סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:10
הבורסה בתל אביב נפתחה הבוקר בירידות. ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125 בירידות של כ-0.7%. מדד הבנייה יורד בכ-1%, מדד הבנקים מאבד כ-0.5%.
8:30
1. שוק המניות
יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת, כאשר ברקע הדיווחים על האפשרות של התמשכות המלחמה לתקופה של עד חודש, וכן דיווח ברויטרס על כך שמדינות המפרץ לוחצות על הנשיא טראמפ להמשיך לתקוף באיראן. הנשיא טראמפ הצהיר אתמול כי המלחמה צפויה להסתיים "בקרוב מאוד", אך לא השבוע. בנוסף, המשקיעים יגיבו להתרחבות הפעולה הקרקעית של ישראל נגד חיזבאללה בלבנון.
על אף שוול סטריט התאוששה אתמול, המניות הדואליות יחזרו עם פער ארביטראז' שלילי כולל של כ-0.3%. אלביט מערכות צפויה לפתוח את היום בירידה של כ-1.6%, בעוד אורמת ופורמולה מערכות צפויות לאבד בפתיחה שתיהן כ-3%. גם ICL תרד בכ-1%. מנגד, טבע תעלה בפתיחה בכ-1%. החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים הבוקר בירידות של עד 0.5%.
אתמול, בסיומו של יום מסחר תנודתי, הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות קלות. מדד ת"א 35 סיים את היום ללא שינוי, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.6% ומדד ת"א 125 נחלש בכ-0.1%. את הירידות הובילו מדדי הביטוח והבנייה, שנחלשו בכ-3.5% ובכ-2.6%, בהתאמה. הסנטימנט בענף הבנייה שלילי בימים האחרונים, בשל ירידה במספר העסקאות והחשש לעצירת הפחתות הריבית במשק.
בלטו לשלילה גם מדד ת"א־נפט וגז ומדד הפיננסים, שירדו שניהם בכ-2.3%, ומדד הבנקים שנחלש בכ-1.7%. מנגד, את העליות הובילו מדדי הטכנולוגיה והמניות הביטחוניות, שטיפסו בכ-2.7% ובכ-2%, בהתאמה.
מניית חברת השבבים הדואלית טאואר הובילה את העליות במדד ת"א 125 וקפצה בשיעור דו־ספרתי. זאת, לאחר החברה וחברת אוריאול נטוורקס (Oriole Networks), הודיעו על שיתוף פעולה לאספקת רשתות בעלות שיהוי (Latency) נמוך במיוחד ודטרמיניסטי עבור ארכיטקטורות AI בקנה מידה רחב, המבוססות על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס המוכחת של טאואר.
עוד בלטו לחיוב מניות בתי התוכנה מטריקס , פורמולה מערכות וגם וואן טכנולוגיות . מניות שלושת בתי התוכנה ירדו בכ־24% מתחילת השנה, לאחר החשש שה־AI יקטין את הביקושים לשירותיהם. הדוחות הכספיים לסיכום 2025 מלמדים שאין משבר דרמטי בפתח, וההכנסות ממכירת תוכנה עדיין איתנות.
מניה נוספת שבלטה לחיוב היא החברה הביטחונית החדשה DSIT , שמאז יום המסחר הראשון שלה בבורסה ביום שישי האחרון, הספיקה להשלים זינוק מרשים של כ-160%, לשווי שוק של כ-660 מיליון שקל.
אתמול, הרשות לניירות ערך פרסמה ניתוח של פעילות המסחר בבורסה בשבועיים הראשונים למבצע "שאגת הארי". ברשות ציינו כי "הבורסה בתל אביב הציגה ביצועים עודפים על מרבית המדדים המקבילים בעולם לאורך כל התקופה. המשקיעים הפרטיים הביעו אמון בשוק המקומי, כאשר קרנות הנאמנות בלטו מצד הרכישות בשוק המניות, עם רכישות נטו של כ-1.3 מיליארד שקל, לצד רכישות ישירות של כ-500 מיליון שקל. גם המשקיעים המוסדיים רשמו רכישות נטו בעיקר באמצעות קרנות הסל, ואילו תושבי החוץ רשמו מכירות נטו בשווי כ-2.7 מיליארד שקל - בעיקר בשבוע הראשון למבצע, שבו דווקא נרשמו העליות החדות".
ברשות הוסיפו כי "בחינת מידת ההשפעה על המחירים העלתה כי קרנות הסל והתאגידים המקומיים השפיעו באופן החיובי ביותר על מדד ת"א 125 כיוזמי עסקאות, ואילו המשקיעים הזרים השפיעו לשלילה - אף שעיקר השפעתם התמקדה בשבוע הראשון, שבו הבורסה דווקא עלתה".
