הכתבה מטעם כלל ביטוח ופיננסים
בענף הדיור המוגן כבר לא אומרים "בית אבות", וגם "דיור מוגן" מתחיל להישמע מיושן. המונח שמככב היום הוא "קומפלקס לונג'ביטי" - ולא מדובר רק בהחלפת תווית, אלא בשינוי המוצר: לא מקום שבו מסיימים את החיים, אלא מקום שבו חיים עוד עשרות שנים.
תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ומספר האזרחים הוותיקים צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2040.
תוחלת החיים בישראל היא בממוצע כ-83-84 שנים, והיא ממשיכה להשתפר. עם זאת, לתכנון פרישה חשוב במיוחד להביט על תוחלת החיים של מי שכבר הגיעו לגיל 67: נשים וגברים בני 67 כיום צפויים לחיות בממוצע עד גיל 89. הנתון המעניין עוד יותר הוא שבני 30 של היום צפויים להגיע, לפי התחזית המוצגת כאן, לגיל ממוצע של 94. כלומר, אם בעבר היה צורך לממן עשר עד חמש־עשרה שנות פרישה, כיום אנשים שנמצאים במעגל העבודה עשויים להידרש לממן כשלושה עשורים. תרחיש של פרישה הנמשכת 25-30 שנה ואף מעבר לכך כבר אינו חריג, ויש להיערך אליו מראש.
ובכל זאת, רבים עדיין מנהלים את החיסכון לפי מודל שנבנה כשאנשים חיו פחות.
אם היו אומרים להורים שלנו שהם צפויים לחיות 25 או 30 שנה אחרי הפרישה, הם כנראה היו מתקשים להאמין. אבל בעולם הלונג'ביטי, שבו תוחלת החיים ממשיכה לעלות והרפואה מאפשרת איכות חיים טובה לאורך שנים רבות, הפרישה כבר אינה סוף הדרך אלא פרק חיים משמעותי וארוך בפני עצמו.
ההחלטות הפיננסיות שאנחנו מקבלים בגיל 25, 30 או 40 ישפיעו במידה רבה על איכות החיים שלנו בגיל 70, 80 ו-90.
משה ארנסט, משנה למנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים, מנהל החטיבה לחיסכון ארוך טווח ומנכ''ל כלל פנסיה וגמל / צילום: עידן גרוס
הסיכון החדש: לא לחיות פחות, אלא לחיות יותר
בעולם הביטוח והפיננסים מדברים כיום על "סיכון הארכת החיים", או Longevity Risk. זהו מצב שבו החוסך חי מעבר למה שתכנן, אך החיסכון אינו מספיק לשמירה על רמת החיים שאליה התרגל.
הסיכון הגדול ביותר כיום אינו בהכרח מפולת בשוק ההון, אלא האפשרות שהכסף ייגמר לפני החיים. אדם שיוצא לפנסיה בגיל 67 ומגיע לגיל 95 נדרש לממן כמעט שלושה עשורים של דיור, בריאות, פנאי, משפחה והוצאות מחיה.
זו בדיוק הסיבה שנדרש תכנון פיננסי ארוך טווח, המבוסס על מספר מקורות הכנסה ולא רק על קרן הפנסיה.
הזמן הוא הנכס הפיננסי החשוב ביותר
רובנו מאמינים שהדרך לצבור הון משמעותי היא להפקיד סכומים גדולים, להפחית דמי ניהול או ליהנות מתשואות חריגות. בפועל, היתרון הגדול ביותר הוא הזמן. אפקט הריבית דריבית מאפשר לכסף לייצר תשואה על התשואה לאורך עשרות שנים.
חוסך שמפקיד 500 שקלים בחודש מגיל 27 עד גיל 67 במסלול מניות (לדוגמה: תשואת מדד S&P במאה השנים האחרונות הייתה כ-10% בממוצע), צפוי לפי הנחת התשואה הזו לצבור כ-2.77 מיליון ₪. מי שיתחיל להפקיד אותו סכום רק בגיל 47 יצבור עד גיל 67 כ-360 אלף ₪.
מכאן כלל האצבע בחיסכון לטווח ארוך: "לא צריך להתחיל בגדול, אבל חייבים להתחיל מוקדם".
