תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

ניהול השקעות אקטיבי, למה עכשיו?

ההנפקה הטרייה של SpaceX וההנפקות העתידיות של OpenAI ואנתרופיק, מצטרפות ל-7 ענקיות הטכנולוגיה ששולטות במדדים • המגמה שהופכת את ה-S&P500 והנאסד"ק לריכוזיים יותר ומשנה את כללי המשחק למשקיעים

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

הכתבה מטעם מגדל ביטוח ופיננסים

שאלת את הצ'אט איפה כדאי לישון באזור אגם גארדה? OpenAI משלמת. העלית לקלוד תוצאות בדיקות לפענוח? אנתרופיק מוציאה כסף מהכיס. ביקשת מג'מיני שיעצב לך ברכה לגננת? קצ'ינג.

כל שימוש בכלי AI מפעיל מאחורי הקלעים שרשרת ארוכה של תשתיות מחשוב, שבבים ואנרגיה. וכן, גם כסף. הרבה כסף. ברמה שנכון לעכשיו, חברות הבינה המלאכותית - שהפכו את העולם על פיו - לא רווחיות.

"כן, מדובר בחברות חלום", אומר יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל ביטוח ופיננסים. "חברת חלום היא חברה שהתחזיות שלה מספרות סיפור אופטימי עתידי, אבל כרגע היא לא רווחית, וגם לא צפויה להיות רווחית בשנים הקרובות. בעולם ה-AI זה בולט במיוחד. מצד אחד יש ביקוש עצום לטכנולוגיה, ומצד שני, חלק מהשחקניות עדיין רחוקות מלהוכיח מודל עסקי יציב".

יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים מגדל ביטוח ופיננסים / צילום: גל חרמוני
 יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים מגדל ביטוח ופיננסים / צילום: גל חרמוני

אז למה להשקיע בהן?

"כי אנחנו לא קונים את מה שהחברה שווה היום, אלא את מה שהיא יכולה להיות בעוד כמה שנים. חברות כמו אנתרופיק או OpenAI צומחות בקצבים באמת יוצאי דופן, ופועלות בשוק שנתפס כבעל פוטנציאל עצום. המשקיעים מוכנים לקבל את העובדה שהן עדיין מפסידות כסף, מתוך ציפייה שבעתיד הן יהפכו לחברות רווחיות ודומיננטיות.

"הבעיה שאי אפשר לדעת בוודאות מי מהחברות האלה באמת תממש את ההבטחה", מציין יובל באר אבן. "יש רעיונות שנשמעים מבריקים - למשל, תוכניות להקים מרכזי נתונים בחלל כדי ליהנות מאנרגיה סולארית רציפה ומקירור טבעי. אבל בין רעיון מסקרן לבין מודל עסקי שמייצר ערך למשקיעים, הדרך ארוכה. זאת בדיוק הסיבה שניהול השקעות לא יכול להסתמך רק על סיפור או על חזון, אלא גם על בחינה של ההיתכנות והסיכונים".

ואיך ההנפקה שלהן משפיעה על המדדים?

"נוצר מצב שבו מספר מצומצם של חברות טכנולוגיה גדולות מחזיק חלק משמעותי מאוד מהמדד", מסביר באר אבן. "SpaceX, OpenAI ואנתרופיק יצטרפו לענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מטא, גוגל, טסלה, מיקרוסופט, אמאזון ואפל, ועתידות לחלוש על כ-40% מה-S&P500".

למה זה בעייתי? רוב החברות האלה כבר הוכיחו את עצמן.

"נכון, אבל אנחנו יודעים שפיזור הוא אחד מעקרונות היסוד של ניהול סיכונים בהשקעות. העניין שפיזור לא מסתכם בגיוון המניות בתיק", אומר מנהל השקעות עמיתים במגדל ביטוח ופיננסים. "פיזור אמיתי הוא גם בין סקטורים, גם בין אזורים גיאוגרפיים וגם בין סוגי נכסים. המטרה היא לא להיות תלויים במנוע צמיחה אחד.

"וכשאנשים משקיעים במדד או בעוקב מדד, הם חושבים על פיזור רחב - מאות חברות, סקטורים שונים, חשיפות מגוונות. אבל בפועל, התמונה מורכבת יותר, וכל הסימנים מראים ש-10 חברות מסקטור אחד ישלטו בכמעט חצי מהמדד. זה רחוק מפיזור".

