סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:05
ירידות בפתיחה בתל אביב. מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6%, בעוד מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.5%. את הירידות מוביל מדד ת"א נדל"ן 35, שנופל בכ-1.6%, בעיקר בעקבות הצניחה במניית קבוצת עזריאלי. מניית קבוצת עזריאלי מובילה את הירידות במדד ת"א 125, אחרי שפרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2025. גם מדדי הביטוח והפיננסים בולטים לשלילה, עם ירידות של 1.5% ו-1%, בהתאמה.
מנגד, בולט לחיוב מדד רשתות השיווק, שמתקדם בכ-0.7%, בהובלת מניות ריטיילורס ופוקס . מדד ת"א־נפט וגז מטפס בכ-0.6% וממשיך במומנטום החיובי שלו מאתמול, על רקע העלייה העולמית במחירי הנפט.
9:05
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגש אתמול (רביעי) עם ראשי הבנקים הגדולים והעלה על השולחן הצעת פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 - ובתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות.
מדובר בגידול משמעותית ביחס למתווה הפשרה שהסתמן בתחילת מרץ, שדיבר על היטל חד־פעמי של 1.3 עד 1.4 מיליארד שקל בלבד. הסכום החדש שדורש סמוטריץ' גבוה ביותר מפי שניים, אך עדיין נמוך בהרבה מהתוכנית המקורית שנכללה בהצעת התקציב - מס של 15% על רווחי יתר, שהיה אמור להניב כ-1.5 מיליארד שקל בשנה ובסך הכול כ-7.5 מיליארד שקל עד 2030. מבחינת הבנקים, מדובר בחיסכון של יותר מארבעה מיליארד שקל לאורך התקופה - תמריץ כבד לסגור עסקה עכשיו.
8:40
חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר
1. שוק המניות
יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת. אחרי הירידות החדות שנרשמות בוול סטריט אתמול, המניות הדואליות צפויות לחזור בפער ארביטראז' שלילי כולל של כ-0.2%. טבע , אלביט מערכות ו-איי.סי.אל צפויות לרדת בשיעור של כ-1%. במקביל, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים קלות בשיעור של עד 0.2%.
באסיה, משתקפות הבוקר הירידות החדות בוול סטריט והבורסות נסחרות באדום בוהק. בורסת טוקיו נופלת בכ-3.6%, בורסת הונג קונג יורדת בכ-2%, בורסת שנגחאי נחלשת בכ-1.2% ובורסת סיאול מאבדת מערכה כ-2.8%.
על אף שהסנטימנט בעולם הפך שלילי אתמול, בעקבות התקיפה הישראלית במתקן הגז הגדול באיראן והזינוק המחודש במחירי הנפט, הבורסה המקומית ננעלה בעליות.
מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.2%, בעוד מדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ-0.8%. את העליות הובילו מדד הביטחוניות ומדד ת"א־נפט וגז, שהתחזקו בכ-2.7% ובכ-2.6%, בהתאמה. מדדי הבנייה והבנקים בלטו גם הם לחיוב עם עליות של כ-2.1% וכ-1.4%, בהתאמה. המדד הענפי היחיד שנסחר בטריטוריה שלילית הוא מדד הביומד, שנחלש בכ-1.2%.
במדד הביטחוניות, בלטה במיוחד מניית אראסאל , עם זינוק דו־ספרתי, לאחר שהחברה דיווחה על קבלת הזמנה לרכישת ציוד בדיקה למערכת אספקת כוח בחירום למטוס F16 בהיקף של כ-1.2 מיליון שקל.
מניית אלביט מערכות בלטה לשלילה עם ירידה של מעל 3%, אחרי שהיא זינקה אתמול בשיעור דו־ספרתי בעקבות תוצאותיה הכספיות לשנת 2025. בבית ההשקעות אי.בי.אי הורידו לאחר הדוחות את ההמלצה למניית אלביט ל"תשואת חסר" במחיר יעד של 730 דולר, שמשקף דיסקאונט של 28% על מחיר הנעילה לאחר פרסום הדוחות. לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי, מסביר כי "ישנם רגעים נדירים בשוק ההון שבהם המודלים המסורתיים של הערכת שווי מתקשים להדביק את קצב המציאות ולנמק את תמחור המניה. אלביט מערכות נמצאת כיום בנקודה הזו, שבה סביבת הפעילות, העוצמה התפעולית, הצמיחה הפנומנלית בצבר ההזמנות וההזדמנויות שעוד יגיעו יוצרות מומנטום שחורג מהנתונים היבשים".