אלון רביע, סמנכ''ל, מנהל התחום הפנסיוני והמעסיקים בכלל ביטוח ופיננסים / צילום: יחסי ציבור
המוצרים שבונים את הפנסיה - הבניין הפיננסי של הפרישה
החוסך אינו נשען על מוצר אחד, אלא בונה "בניין פיננסי": הפנסיה היא הבסיס ומעליה שכבות של חיסכון, השקעה, נזילות והטבות מס, המותאמות לשלבים השונים בחיים.
קומה ראשונה: קרן הפנסיה - הבסיס הראשוני הכלכלי של העתיד
קרן הפנסיה היא נקודת הפתיחה של החיסכון לפרישה, והיא גם מעניקה מעטפת הגנה משמעותית:
● כיסוי למקרה אובדן כושר עבודה
● פנסיית שארים למשפחה במקרה פטירה
● הטבות מס משמעותיות
לצד אלה היא משלמת קצבה חודשית לאחר הפרישה ומלווה את החוסך לאורך מחזור החיים הכלכלי.
קרן הפנסיה היא בסיס חיוני, אך לא תמיד תספיק לבדה לשימור רמת החיים לאורך עשרות שנות פרישה. לכן חשוב לבנות שכבות חיסכון נוספות, לנצל הטבות מס, לשמור על נזילות ולהתאים את רמת הסיכון לטווח החיסכון.
קומה שניה: קרן השתלמות - היהלום של עולם החיסכון
קרן ההשתלמות היא אחד ממוצרי החיסכון המוכרים והמשתלמים בישראל. היתרון המרכזי שלה הוא הטבות מס משמעותיות לצד נזילות גבוהה יחסית. בין היתרונות שלה:
● פטור ממס רווחי הון בהתאם לתקרות הקבועות בחוק
● נזילות לאחר שש שנים
● מגוון רחב של מסלולי השקעה
● מעבר בין מסלולי השקעה ובין גופים מנהלים ללא אירוע מס
● אפשרות להמשיך לחסוך גם לאחר שהקרן הופכת לנזילה
רבים מאיתנו מושכים את הכסף מיד כשהקרן הופכת לנזילה. אבל אם אין לכם צורך אמיתי בכסף, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמושכים אותו. קרן ההשתלמות יכולה להיות כלי חיסכון חשוב גם לשנים שאחרי שהפכה לנזילה, ולכן כדאי להשתמש בה למימון הוצאות שוטפות או חד-פעמיות רק כשבאמת צריך.
הסיבה היא שבקרן השתלמות קיים, בכפוף לתקרות, פטור ממס על רווחי הון, בעוד שברוב מוצרי החיסכון האחרים הרווחים ממוסים במועד המשיכה.
זוכרים את אפקט הריבית דריבית? גם כאן הוא עובד לטובתכם. ככלל, כדאי להשאיר את הכספים בקרן ההשתלמות לפחות עד הפרישה. כך הרווחים ממשיכים ליהנות מהפטור ממס, ובמשך השנים יכולים להמשיך לצמוח, כמובן לא רק על סכום החיסכון המקורי, אלא גם על הרווחים שכבר נצברו.
קומה שלישית: קופת גמל להשקעה - הגמישות שפוגשת את שוק ההון
קופת הגמל להשקעה הפכה בשנים האחרונות למוצר חיסכון מבוקש, ומתאימה למי שמעוניינים לחסוך מעבר לפנסיה - משפחות, צעירים, עצמאים ושכירים. היתרונות הבולטים:
● אפשרות לקבלת קצבה לאחר גיל 60 שתהיה פטורה לחלוטין ממס על כל רווחי ההון שנצברו לאורך תקופת החיסכון
● מעבר בין מסלולי השקעה ובין גופים מנהלים ללא אירוע מס
● אפשרות להפקיד באופן שוטף או חד פעמי
● מגוון מסלולים בהתאם לרמת הסיכון האישית
● הכסף נשאר נזיל וניתן למשיכה בכל עת בכפוף להוראות המס
קופת גמל להשקעה מאפשרת להפוך כסף "רדום" בבנק לחיסכון שעובד לאורך זמן. תקרת ההפקדה השנתית בשנת 2026 בקופת גמל להשקעה היא כ-83,641 ₪. עבור משפחות רבות זו חלופה מעניינת לחיסכון ארוך טווח.
