החברה הערבית

המהלכים שהובילו להבאת ההצבעה לאישור מעוררים מחלוקת עמוקה ברשימה המשותפת ולא מעט ביקורת כלפי העומד בראש הרשימה האיסלמית רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, לאחר נאום לא אופוזיציוני במיוחד בכנסת

מחקר חדש ממכון אהרון מגלה שעוד לפני משבר הקורונה החלה מגמת ירידה בתעסוקת הגברים בחברה הערבית, הנובעת מפערי השכלה ופגיעות לתהליכי אוטומציה • בין ההמלצות שלהן: לשנות את מדיניות דמי האבטלה ולאחד את הגופים העוסקים בתעסוקת החברה הערבית

תחילתה של שנה אקדמית חדשה בצל מגפת הקורונה, מובילה לחשש של נשירת אלפי סטודנטים ממוסדות אקדמיים, ביניהם גם סטודנטים רבים מהחברה הערבית • בעיית הנשירה של סטודנטים הערבים לא נולדה היום ואנחנו חייבים, דווקא עכשיו, לפעול כדי למצוא לה פתרון

השיטור בחברה הערבית גבר, וגם האלימות. האם זה קשור? חסרים נתונים • "המשרוקית של גלובס"

הנתונים מראים כי הירידה במספר המאומתים בחברה הכללית ובחברה הערבית בישראל החלה לפני ההכרזה על הסגר, מה שמוכיח שהוא היה מיותר לחלוטין • הגיע העת שנפנים שאין הצדקה להתערבות ממשלתית גורפת כזאת שרק מחמירה את השלכות המגפה

פרויקט הרשת אקט, למען הגדלת הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתקשורת הישראלית, החל בקמפיין מחאה נגד תוכנית הטלוויזיה של קשת 12 בשל אי ייצוג של רופאים מהחברה הערבית • לטענתם, כחמישית מאנשי הרפואה בארץ הם ערבים, אך התוכנית עדיין לא עקבה אחר אף איש רפואה ערבי

כדי שהירידה בתחלואה תחזיק מעמד עלינו לעמוד בתוקף על דחיית כל החתונות ההמוניות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט

תוך קצת יותר מחודש הצליחו מרבית הרשויות האדומות בחברה הערבית להוריד בחדות את שיעורי התחלואה - מתחת לשיעור הארצי • מה עשו האימאמים שהרבנים לא השכילו לעשות, איך עבדה ההסברה ולמה דווקא שם שיתפו פעולה היטב עם פיקוד העורף

השפעתו של המשבר המתמשך והמעבר ללמידה מרוחק עלולים לפגוע בסיכויי ההצלחה של התלמידים במערכת החינוך ובכניסתם לעולם האקדמיה

על-פי סדרת תרשימים שפרסם פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, המגמה ניכרת גם במספר המאומתים וגם במספר החולים המאושפזים • מאז הכרזת הסגר החלה ירידה בקצב ההדבקה במגזר הכללי והערבי, בעוד אצל החרדים חלה התפרצות מחודשת - ככל הנראה בעקבות אירועי חגי תשרי

חוסר האמון השורר בין האוכלוסייה הערבית ומנהיגיה לבין הממשלה, ודאי לא יתרום לשיתוף פעולה שיועיל לתלמיד הערבי, שבתקופת הקורונה מצבו הוחמר

מצבם של הישובים הערביים לא ישתפר כלל, אם המדינה לא תגבש תוכנית כוללת לתיקון חוסר השוויון המרחבי והכלכלי של החברה הערבית

בחודשים האחרונים חשה האוכלוסייה הערבית חוסר ביטחון, לחץ, חרדה ודיכאון עקב משבר הקורונה • שיעור הערבים שהעריכו את מצבם הנפשי באופן שלילי עמד על כ-30% – כפול משיעור היהודים שהעריכו כך את מצבם הנפשי • מה גורם לחוסר הביטחון?

השיח הציבורי מתמקד באופי המגזרי של היישובים שנצבעו ראשונים באדום, ומתעלם מהמעמד הסוציו-אקונומי שלהם • ההתפרצות ביישובים החרדים וערבים קשורה לפני הכל לכך שלתושבים בהם יש פחות אופציות מתושבים ביישובים סוציו-אקונומיים חזקים

הסגר הלילי נועד להעביר מסר למפירי ההנחיות באשר הם על גבם של האזרחים החרדים החלשים יותר, בגישת: "למען ישמעו ויראו"

במלחמה בנגיף הקטלני, החברה הישראלית–יהודית, התקשורת והפרויקטור גמזו אינם מתאמצים להבין את התרבות הערבית ואופייה • הם עוצמים את עיניהם כדי לא לדון בפתרונות יחודיים, ומסתפקים בתיאורם כפיגוע לאומי או כמפיצי מחלות • הגיע הזמן לחשיבה מחודשת