בוול סטריט, שחתמה ביום שישי האחרון שלושה שבועות רצופים של ירידות, המדדים המובילים רשמו אתמול התאוששות ניכרת: מדד הנאסד"ק קפץ בכ-1.4%, ה-S&P 500 התקדם בכ-1.2% והדאו ג'ונס הוסיף לערכו כ-1%.
העליות הגיעו במקביל להקלה מסוימת שחלה בגזרת מחירי הנפט, אחרי שעלו בפתח יום המסחר עד רמה של כ-106 דולר עבור נפט מסוג ברנט וכ-100 דולר עבור נפט מסוג אמריקאי - אם כי גם לאחר הירידות, המחירים עדיין נותרו ברמה גבוהה, כאשר נפט מסוג ברנט ננעל סביב 100 דולר לחבית. הירידות שנרשמו לבסוף במחירי הנפט באו, בין היתר, בעקבות הצהרתו של שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, לפיה ארה"ב מאפשרת למכליות נפט איראניות לעבור דרך מיצרי הורמוז.
בנוסף, הנשיא טראמפ ציין במהלך מסיבת עיתונאים שקיים כי בקרוב, יפורסמו שמות המדינות שהסכימו לסייע לארה"ב להגן על מכליות נפט העוברות במיצרי הורמוז. "יש לנו מדינות שהן ממש נלהבות. הן כבר מגיעות. הם כבר התחילו את הדרך לשם", אמר טראמפ. "אנחנו ניתן לכם רשימה. חלק נלהבות מאוד, וחלק פחות נלהבות, ואני מניח שחלק לא יעשו זאת. אני חושב שיש לנו אחת או שתיים שלא יעשו זאת, מדינות שאנחנו מגינים עליהן כבר בערך 40 שנה בעלות של עשרות מיליארדי דולרים". טראמפ תקף גם את אלו שלא הביעו נכונות להשתתף ואמר: "אנחנו מעודדים בתוקף את המדינות האחרות להיות מעורבות בזה, ולהיות מעורבות מהר ועם הרבה התלהבות".
דייוויד קראקאוור, סגן נשיא ניהול תיקי השקעות ב-Mercer Advisors, אמר ל-CNBC כי "אני חושב שהשוק באמת מרגיש שטראמפ רואה לנגד עיניו את האינטרס של השווקים לטווח הארוך. השוק עדיין נשען במידת מה על המחשבה שהוא יכול לסיים את זה אם הוא באמת ירצה, במידה שהדברים יתחילו להידרדר".
ב-CNBC ציינו כי הירידות שנרשמו מתחילת המלחמה נגד איראן ב-S&P 500 היו מתונות ביחס למתחים הגאו-פוליטיים, כאשר נכון לנעילה ביום שישי, מדד הדגל האמריקאי היה במרחק של כ-5% בלבד משיאו. האסטרטג הבכיר אד ירדני כתב בהודעה למשקיעים כי "החוסן הבולט של מדד ה-S&P 500 מיוחס לאופטימיות הגוברת בקרב אנליסטים בתעשייה בנוגע לרווחי החברות בשנים 2026 ו-2027". ירדני הסתייג ורמז שהאופטימיות אולי מעט מוגזמת: "ככל הנראה, הם לא קיבלו את המזכר לגבי ההשלכות השליליות האפשריות של מלחמה ממושכת וסגירת מצר הורמוז", הוא הוסיף.
כלל המדדים הענפיים של ה-S&P 500 נסחרו אתמול בירוק, כאשר את העליות הוביל סקטור ה-IT, אשר כולל את מניות הטכנולוגיה הגדולות. בין המניות שעלו, ניתן למצוא כמה מן השמות המרכזיים בתחומי השבבים וה-AI:
מניית אנבידיה טיפסה, לקראת כנס ה-GTC שהובילה החברה, במהלכה נשא דברים המנכ"ל ג'נסן הואנג. הואנג אמר, בין היתר, כי הוא צופה שצבר ההזמנות של השבב המתקדם של אנבידיה, בלאקוול, ופלטפורמת מחשוב ה-AI ורה רובין, יגיע לטריליון דולר עד 2027. בבלומברג דווח כי החברה חזתה בעבר כי השבבים יניבו מכירות בשווי 500 מיליארד דולר עד סוף שנת 2026. כך, התחזית האחרונה, שהוצגה על־ידי המנכ"ל ג'נסן הואנג במהלך אירוע ה-GTC, מאריכה את תחזית זו בשנה נוספת.
