התיק הרפואי הדיגיטלי פורץ דרך

הכתבה מטעם מרכז רפואי הדסה

במשך שנים נתפס התיק הרפואי הממוחשב ככלי לתיעוד ולשמירת מידע: ביקורי רופאים, בדיקות, הדמיות, תרופות וסיכומי אשפוז. אלא שהמידע הרב נשמר לא פעם במערכות ובממשקים שונים, ללא חיבור אינטגרטיבי ביניהם וללא אפשרות לראות את התמונה הקלינית המלאה במבט אחד.

בהדסה, בזכות שיתוף פעולה הדוק בין הצוותים הקליניים לבין צוותי מערכות המידע, התיק הרפואי עובר בשנים האחרונות שינוי מהותי: ממאגר לתיעוד ושמירת מידע- למערכת חכמה, המרכזת מידע בזמן אמת ומציגה לצוות המטפל תמונה קלינית שלמה ואינטגרטיבית. המערכת מותאמת מודולרית לצרכים הייחודיים של היחידות השונות, ובמקביל הופכת את המידע שנצבר בה לתשתית למחקר, לניתוח נתונים ולשילוב יכולות של בינה מלאכותית.

אחת מנקודות המפנה המשמעותיות בתהליך המחשוב בהדסה התרחשה ביחידה לטיפול נמרץ פנימי. שם עלה הצורך לחבר את התיק הרפואי הבסיסי הקיים, לשטף הנתונים המגיע ממוניטורים, מכונות הנשמה ומערכות רפואיות נוספות ישירות אל התיק הרפואי - וליצור רצף מידע מלא סביב המטופל. פרופ' סיגל סבירי, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ פנימי וסגנית מנהל האגף הפנימי בהדסה, והצוות הסיעודי הבכיר ביחידה, היו שותפים להתאמת מערכת מח"ר - התיק הרפואי שפיתחה הדסה - לסביבה המורכבת ועתירת הנתונים של הטיפול הנמרץ.

 פרופ' סיגל סבירי / צילום: דבי קופר לארגון נשות הדסה

לדבריה, אחד האתגרים המרכזיים היה דווקא המעבר של המטופל בין המחלקות. "בעבר, מערכות המחשוב במחלקות האשפוז ובטיפול הנמרץ היו שונות. כאשר מטופל שמצבו הידרדר הועבר מהמחלקה לטיפול נמרץ, חלק מהמידע שנאסף והביקורים שנכתבו במהלך שהותו ביחידה לא היו נגישים למחלקה השולחת - גם לאחר שחזר אליה. כך נוצר נתק דווקא במידע הקריטי שאמור ללוות את המטופל לאורך כל האשפוז".

הצורך הזה הוביל לפיתוח מערכת אחודה ומתקדמת וכיום מאפשרת המערכת לראות באופן אינטגרטיבי, במסך אחד, בדיקות מעבדה, מדדים פיזיולוגיים, הוראות רפואיות, ביקורי רופאים ומידע היסטורי מכל מחלקה, מכון ומרפאה שבה טופל המטופל. "היכולת להגיע במהירות למידע הנכון אינה רק עניין של נוחות", מדגישה פרופ' סבירי. "היא חוסכת זמן יקר, משפרת את רצף הטיפול ומסייעת לצמצם את הסיכון לטעויות". מאז הוטמעה ביחידה לטיפול נמרץ פנימי ב-2023, היא ממשיכה להתפתח ולהשתכלל.

נדבך נוסף הוא השימוש בדאשבורדים - כלי ניהולי וקליני ויזואלי, המרכז במסך אחד נתונים המתעדכנים באופן שוטף: מספר המאושפזים, תפוסת מיטות, זמני המתנה, אבחנות ומדדים קליניים. כך יכולים הצוותים לקבל תמונת מצב רחבה וברורה ולזהות במהירות מגמות ושינויים.

הפיתוח נעשה בבית החולים, תוך שיתוף פעולה הדוק בין אנשי המחשוב לבין הצוותים הקליניים. המשמעות היא שניתן להתאים את המערכת לצרכים האמיתיים של המשתמשים. "המידע שרופא בטיפול נמרץ צריך לראות מולו אינו בהכרח אותו מידע שחשוב לנוירולוג או לרופא ילדים", מסבירה פרופ' סבירי. "כאשר הקלינאים והמפתחים עובדים יחד, אפשר לבנות מערכת אחת, אבל להתאים את אופן הצגת המידע לעולמות הקליניים השונים". הצלחת המודל, היא מדגישה, התאפשרה בזכות שיתוף הפעולה בין הצוותים הקליניים, המפתחים ואנשי מערכות המידע של הדסה.

אבל איסוף המידע הוא רק השלב הראשון. "השאלה הבאה היא מה אנחנו עושים עם כל המידע הזה", אומרת פרופ' סבירי. כאן משתלבות מערכות ה-BI ‏(Business (Intelligence המאפשרות לשלוף ולעבד את הנתונים שנצברו בתיק הרפואי, ולהנגיש אותם במאגרי מידע כתשתית למחקר, למדדי איכות ולפיתוח כלי בינה מלאכותית.

במובן הזה, מהפכת המחשוב אינה מסתיימת במעבר מתיק נייר לתיק דיגיטלי. השלב הבא הוא להפוך את כמויות המידע העצומות שנוצרות מדי יום בבית החולים לידע - ומידע קליני ליכולת לקבל החלטות טובות, מהירות ומדויקות יותר עבור המטופל.

