רווחי הבנקים השנה: יותר מתקציבי משרדי הפנים, הרווחה והחוץ ביחד

גם מס היתר שהטיל משרד האוצר על הבנקים, והתחלת הפחתות הריבית שעדיין לא מגולמות במלואן, לא הצליחו לבלום את מכונת הרווחים המשומנת של חמשת הבנקים הגדולים: לאומי , הפועלים , מזרחי טפחות , דיסקונט והבינלאומי .

הבוקר, מפרסמים דיסקונט בניהולו של אבי לוי והבינלאומי בניהולו של אלי כהן את הדוחות שלהם לשנת 2025, מה שמאפשר לסכום את נתוני חמשת הבנקים יחדיו. הרווח הנקי המצרפי של הבנקים הגדולים צמח בכ-9% ביחס לשנה הקודמת והסתכם בכ-32 מיליארד שקל. הצמיחה הושגה בזכות שילוב של גידול בעמלות, התמשכות הליכי התייעלות של חלק מהבנקים, ובעיקר הריבית הגבוהה (עדיין) במשק בשיעור של 4% כיום. כל הבנקים מציגים תשואה דו־ספרתית על ההון.

לשם המחשה, הרווח המצרפי של הבנקים עולה על תקציבי משרדי החוץ, הפנים, האוצר, התקשורת והרווחה גם יחד - ועדיין נשאר עודף של כמה מיליארדים. בהצעת תקציב המדינה לשנת 2026, שעדיין נמצאת בשלב הדיונים בכנסת, תקציב הרווחה עומד על 14 מיליארד שקל, משרד החוץ מתוקצב ב-3.3 מיליארד שקל, תקציב הפנים והרשויות המקומיות מגיע לכ-7.5 מיליארד שקל, והאוצר עצמו מתוקצב ב-4 מיליארד שקל. תקציב המדינה כולו עומד על 660 מיליארד שקל.

חמשת הבנקים רשמו אמנם עלייה מתונה יחסית של 3% בהכנסות מריבית (נטו), אלה הסתכמו ב-61.5 מיליארד שקל. העלייה המתונה נובעת בחלקה מכך שגוברת התחרות בין הבנקים על תשלום ריביות על הפיקדונות. אך עדיין הריבית המשולמת על חשבונות העובר ושב היא אפסית, והריבית שגובים הבנקים על מתן אשראי צרכני היא חד־ספרתית גבוהה.

מה שפיצה על הצמיחה המתונה בהכנסות, היה זינוק חד בעמלות שגבו הבנקים מהציבור בשיעור של 10%, שהסתכמו ב-14.3 מיליארד שקל. העמלות הושפעו, בין היתר, מהחגיגה בבורסה, שסידרה לבנקים לא מעט הכנסות, בשל מכירת וקניית ניירות ערך, וכן בצורה של דמי ניהול שהם גובים על שוויים. ביחד, ההכנסות מריבית נטו והעמלות הובילו לגידול בשורה התחתונה, ולרווחי השיא.

הבנקים הצליחו להצמיח את מתן האשראי בקצב דו־ספרתי אשתקד, עלייה של 12% בתוך שנה. היקף האשראי לציבור (נטו) מתקרב ל-2 טריליון שקל, ועמד על 1.86 טריליון שקל בסוף שנת 2025. בתרגום מספרי, מדובר בעלייה של כ-204 מיליארד שקל בתוך שנה.

ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים, למעט הפועלים, הציגו שחיקה בתשואה על ההון שלהם ביחס לשנה שעברה, כאשר הסיבות מגוונות ונבעו בחלק מהמקרים מהפרשות שונות, או מאירועים חריגים שנרשמו בשנת 2024. עם זאת, ככלל, התשואה על ההון עדיין דו־ספרתית ועמדה על 15.8% בלאומי, ו-15.9% בבנק הפועלים. מזרחי טפחות הציג את התשואה הגבוהה במערכת (17%), דיסקונט את הנמוכה (12.6%), והבינלאומי רשם תשואה להון של 16.2%.

בסעיף ההוצאה להפסדי אשראי, נרשמה מגמה מעורבת. יש להדגיש שהאשראי שמעמידים הבנקים לציבור צמח בשיעור דו־ספרתי, וזה מחייב את הבנקים גם להגדיל הפרשות להפסדי אשראי מטעמי שמרנות ורגולציה. בסיכום השנה, רשמו הבנקים הוצאה להפסדי אשראי שצמחה ב-4% ל-2.5 מיליארד שקל. בלאומי נרשמה צניחה בנתון, ל-450 מיליון שקל, ומה שכן הופרש, גם כן הופרש בהפרשות קבוצתיות. הפועלים הגדיל גם הוא את ההפרשות הקבוצתיות ואצלו הסכום הוכפל ל-1.3 מיליארד שקל. גם לדבריו, מטעמי שמרנות.