במקביל, נרשמו עליות במניות אמזון , מטא , מיקרון , ברודקום , AMD , אינטל ועוד. מניית מטא קפצה, לאחר שפורסם דיווח - אותו החברה כינה "ספקולטיבי" - לפיו היא מתכננת לפטר יותר מ-20% מכוח העבודה שלה.
באסיה, הבורסות נסחרות הבוקר במגמה מעורבת. הבורסה בדרום קוריאה מטפסת בכ-1.6%, בהובלת יצרניות השבבים SK Hynix וסמסונג אלקטרוניקס - שתיהן שותפות של ענקית השבבים אנבידיה - לאחר התחזית האופטימית של המנכ"ל ג'נסן הואנג לגבי מכירות החברה בתחום השבבים. במקביל, בורסת טוקיו יורדת בכ-0.1%, בורסת הונג קונג מתקדמת בכ-0.2% ובורסת שנגחאי יורדת בכ-0.6%.
2. שוקי האג"ח
שוק החוב ממשיך במגמת הירידות שמאפיינת אותו מאז שהחלה המלחמה. מדד תל־גוב שקלי 10+ שכולל את אגרות החוב הרחוקות ביותר לפדיון של ממשלת ישראל, שנחשב למדד ה"מסוכן" והתנודתי ביותר למשקיעים, ירד ברוב ימי המסחר שהתקיימו מאז החלה המלחמה ובסך הכל נחלש בכ-1.6% מתחילת החודש. הסיבה היא שהמבצע הצבאי מגדיל את הוצאות הביטחון והתקציב, וצפוי לעכב הפחתות ריבית מצד בנק ישראל. הדבר גורם למשקיעים לפדות אג"ח ממשלתיות, והתשואה לפדיון, שמשקפת גם את הסיכון בחוב הממשלתי עולה. התשואה לפדיון במדד תל־גוב שקלי 10+ הגיעה ל־4.3% בשני, לאחר שנגעה מתחת ל־4% באמצע פברואר.
בשוק החוב האמריקאי, נרשמת מגמה דומה של ירידות בימים האחרונים, אם כי אתמול דווקא המחירים עלו והתשואות ירדו באופן ניכר, במקביל להקלה שנרשמה במחירי הנפט. התשואה לעשר שנים ירדה בכ-7 נקודות בסיס לרמה של 4.21%, אם כי היא עדיין רחוקה משמעותית מרמתה ערב פרוץ המלחמה באיראן, אז עמדה על 3.96%. ככלל, התשואות טיפסו בימים האחרונים בעקבות החששות שהעלייה במחירי הנפט תעורר מחדש את האינפלציה וכך תדחה את הפחתות הריבית.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
על רקע העליות שנרשמו בוול סטריט, השקל התחזק אתמול מול הדולר בקרוב ל-1%, ושערו נעמד על 3.11 שקלים. הבוקר, השקל נחלש בכ-0.2% והשער עומד על 3.12 שקלים.
במקביל, הדולר, שנמצא במגמת התחזקות בעולם לאחרונה, בשל נהירת המשקיעים לנכסי "מקלט בטוח", איבד אתמול גובה. מדד הדולר (DXY), שאומד את כוחו מול סל מטבעות נבחרים, ירד בכ-0.7%. הבוקר, הוא שב להתחזק בכ-0.4%.
כאמור, יום תנודתי עבר אתמול על מחירי הנפט. לאחר שהמחירים קפצו לרמה של כ-106 דולר עבור נפט מסוג ברנט וכ-100 דולר עבור נפט מסוג אמריקאי, בהמשך הם שינו כיוון ועברו לירידות. הבוקר, לנוכח המסרים המעורבים שמגיעים מכיוון ממשל טראמפ באשר למשך המלחמה, המחירים שוב מטפסים: נפט מסוג ברנט עולה בכ-4% ונסחר ברמה של 104 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי מתקדם בכ-5% ונסחר ברמה של כ-97 דולר.
כריס ווטלינג, כלכלן גלובלי ואסטרטג שווקים ראשי ב-Longview Economics, אמר אתמול ל-CNBC כי "לפני שהסכסוך הזה התחיל, חשבתי שהמצב נראה מצוין עבור השווקים השנה ועבור הכלכלה העולמית בכלל. הבעיה היא שכרגע אנחנו נמצאים במצב בינארי. לא אופתע אם מחיר הנפט יזנק ל-200 דולר, או אפילו ל-250 דולר, מכיוון שמחירי הסחורות עולים בצורה פרבולית כשיש מחסור בהיצע".
