תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

הפטנטים שנלחמים בסרטן

בעשרים השנים האחרונות נרשמו אלפי פטנטים על תרופות לטיפול במחלת הסרטן •
לקראת יום הסרטן הבין-לאומי שיחול בפברואר, הנה סקירה קצרה של ההתקדמות
המדעית-טכנולוגית שנועדה לטפל בגורם התמותה השני בעולם

צילום: www.pixabay.com
צילום: www.pixabay.com

הכתבה בשיתוף קבוצת לוצאטו

מחלת הסרטן היא כיום אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם, האחראית לכמעט עשרה מיליון מקרי מוות בשנה. אבל זו רק דרך אחת להסתכל על התמונה. נכון להיום, הודות למגוון תרופות וטיפולים חדשניים, מוגני פטנטים, יכולת ההתמודדות עם המחלה גדלה דרמטית עד כדי הפיכת הסרטן ממחלה סופנית למחלה כרונית, ולעיתים אף כזו שניתנת לריפוי מלא.

לצמצם את נזקו של הטיפול הכימותרפי

אחת הדרכים המעניינות לבחון את המחלה ואת היסטוריית הטיפול בה היא באמצעות סקירת הפטנטים שמגינים על התרופות, שיטות הטיפול והטכנולוגיות הרפואיות שנועדו לטפל במחלה. פטנטים כוללים בתוכם אוצר בלום של מידע מדעי וטכנולוגי וגם מקדימים את המוצר על המדף, ולכן ניתן באמצעותם להצביע על מגמות עתידיות בתחום חקר הסרטן. רק כדי לסבר את האוזן, בעשרים השנים האחרונות נרשמו אלפי פטנטים הקשורים לתרופות לטיפול בסרטן את חלקם נסקור במאמר זה, לקראת יום הסרטן הבין-לאומי שיחול ב-4.2.24.

המגמה המובילה הראשונה בתחום הטיפול בסרטן היא הטיפול הכימותרפי וההקרנות, שנועדו "להרוג" את התאים הסרטניים. הקושי העיקרי בשיטות טיפול אלה נעוצה בגישה הכוללנית שלהן, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים". כלומר, טיפולים אלה פוגעים בכל התאים ולא רק בתאים הסרטניים.

במהלך השנים התפתחה מגמה חדשה, שנועדה לשמור על הרקמות הבריאות, שמצויות מסביב לרקמות הנגועות בסרטן, ולצמצם את הטיפול הכימותרפי. גישה זו כוללת שתי שיטות מרכזיות: האחת, לטרגט חלבונים ספציפיים במנגנון הביולוגי של התפתחות הסרטן ולעכב באמצעות תרופות את גידולם הבלתי מבוקר.

השיטה השנייה, הקרויה Targeted Delivery Methods for Anticancer Drugs, נועדה לכוון את התרופות לאזור הנגוע, בעזרת טכניקות שונות, כך שהתרופות תפעלנה רק באזור זה. באחת הטכניקות בשיטה זו, יוצרים קפסולות, מעין "קופסאות ביולוגיות", האוגרות את חומר המטען (התרופה), כאשר על פני השטח שלהן מוסיפים חומר שנקשר לתאים הסרטניים. כך הקפסולות נצמדות לתאים הסרטניים ומשחררות את התרופה רק באזור הנגוע.

אתי לוצאטו / צילום: מיכל לוצאטו
 אתי לוצאטו / צילום: מיכל לוצאטו

לגלות את התאים החמקניים

אמרנו כבר שהמערכת החיסונית יודעת לזהות תאים סרטניים ולחסלם, אך ישנם מקרים שבהם הסרטן יודע "להסתיר" את עצמו. זה קורה כאשר התאים הסרטניים רוכשים יכולת לחמוק ממערכת החיסון, או שהם שולחים אותות מעכבים ובכך מונעים ממערכת החיסון לתקוף אותם. ישנם גם מקרים בהם מערכת החיסון אמנם מזהה את התאים הסרטניים, אך היא אינה חזקה דיה כדי להרוג אותם.