עם זאת, לובלין מוסיף כי "אלביט היא חברה מצוינת במומנטום מדהים ותמשיך להציג תוצאות פנומנליות גם בשנים הבאות, אבל הניסיון להסביר את שווי המניה באמצעות כלים מסורתיים עד כה מעלה חרס".
את העליות במדד ת"א 125 הובילה מניית ריטיילורס , שזינקה בקרוב ל-15%. החברה דיווחה היום כי הכנסותיה בשנת 2025 הסתכמו בכ-2.57 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.41 מיליארד שקל בשנת 2024 - גידול של כ-6.7%. הגידול נבע בעיקר מהרחבת פעילות נייקי בעולם, פתיחת חנויות חדשות והרחבת שטחי מסחר, לרבות כניסה לפעילות בצרפת והמשך התרחבות באירופה ובאוסטרליה. הרווח הגולמי בשנת 2025 הסתכם בכ-1.34 מיליארד שקל (כ-52.0% מההכנסות), לעומת כ-1.24 מיליארד שקל בשנת 2024 (כ-51.4% מההכנסות). השיפור בשיעור הרווחיות נבע בעיקר מגידול במכירות והטבות בתנאי הרכש בגין שנת 2025.
מניית קרן קיסטון זינקה במסחר לאחר שמיטב גמל פנסיה החליטה לרכוש 10% מאגד לפי שווי של 6 מיליארד שקל, מה שיהווה הצפת ערך לקיסטון עצמה, שרכשה ב־2022 את השליטה בחברת האוטובוסים לפי שווי של 4.9 מיליארד שקל. בספרים של קיסטון היא רשומה לפי 5.5 מיליארד שקל.
מניית מחלבות גד קפצה אחרי שרשות התחרות אישרה את המיזוג בינה ובין משק ויילר. החברה תרכוש 51% ממניות ויילר תמורת 46 מיליון שקל.
וול סטריט ננעלה אתמול בירידות חדות. מדד הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, מדד ה-S&P 500 איבד מערכו כ-1.4% ומדד הדאו ג'ונס מוטה התעשייה נפל בכ-1.6% לשפל חדש מאז תחילת השנה, ומתחת לממוצע הנע ל-200 יום שלו. ב-CNBC דיווחו כעת, כאשר המדד ירד במעל 5% מתחילת החודש, הוא בדרך לסגור את החודש הגרוע ביותר שלו מאז 2022.
הירידות באו בעקבות שילוב של מספר גורמים:
הראשון, הוא העלייה החדה שנרשמה אתמול במחירי הנפט, לאחר שישראל תקפה את מתקן הגז הגדול ביותר באיראן. בתגובה, איראן תקפה מתקני גז בערב הסעודית ובקטאר, והסלמה זו הובילה את מחיר נפט מסוג ברנט לרמה של כ-110 דולר לחבית.
הדבר השני, הוא מדד המחירים ליצרן לחודש פברואר שפורסם בארה"ב, אשר מודד אינפלציה ברמת המחירים הסיטונאיים. המדד הפתיע לרעה והצביע על עלייה חודשית של 0.7%, לעומת צפי הכלכלנים לנתון של 0.3%. כך, הוא טיפס ל־3.4% בשנה האחרונה, הרמה הגבוהה ביותר מזה שנה, לפי נתוני משרד העבודה האמריקאי. הקריאה חיזקה את החששות של המשקיעים מפני אינפלציה עיקשת.
הירידות בוול סטריט החריפו לאחר שיו"ר הפד ג'רום פאוול אמר כי ככל הנראה, הבנק המרכזי לא צפוי להתקדם עם הורדת האינפלציה ברמה שהוא קיווה; פאוול אמר את הדברים במסגרת מסיבת העיתונאים שקיים, לאחר שהפדרל ריזרב הודיע על הותרת הריבית על כנה ברמה של 3.75%, בהתאם לציפיות (ראו הרחבה תחת סעיף 4).
פאוול ציין במסיבת העיתונאים כי "התחזית היא שאנחנו נעשה התקדמות בטיפול באינפלציה, לא ברמה שקיווינו אליה, אבל התקדמות מסוימת עם האינפלציה. זה אמור לקרות כאשר נתחיל לראות באמצע השנה התקדמות בנושא המכסים... השפעה חד־פעמית שעוברת במערכת, ולאחריה ירידה באינפלציה הנובעת מהמכסים".