המספרים ממחישים את משמעות הזמן: אדם שיפקיד מדי שנה 83,641 ₪ מגיל 30 עד 60 צפוי, לפי ההנחות שבדוגמה, לצבור כ-13.76 מיליון ₪. כ-2.5 מיליון ₪ מהם יהיו ההפקדות וכ-11.2 מיליון ₪ התשואה שנצברה, שאותה ניתן למשוך בפטור ממס בדרך של קצבה חודשית.
גם כאן, שימוש בכספים להוצאות שוטפות או חד-פעמיות עלול למנוע את מיצוי הטבת המס הגלומה במוצר.
ב-2024 הקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צוות בין-משרדי לצמצום פערים במכשירי השקעה לחיסכון קצר ובינוני, שמסקנותיו פורסמו ביולי 2026. ההמלצות טרם הפכו לחקיקה ואין ודאות שכך יקרה. אחת מהן היא לקבוע תקרה שתצמצם משמעותית את הסכומים שניתן להפקיד בקופת גמל להשקעה עם הטבות המס. לצד זאת הומלץ על הוראת מעבר, שלפיה כספים שיופקדו לפני כניסת ההמלצות לתוקף ויחרגו מהתקרה ימשיכו ליהנות מהטבות המס הקיימות. אם ההמלצות יהפכו לדין מחייב, ייתכן שנוצר חלון זמן להפקדות משמעותיות בתנאים הקיימים.
קומה 4: חיסכון פיננסי משלים - הכסף שלא יושב בעו"ש
פוליסת חיסכון פיננסי יכולה להתאים לכסף שאינו מיועד להוצאה מיידית. היא מציעה מגוון מסלולי השקעה, ללא תקרת הפקדה שנתית ובנזילות מלאה המאפשרת משיכה בכל עת.
כך ניתן להמשיך לחסוך ולהשקיע גם לאחר מיצוי השכבות שנהנות מהטבות מס.
קומה 5: שכבת המס בגיל הפרישה
בגיל הפרישה נכנסים לתמונה כלים וכללים המשפיעים על הנטו שיישאר מהחיסכון: תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, המאפשר מגיל 60 ובכפוף לתנאים משיכה במס מופחת או קצבה פטורה ממס; קיבוע זכויות לניצול הפטור על הקצבה; ובחירת סדר המשיכות בין המוצרים. אלו החלטות שכדאי לתכנן שנים מראש.
שינוי מגמה בחשיפה לסיכון בגיל המבוגר לאור התארכות תוחלת החיים
אחת התפיסות המקובלות בשוק, שאף נתמכת במודל שנקבע על ידי רשות שוק ההון ונחשב בזמנו כפורץ דרך, היא שבגיל צעיר נכון לקחת יותר סיכון בתיק ההשקעות הפנסיוני, ולהפחית את רמת הסיכון ככל שמתבגרים. המשמעות היא שבגיל צעיר כספי הפנסיה יושקעו במסלולים מוטי מניות ובהדרגה, לאורך השנים, שיעור המניות במסלולים שבהם נחסכים כספי הפנסיה יפחת והם יהפכו לסולידיים יותר. המטרה הייתה להגן על החוסכים מפני נפילות בשווקי ההון בסמוך ליציאה לפנסיה או במהלך קבלת הקצבה.
אלא שהתארכות תוחלת החיים משנה את כללי המשחק. פורשים בני 67 עשויים לחיות עד גיל 90, 95 ואף מעבר לכך, ולכן גם לאחר הפרישה עשויות לעמוד בפניהם עוד 25-30 שנות השקעה - טווח ארוך לכל דבר.
לכן יש מומחי פרישה שסבורים שכדאי לבחון המשך חשיפה משמעותית לנכסי סיכון, כמו מניות, גם בסמוך לפרישה ואחריה - בהתאם לפרופיל הסיכון, לצרכים ולמצב המשפחתי.
הסיכון אינו רק תנודתיות בשווקים, אלא גם שחיקת הכסף לאורך זמן.