כשהמידע מתחיל לעבוד

כחלק מזיהוי הצרכים המעמיק, גם המחלקה האונקולוגית העסיקה את צוות האגף למערכות מידע בהדסה, בפיתוח מערכת שתתאים לצרכיה. פרופ' שי רוזנברג, מומחה בנוירואונקולוגיה, ראש המעבדה לביולוגיה חישובית של סרטן ומנהל יחידת הבינה המלאכותית באונקולוגיה, הגיע לתחום מתוך חיבור ארוך שנים בין רפואה למתמטיקה ומדעי המחשב. מבחינתו, החולה האונקולוגי הוא אב-טיפוס לחולים במחלה כרונית, "בזכות הטיפולים המתקדמים, המטופלים חיים יותר זמן ועוברים יותר טיפולים ובדיקות ונדרש ליווי ממושך שלהם. כמות המידע שנאספת היא אדירה".

 פרופ׳ שי רוזנברג / צילום: דוברות הדסה

כדי להתמודד עם העומס פיתחו פרופ' רוזנברג וצוות אגף המחשוב בראשות אלדד שראל, את 'מסע המטופל': אם בעבר מפגש מטפל-מטופל כלל שחזור היסטוריה רפואית במעבר על כלל המסמכים הרפואיים ושיחה המבוססת על זיכרון המטופל - דבר שיכול להוביל לאיבוד מידע חשוב, כעת בשניות עולה מול הרופא המטפל תצוגה גרפית עדכנית שמרכזת טיפולים, מעקבים קליניים, דימות, פתולוגיה ומידע גנטי. המערכת פועלת באונקולוגיה מזה כשנתיים ומשמשת את הרופאים תדיר, והתגובות נלהבות. אחת המטופלות, מספר פרופ' רוזנברג, אף כתבה מכתב תודה למנכ"ל הדסה על כך שפגשה רופא ששולט במידע שלה שהוצג מולו בשניות.

בהמשך לפרויקט 'מסע המטופל' הוקם בהדסה מאגר נתונים אונקולוגי חדשני, שמתעדכן אוטומטית ומכיל כ-275 אלף אבחנות סרטן משנת 1979 כולל בדיקות גנומיות מתקדמות שהוטמעו במערכת. המאגר מאפשר מחקרי AI וחיבור בין נתונים שונים, שבאמצעותם ניתן לזהות דפוסים ותובנות ביולוגיות קליניות. במסגרת מחקרית מיושמים גם מודלי שפה גדולים על טקסט רפואי לזיהוי תגובה לטיפול או התקדמות מחלה. מידע נוסף מגיע מהמטופלים עצמם, כשהתשובות מאפשרות לצוות לעקוב אחרי תופעות לוואי כשהמטופל כבר בביתו ולהגיב בהתאם.

החזון מתרחב גם מחוץ לבית החולים: בתמיכת הרשות הלאומית לחדשנות מתבצע פיתוח ומחקר בראשות אגף המחשוב, פרופ' רוזנברג וצוות חוקרים יחד עם קופ"ח מאוחדת וחברת 'מדיקה'. המטרה היא איחוד מידע מבית החולים ומהקהילה בסביבה מאובטחת לשם מחקר ופיתוח. פרופ' סבירי מוסיפה כי במקביל בוחנים בהדסה יכולות AI שמאתרות מידע ממקורות שונים ומייצרות סיכום רפואי אינטגרטיבי, אך לא נותנות המלצות טיפוליות. "המהות היא להציג מידע נכון", היא אומרת, ומדגישה כי המעבר לתיק חכם כמובן מחייב זהירות, בשל סכנת ההטיות, ההזיות ואיכות הנתונים - ועל כך מקפידים בהדסה.

לצד הטכנולוגיה, הדסה משקיעה גם בדור הבא. פרופ' רוזנברג עומד בראש תוכנית סגול לרפואה חישובית, המשלבת לימודי רפואה ומדעי המחשב. מבחינתו, אותה תפיסה מניעה את הפיתוח כולו: לחבר רפואה, דאטה וטכנולוגיה, כדי שהמידע במערכת לא רק יתועד, אלא יסייע להבין טוב יותר את המטופל הבא. לדברי פרופ' רוזנברג: "זוהי זכות גדולה להשתתף בחינוך דור העתיד של רופאים בעלי ידע מעמיק במתמטיקה ומדעי המחשב שמאפשר להם לעסוק במחקרי רפואה ובינה מלאכותית מתקדמים. אלו יובילו בעתיד לשיפור הולך וגובר באיכות ודיוק הטיפול הרפואי".

*פרופ' סבירי ופרופ' רוזנברג מודים לרשות הלאומית לחדשנות ולמנהלי ועובדי אגף המחשוב והאחיות בהדסה על הפיתוח ועל שיתוף הפעולה המעמיק: יבגני פרנק קמינצקי, אביבה שמחון, אלדד שראל, רון בן שחר, דורית צור, אברהם אסודרי, יהודית רוזנר, ד"ר רות בר לב, אנדרי טס, אלימלך אדמס, יוסף בוסקילה, הראל ירו, הלל גבשטיין, אהרון בן סעדון, ד״ר דורית שמש, אלפרד יום טוב ורבים אחרים.

הכתבה מטעם מרכז רפואי הדסה