ווטלינג הוסיף כי "בסביבה כזו, ייגרם נזק חמור לכלכלה העולמית ואתה צריך לשנות לחלוטין את תיק ההשקעות שלך. הנקודה היא שאתה נמצא בקצה אחד או בשני של הספקטרום. אז מה עושים עם זה? אני חושב שצריך להיות בעיקרון מאוד זריזים, ולהתאים את פוזיציות הסיכון מהר מאוד. וכמובן, יש אנשים שלא מסוגלים לעשות זאת, ולכן זה הופך למאוד קשה".
עוד בשוק הסחורות, הזהב סיכם יום רביעי רצוף של ירידות ונסחר לפי שעה במחיר של כ-5,000 דולר לאונקיה. מדובר ברצף הארוך ביותר של ירידות שמסכמת המתכת היקרה מאז נובמבר 2025. כך, מחיר הזהב רחוק בכ-6% מהשיא שרשם בסוף ינואר, אז עמד על יותר מ-5,300 דולר לאונקיה.
בשוק הקריפטו, הביטקוין התאושש אתמול, במקביל לשוק המניות, ונסחר סביב 74 אלף דולר - שיא של שישה שבועות.
4. מאקרו
בארה"ב, מחר (ד') בערב, הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית שלו לחודש מרץ, כאשר בקרב האנליסטים ישנה הסכמה רחבה שהריבית צפויה להישאר ללא שינוי, על רמה של 3.75%.
אנליסטים של דויטשה בנק כתבו בהודעה למשקיעים אתמול כי כלכלני הבנק מצפים שהבנק המרכזי ידגיש בהחלטתו "רמה מוגברת של אי־ודאות גאופוליטית", אך סבורים שהוא "יימנע מלאותת על שינוי משמעותי בתחזית המדיניות לטווח הקרוב".
בימים האחרונים, בעקבות הטלטלה במחירי הנפט, הציפיות בשווקים להורדות ריבית נוספת השנה נחתכו כמעט לחלוטין. בפייננשל טיימס דיווחו בסוף השבוע שעבר כי לפי המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפדרל ריזרב, השווקים כעת לא צופים הורדות ריבית עד לקיץ של השנה הבאה. גנאדי גולדברג, ראש אסטרטגיית ריבית ארה"ב ב-TD Securities, אמר לאתר הכלכלי כי "זה היה שינוי מטורף. השוק השתגע לחלוטין והחליט לחתוך בתמחור שלו המון הורדות ריבית. המהלך העצום הזה הוא פונקציה של העובדה שהשוק מהמר כי לפד יהיה קשה להוריד ריבית בזמן שמחירי הנפט נותרים גבוהים".
בזירה המקומית, בבית ההשקעות פסגות אומרים שיחס החוב־תוצר בישראל מקטין את ההסתברות להורדת ריבית. לדבריהם, אמנם במשרד האוצר עדכנו גם את תחזית הצמיחה ב־0.5% כלפי מטה (מ־5.2 ל־4.7%), אך תחזית ההכנסות דווקא עודכנה כלפי מעלה ב־11 מיליארד שקל בעקבות גידול של 4.5% בהכנסות ממסים בנתוני ינואר ופברואר, "ולמרות הגידול בהכנסות, עדכון זה מקטין משמעותית את הסיכוי שבנק ישראל יפחית את הריבית בסוף החודש. לפי בנק ישראל, היחס החוב־תוצר שעמד על כ־60% ערב המלחמה, עשוי לעלות עד לרמה של 70% בסוף השנה".
5. תחזית
אנליסט הסייבר של בנק ההשקעות קנטור, ג'ונתן רויקהבר, מתייחס לעסקת גוגל־וויז. לדבריו, וויז תשפר את יכולות אבטחת הענן של גוגל, ותוסיף לה יכולות להיצע מוצרי אבטחת סייבר. "וויז תשמור על המותג ותפעל כפלטפורמה של עננים מרובים, עם תמיכה ב־AWS ,Microsoft Azure ו־Oracle Cloud", הוא מציין. "עם זאת, יש חשש שהאינטגרציה עם פלטפורמות מתחרות עלולה להיחלש, ותקשה על לקוחות לתחזק פריסות בעננים מרובים. לצד תהייה: האם העבודה של וויז עם פלטפורמות הענן, תעניק לגוגל נראות למפות הדרכים של המתחרות".
בקנטור מעריכים שחברות סייבר מתחרות עשויות להרוויח מהמיזוג, משום שהן ידגישו את העצמאות והנייטרליות שלהן. מדובר בסנטינל וואן (בניהול המייסד תומר וינגרטן), פאלו אלטו (שנסחרת גם בת"א), וכן קראודסטרייק ו־Tenable .
כתבות
ני"ע