בעת היציאה לקצבה, 60% מהכספים שנצברו בקרן הפנסיה המקיפה מושקעים באגרות חוב מיועדות של המדינה או במתווה שמבטיח תשואה שנתית של כ-5%. בכלל ביטוח ופיננסים הוקם מסלול אופציונלי למקבלי קצבה, שמשקיע את יתרת ה-40% במניות. הדבר עשוי להגדיל את התשואה ואת הקצבה החודשית, אך גם ליצור תנודתיות בגובה הקצבה.
אז מה כדאי לעשות בכל עשור?
30-20
זה הזמן להתחיל! לבדוק היכן מתנהלת הפנסיה, להתמקח על דמי ניהול, להתאים את מסלול ההשקעה לאופק החיסכון הארוך, ולא למהר למשוך או "לשבור" קרנות בכל החלפת עבודה.
40-30
זה הזמן להוסיף שכבות לחיסכון: קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה לצד הפנסיה. כדאי גם לוודא שכיסויי הנכות והשאירים ומוצרי ביטוח משלימים, למשל ביטוח חיים, מתאימים למצב המשפחתי.
40-50
זה הזמן לחשב לכמה שנים הכסף יספיק אם נחיה עד גיל 95, ובכל העלאת שכר להגדיל גם את שיעור החיסכון.
60-50
זה הזמן למפות את המוצרים, לבחון את תיקון 190 ולהיערך לקיבוע זכויות - וגם לתכנן את הדיור בשלב התלות לפני שנזקקים לו.
70-60
כאן עיתוי הפרישה הופך להחלטה כלכלית ולא רק רגשית. כדאי לבחון פרישה מדורגת ולתכנן את סדר ואופן המשיכות - הון או קצבה - משום שהם משפיעים גם על המס. חשוב לבחור מסלול השקעה שמתחשב בכך שאופק ההשקעה עדיין ארוך.
70+
זה הזמן לנהל מראש גם את שלב התלות: ייפוי כוח מתמשך, החלטות דיור והורשה.
כלל ביטוח ופיננסים: להיערך לחיים ארוכים יותר
עולם הלונג'ביטי מחייב הסתכלות אחרת על חיסכון, השקעות ופרישה. בכלל ביטוח ופיננסים עומד לרשות הלקוחות מגוון פתרונות לבניית תכנית פיננסית לכל שלב בחיים. קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון ומסלולי ההשקעה של כלל מאפשרים תכנון ארוך טווח, ניהול מקצועי ופיזור השקעות.
בעולם שבו חיים יותר, חיסכון לבדו אינו מספיק: חשוב לנהל את הכסף, לנצל הטבות מס ולבחור פתרונות שמאפשרים לו להמשיך לעבוד גם אחרי הפרישה.
בכל אחד מהשלבים, ולא רק סמוך לפרישה, חשוב לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע מתאימים.
לסיכום
המהפכה של המאה ה-21 אינה רק טכנולוגית; אנחנו גם חיים הרבה יותר שנים. הפרישה כבר אינה נקודת סיום, אלא פרק חיים שעשוי להימשך שלושה עשורים ויותר.
התחלה מוקדמת, חיסכון עקבי, ניצול היתרונות של מוצרי החיסכון ובחירה מושכלת של מסלולי ההשקעה יכולים להגדיל משמעותית את הסיכוי לעצמאות כלכלית לאורך הפרישה.
בעידן הלונג'ביטי השאלה כבר אינה "מתי אפרוש", אלא "איך אממן את עשרות השנים שאחרי". התשובה בדרך כלל אינה מוצר אחד, אלא שילוב של פנסיה, קרן השתלמות, גמל להשקעה וחיסכון פיננסי במסלולים שמתאימים לאופק האמיתי.
ההחלטות שאנחנו מקבלים בגיל 30 קובעות את איכות החיים שלנו בגיל 80. הזמן הטוב ביותר להתחיל היה אתמול; הזמן השני הכי טוב הוא היום.
לקרן פנסיה ולמגוון אפשרויות החיסכון בכלל ביטוח ופיננסים לחצו כאן>>
הכותבים: משה ארנסט, משנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, מנהל החטיבה לחיסכון ארוך טווח ומנכ"ל כלל פנסיה וגמל בע"מ ואלון רביע, סמנכ"ל, מנהל התחום הפנסיוני והמעסיקים בכלל ביטוח ופיננסים
הכתבה מטעם כלל ביטוח ופיננסים
כתבות
ני"ע