לדברי באר אבן, הנושא הוא לא רק עניין של משקל אלא גם של התנהגות. "יש מתאם גבוה יחסית בין החברות הגדולות. כלומר, הן מושפעות מאותן מגמות, ולעתים קרובות הן זזות באותו כיוון. במקרה זה הפיזור נשחק".

מה המשמעות של כל זה עבור משקיעים?

"הריכוזיות הזאת מחזירה לשולחן את הדיון על ניהול אקטיבי מול השקעה במדדים", מסביר באר אבן. "וככל שהמדדים נעשים מרוכזים יותר, עולה החשיבות לבחון את החשיפה שלהם בשוק. ניהול אקטיבי מאפשר גמישות. מנהל השקעות יכול להקטין חשיפה לסקטורים שנראים יקרים או פגיעים יותר, ולהגדיל חשיפה לאזורים שנראים אטרקטיביים יותר מבחינת תמחור וסיכון".

כך, למשל, הוא מזכיר חברות שנהנו מזינוק חד בתקופות מסוימות בזכות מגמות חזקות בשוק, אבל התקשו לשמר את הקצב כשהתנאים השתנו. "ראינו את זה לדוגמה בפלטפורמת המסחר אונליין Etsy, שקיבלה דחיפה משמעותית בתקופת הקורונה, בזכות המעבר המואץ לקניות באינטרנט. אבל בשנת 2024, כשהשוק התייצב, היא התרסקה בכ-75%.

"מנהל השקעות מנוסה יכול היה לזהות את המגמה הרבה קודם, עוד ב-2022 כשכבר היה חיסון לקורונה ואפשר היה לצפות שנחזור לקנות בחנויות פיזיות".

אז גם בעידן ה- AI יש עוד ערך להון האנושי.

"ברור. תחשבו על השקעה במדדים כמו על חקלאי שיש לו שדות, שמחליט לתת לכל שדה את אותה כמות מים, אותו דשן ואותו טיפול, בלי להתייחס למצב של כל חלקה. זה פשוט, ולרוב עובד לא רע. אבל בפועל, כל חלקה היא שונה.

"מנהל השקעות מנוסה הוא כמו אגרונום שעובר בין החלקות, בודק את הקרקע, מזהה מחלות מוקדם, ומשנה את ההשקיה והדישון בהתאם לצורך של כל חלקה. בשנים מאתגרות הוא עשוי בדרך הזאת להפיק יבול גדול ואיכותי באופן משמעותי בהשוואה לחקלאי שפעל באופן אחיד.

"אני חושב שהיום השאלה אם מדדים הם כלי נכון להשקעה כבר פחות רלוונטית", אומר באר אבן. "המוקד היום הוא איפה עובר הגבול בין השקעה פסיבית במדדים לבין ניהול אקטיבי של תיק ההשקעות. ככל שהמדדים הופכים לריכוזיים יותר, עולה החשיבות של מבט אקטיבי על השוק, ולא השקעה על-אוטומט".

*מגדל חברה לביטוח בע״מ | מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע״מ
המידע האמור הינו לידיעה בלבד, הוא אינו מהווה ניתוח מלא של כל העובדות או הנסיבות המוזכרות בו והוא מבוסס על מידע הנחזה כמידע מהימן, אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור מבלי שבוצעו על-ידי מגדל בדיקות עצמאיות בקשר אליו, לרבות בנוגע לנכונותו או שלמותו. האמור לעיל משקף את דעותיהם והערכותיהם של עורכיו ואינו משקף בהכרח את עמדתה של קבוצת מגדל. המידע האמור אינו מהווה המלצה, חוות דעת, הנחיה או הצעה לבצע או להימנע מלבצע פעולות כלשהן, ואין בו תחליף לייעוץ או לשיווק (לרבות ייעוץ פנסיוני או למטרות השקעה) המתחשבים בנתונים המיוחדים של כל אדם וצרכיו. אין לראות ברמת הסיכון בעבר או בתשואות העבר של החברות, הסקטורים או המדדים הנזכרים במאמר, אינדיקציה לרמת הסיכון בעתיד או לתשואות שיושגו בעתיד, ואין באמור משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי. לקבוצת מגדל יש זיקה להשקעות בשווקים המוזכרים לעיל, לרבות בשל ניהול השקעות או החזקת ניירות ערך עבור עמיתים ולקוחות, אשר השקעותיהם מנוהלות בקבוצת מגדל, או הנוסטרו שלה.

הכתבה מטעם מגדל ביטוח ופיננסים

צרו איתנו קשר *5988