2. שוקי האג"ח
בשוק החוב האמריקאי, תשואות האג"ח הממשלתיות קפצו אתמול, לאחר שיו"ר הפד ג'רום פאוול ציין כי חברי הבנק המרכזי דנו באפשרות של העלאת ריבית כמהלך - כפי שעשו גם במקרה של ההחלטה הקודמת. עם זאת, פאוול הוסיף כי רוב חברי ועדת השוק הפתוח לא רואים את זה כתרחיש בסיס.
התשואה לעשר שנים עלתה בקרוב ל-6 נקודות בסיס לרמה של 4.26%, בעוד התשואה לשנתיים עלתה בכ-8 נקודות בסיס לרמה של 3.75%. הבוקר, התשואות ממשיכות לעלות: התשואה לעשר שנים עומדת על 4.27%, בעוד התשואה לשנתיים כבר נמצאת ברמה של 3.81% - הרמה הכי גבוהה מאז יולי 2025.
בגזרת שוק החוב המקומי, מדד תל בונד 20, הכולל את אגרות החוב הקונצרניות בתל אביב, במגמת התאוששות. התשואה הגלומה לפדיון ירדה למתחת ל־2.5% - רמה נמוכה מזו שהייתה לפני "שאגת הארי". כך, דווקא במהלך המלחמה נראה שמפלס הסיכון של החוב הקונצרני בתל אביב ירד.
סילבן ברויאר, הכלכלן הראשי של S&P באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, העריך השבוע כי פנינו להעלאות ריבית באירופה - מה שעשוי להוריד גם את מחירי אגרות החוב, על מנת לגלם את הציפיות לתשואות גבוהות יותר לעומת ריבית חסרת הסיכון. לדבריו, "לא סביר שהבנק האירופי יגלה את אותה סבלנות שהפגין במהלך זעזוע האינפלציה האחרון". בחברת הדירוג צופים העלאת ריבית ביוני: "המטרה לא תהיה לדכא את הביקוש, אלא לשלוח איתות ברור לעיגון ציפיות האינפלציה, שכבר הגיבו בחדות לעליית מחירי הנפט. עמדה איתנה יותר עשויה גם לסייע בבלימת פיחות האירו".
3. שוקי הסחורות והמטבעות
על רקע הירידות שנרשמו אתמול בוול סטריט, הדולר התחזק אתמול מול השקל בשיעור של כ-0.8%, ושערו נעמד על 3.11 שקלים. במקביל, מדד הדולר (DXY), אשר אומד את כוחו מול סל מטבעות נבחרים ברחבי העולם, התחזק בכ-0.55%.
מחירי הנפט ממשיכים לעלות הבוקר, בהמשך לתקיפה הישראלית על מתקן הגז הגדול באיראן אתמול והתקיפות שביצעה איראן על תשתיות אנרגיה במדינות המפרץ כתגובה. במהלך הלילה, בניסיון לבלום הסלמה נוספת, הנשיא טראמפ אמר כי ארה"ב לא ידעה על התקיפה הישראלית של שדה הגז - על אף שדווח כי היא נערכה בתיאום עמה - והבטיח כי מהלך מן הסוג הזה לא יקרה שוב. נפט מסוג ברנט נסחר הבוקר סביב 113 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 97 דולר לחבית.
4. מאקרו
אתמול, כאמור, הפדרל ריזרב הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 3.75%, בהתאם להערכות המוקדמות.
ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי התקבלה ברוב גדול של 11-1, כאשר היחיד שהתנגד להחלטה היה מושל הפד סטיבן מירן, שהעדיף הפחתת ריבית של רבע אחוז. הוועדה ציינה בהחלטתה את חוסר־הוודאות הנובע מהמלחמה נגד איראן, וכתבה כי "השלכות ההתפתחויות במזרח התיכון על הכלכלה האמריקאית אינן ברורות".
על אף רמת אי־הוודאות המוגברת, חברי הפד אותתו כי הם עדיין מצפים למספר הפחתות ריבית בתקופה הקרובה. הדוט-פלוט (dot plot) של חברי הפד, שמשקף את התחזית שלהם למתווה הריבית, הצביע על הפחתת ריבית אחת השנה ואחת נוספת במהלך 2027, אם כי התזמון של המהלכים הללו נותר לא ברור.
