קרקע חקלאית

"בקצב הזה הוראות הקבע יהיו מוכנות לפני הוראות המעבר". כך אומרים גורמים במשרד החקלאות, לאור הימשכות הדיונים בין ועדת עו"ד רחל זכאי, שגיבשה את הוראות המעבר לגבי ההחלטות הנוגעות לקרקע החקלאית שבוטלו על ידי בג"ץ, לבין נציגי משרד היועץ המשפטי לממשלה

עם זאת, שמחון לא יוכל להשתתף בהצבעות בישיבות הממשלה הרלוונטיות

לדבריה, התוכנית להקמת שכונת מגורים בגני-תקווה אושרה חרף היעדר תוכנית-אב לביוב

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, וראש המועצה האיזורית לב השרון, יצחק ישועה, הסכימו על העברת כ-1,000 דונם משטחי המועצה האיזורית לב השרון לתחום השיפוט של נתניה

בעקבות נסיעת ראש הממשלה, אריאל שרון, לארה"ב, נדחתה למועד בלתי ידוע ישיבת מועצת מקרקעי ישראל

קביעת ייעוד השימוש בקרקע היא ציבורית, ואין עליית ערך הקרקע כתוצאה משינוי ייעוד מהווה תמורה לתרומה כלכלית כלשהי

צפויה ירידה במחירי קרקעות חקלאיות ונחלות שבניהול המינהל, מול עלייה קלה, אך לא מיידית, במחירי קרקע חקלאית בבעלות פרטית

אלו שהיו בהליכי תכנון מתקדמים לשינוי ייעוד בזמן החלטת הביניים, שההחלטה תטיב איתם, ואלו שלא

כל העוסקים בתחום של פגיעה מתוכנית, פיצויים והפקעות, מאוחדים בצורך הדחוף לעדכן ולשפר את החקיקה לאור חוקי היסוד החדשים ואלה שאולי עוד יבואו, אבל, באותה נשימה, כולם גם סקפטיים לגבי נכונותו ויכולתו של המחוקק לבצע רפורמה כזו, כי, אחרי הכל, נוח לרשות המבצעת להשתמש בחקיקה מנדטורית, גם אם מוסכם שהיא דרקונית

ההחלטה החדשה 933 של מועצת מקרקעי ישראל, שעניינה תוספת בנייה, שינוי ניצול וייעוד, פיצול ותשלום דמי היתר, כוללת גם חידוש מסעיר בפיסיקה

הדוברים ביום העיון על עתיד התנועה הקיבוצית התרכזו באפשרויות שנותרו בתוך שטח המחנה

עמדה להשקיע 20 מיליון דולר בבניין בדרך השלום * "אין זו העת לבנייה חדשה"

שר החקלאות בכנס "התנועה הקיבוצית בעקבות בג"ץ הקרקעות": יש להפחית את דמי ההיוון במושבים ובקיבוצים ל-66% מערך הקרקע

חלק ממקרקעי המושב נגרע ממשבצת הקרקע שלו, אותה קיבל בחכירה ממינהל מקרקעי ישראל, צורף לתחום היישוב שוהם וייעודו שונה מחקלאות למגורים

אפרתי הדגיש שהוא התאכזב מאוד מפסיקת בג"ץ, שפסל את עקרון הפיצוי כאחוז מערך הקרקע לאחר שינוי הייעוד, והדגיש שלולא פיצוי כלשהו לחקלאים לא תהיה מוטיבציה להשיב את הקרקע, ולא ניתן יהיה לעמוד ביעד של שיווק 50-40 אלף יחידות דיור בשנה

מאיר קפוטא אמר, שבמהלך השנים התגבשו נהלים וסדרים חלקיים ולא מספקים העוסקים בקיבוצים, אשר חלקם הגדול אינו מעוגן בחקיקה מסודרת וברורה