כאן נכנסת לתמונה המגמה החשובה של השנים האחרונות לטיפול בסרטן - האימונותרפיה, שגם בגזרתה ניתן למצוא פטנטים רבים. בשיטה זו מנסים לעזור למערכת החיסונית לגלות את התאים הסרטניים החמקניים. השיטה המדוברת מיושמת כיום בשני מישורים: הראשון באמצעות שימוש בנוגדנים, שיודעים לזהות מרקר (סמן ביולוגי) על גבי תא סרטני, וברגע שהוא נקשר אליו הוא מפעיל חיסון כמו טבעי - הוא מתייחס לתא הסרטני כאילו היה חיידק או פתוגן (מחולל מחלה); השני הוא אקטיבציה (שפעול) של לימפוציטים מסוג T (תאי חיסון שתפקידם להרוג גורמים זרים). גם כאן המטרה היא להכווין אותם לאזור הסרטן ולא להרוג 'כל דבר שזז' ובכך לתרום ליעילות הטיפול התרופתי ולצמצום תופעות הלוואי. המחקר המדעי עוסק במקרה זה בפיתוח נוגדנים שמזהים מרקרים ייחודיים לתאים הסרטניים ונקשרים אליהם ובכך מפעילים את מערכת החיסון לתקוף את הסרטן.

ד״ר שרית בן שמואל / צילום: מיכל לוצאטו
 ד״ר שרית בן שמואל / צילום: מיכל לוצאטו

הבינה המלאכותית נכנסת לתמונה

הטיפול במחלת הסרטן מחייב דיוק. צריך לזהות את החלבונים שמשחקים תפקיד בהתפתחות הסרטן ואת המרקרים הביולוגיים הייחודיים לו, להבין מה בדיוק גרם למחלה ואיזה תרופה תהיה היעילה ביותר לטיפול בה. אולם השונות בין סוגי הסרטן היא רבה והצלחת הטיפול מצריכה התאמה אישית של הטיפול לכל חולה בנפרד. השיטות המסורתיות לבדיקת הפרמטרים הנדרשים להתאמת הטיפול הן עתירות זמן ומחייבות התעסקות ידנית - הן של עובד המעבדה והן של הרופא.

אולם כיום שיטות חדשניות מבוססות בינה מלאכותית (AI) ולמידה מכונה(ML) מאפשרות לנתח את כל תוצאות המעבדה, כולל MRI ו-CT, לבדוק דגימות רקמה מהמאסה החשודה ולהשיב, במהירות וביעילות, על השאלות החשובות: האם יש סרטן או לא? ואם כן - באיזה סרטן מדובר ואיזו מוטציה ספציפית גרמה להיווצרות המחלה? על בסיס מידע זה ניתן יהיה להתאים את התרופות בעלות הסיכוי הגבוה ביותר להצליח. גם כאן נוצר קניין רוחני רב ויקר ערך שחלקו נוגע בעולמות ה-AI וה-ML, כשהשילוב מאפשר לרפואה למקד את האבחנה והטיפול, להימנע מטעויות ולספק את הדור הבא של טיפולי הסרטן.

*ד"ר אסתר לוצאטו היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני והפטנטים הוותיקה בישראל. ד"ר שרית בן-שמואל היא שותפה בפירמת עורכי הפטנטים בקבוצה, בעלת תואר שלישי במדעי הבריאות, שימשה כמנהלת מעבדה במרכז המצוינות לחקר הסרטן במרכז הרפואי רמב"ם ועסקה בחקר הקשר שבין הפרעות מטבוליות לסרטן השד.

**המידע בכתבה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת והוא לא נועד להנחות את הציבור או לשמש כעצה רפואית, וכן אין לראות בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר, המתאים לנתוניו וצרכיו של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988