ב-CNBC דיווחו כי מתוך 19 חברי הוועדה, שבעה אותתו כי הם צופים שרמת הריבית תישאר ללא שינוי השנה. בעוד שבהקשר לשנים קדימה, חברי הפד הציגו טווח רחב יחסית של תחזיות, התחזית הממוצעת היא להפחתה נוספת ב-2027, לאחריה הריבית תתייצב סביב 3.1% לטווח הארוך.
במסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה, יו"ר הפד ג'רום פאוול ציין כי "המדדים לטווח הקרוב של ציפיות האינפלציה עלו בשבועות האחרונים, ככל הנראה כהשתקפות של העלייה המשמעותית במחירי הנפט שנגרמה בשל שיבושי האספקה במזרח התיכון. בטווח הקרוב, מחירי אנרגיה גבוהים יותר ידחפו כלפי מעלה את האינפלציה הכוללת, אך מוקדם מדי לדעת מה יהיו ההיקף והמשך של ההשפעות הפוטנציאליות על הכלכלה". פאוול ציין כי "השורה התחתונה של זעזוע במחירי הנפט תהיה לחץ מסוים כלפי מטה על ההוצאות והתעסוקה, ולחץ כלפי מעלה על האינפלציה".
פאוול התייחס גם לחששות שהתפשטו בשווקים לאחרונה מתרחיש של סטגפלציה - שילוב של האטה בצמיחה והתפרצות אינפלציונית. "אני תמיד חייב לציין שזה היה תרחיש משנות ה-70, בתקופה שהאבטלה הייתה בשיעור דו־ספרתי והאינפלציה הייתה ממש גבוהה", הוא אמר. "בפועל, שיעור האבטלה שלנו קרוב מאוד לרמה הנורמלית לטווח הארוך, והאינפלציה שלנו נמצאת נקודת אחוז אחת מעל זה. הייתי שומר את המונח 'סטגפלציה' למערכת נסיבות חמורה הרבה יותר".
היום (ה'), שלושה בנקים מרכזיים גדולים נוספים יפרסמו גם הם את החלטתם: ביפן, בבריטניה ובאיחוד האירופי. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, צופה שהם יותירו את הריבית ללא שינוי. "בתרחיש פחות חיובי של התארכות המלחמה והשפעה ממושכת על מחירי האנרגיה, הם לא ירצו לחזור על הטעות של אינפלציה 'טרנזיטורית' (עליית מחירים זמנית) שעשו אחרי הקורונה".
בנוסף, התבטאויות ניציות של חברי הבנק המרכזי האירופי, בשילוב עם הזינוק במחירי האנרגיה והעלייה החדה בציפיות האינפלציה, הובילו להתגברות ההערכות שהבנק יאלץ להעלות את הריבית בהמשך השנה. השוק מתמחר עתה שתי העלאות ריבית בשנת 2026.
ביפן, ששמרה על ריבית נמוכה לאורך שנים רבות, השתנתה לאחרונה המגמה והבנק החל להעלות את הריבית בהדרגה. תנודות במחירי הנפט משפיעות על האינפלציה במדינה, שכמעט כל האנרגיה שלה וחלק גדול מהמזון מגיעים מחו"ל.
5. תחזית
במרקטוואץ' מדווחים כי שוק המניות האמריקאי נסחר בסמיכות לרף שאם יישבר, הדבר עשוי להיות סימן מקדים לירידה נוספת של 10% במדד ה-S&P 500, כך לפי אנליסט טכני אחד. מדד הדגל האמריקאי ירד אתמול לרמה של 6,624 נקודות, במרחק נגיעה מהממוצע הנע ל-200 יום שלו, שעומד על 6,615 נקודות.
יונתן קרינסקי, אסטרטג שווקים ראשי ב-BTIG, אמר למרקטוואץ' כי מדובר בפעם השלישית שמדד הדגל האמריקאי בוחן את רמת ה-6,600 נקודות מאז אוקטובר, וכי אם המדד יירד היום, הוא עלול לשבור מטה מתחת לרמת התמיכה הקריטית הזו. לדבריו, מבחינת טכנית, ישנה אפשרות סבירה שה-S&P ייפול בהמשך כל הדרך מטה לרמת ה-6,000 נקודות. "יש לנו מעט ביטחון בכך שרמת ה-6,600 נקודות תחזיק כתמיכה", אמר קרינסקי.
כתבות
ני"ע
