחסות מאוד שיפוטית, אנשים עם התמכרויות נחשבו כשוליים של החברה. ומה שאנחנו מבינים במחקרים וגם דרך המטופלים שלנו זה שאחד מכל שבעה אנשים מתמודד עם התמכרות. כלומר אתה, אני והשכנים שלנו. לכן העמדה שאנחנו מביאים היום היא הרבה יותר חומלת והרבה פחות שיפוטית", אומרת רוני רוקח, מנהלת תחום טיפולי והדרכה, מטפלת ומדריכה זוגית ומשפחתית, המרכז הישראלי להתמכרויות.

במרכז המדובר מפתחים תוכניות מניעה לאומיות - הן במערכת החינוך והן ברשויות המקומיות וכן מפתחים מודלים טיפוליים או עורכים התאמות למודלים מחו״ל לטובת מערכת הבריאות בישראל. כל זאת לצד הכשרת רבבות אנשי מקצוע לטיפול במתמודדים עם התמכרות.

לדברי פרופסור שאולי לב-רן, מייסד ומנהל אקדמי, המרכז הישראלי להתמכרויות, לתוכניות מניעת ההתמכרות חשיבות מירבית. "הדבר היקר ביותר הוא תמיד טיפול. במניעה אנחנו מגיעים לאוכלוסיות רחבות בעלות שהיא יחסית נמוכה למשק. חקרנו ומצאנו שעל כל שקל שאנחנו נשקיע היום בתוכניות מניעה וטיפול - אנחנו נחסוך 4.5 שקלים על פני עשור.

בשורה התחתונה, טוענים השניים, כי בימים בהם גיל ההתמכרות יורד לגילאי נוער וצעירים, הנזק עלול להיות גדול יותר ולהתבטא בירידה בתפוקה וירידה בפריון במשק - שתהיה גבוהה יותר ככל שההתמודדות עם התמכרות תחל בגיל צעיר יותר. "אלו הגילאים של ההתפתחות האקדמית וההתפתחות התעסוקתית - והרבה נזקים בגילאים האלה נגררים על פני עשרות בשנים", מסביר פרופסור לב רן.

הוא מציין לסיום כי בימים אלו במרכז הישראלי להתמכרויות מצויים בשלב האחרון של הקמת מרכז יחיד מסוגו בירושלים ביחד עם האוניברסיטה העברית - לחקר, לטיפול ולהכשרת אנשי מקצוע בבריאות הנפש ובהתמכרויות. "זו בעצם פעם ראשונה שמקימים מרכז כזה בישראל שמאגד ביחד את התחומים הללו - משלב הסטודנט ועד לשלב הרופא, הפסיכולוג, העובד הסוציאלי המקצועי והמתמחה".

לתרומה להקמת מרפאת התמכרויות לטיפול בצעירים לחצו כאן>>