קרקע חקלאית

יש אור בפסיקת בג"ץ, כי את שלוש ההחלטות היה צריך לשנות מזמן

האם ייתכן שהבג"ץ היה עוצר את מהפכת הקרקעות החברתית אם היה לומד לעומק את מנגנוני שינוי הייעוד במגזר העירוני?

הסכם ההבנות שנוסח לפני ההכרעה, המאפשר לקיבוצים לבנות כמה שירצו ב"שטח המחנה", מנציח תפיסה שגויה של הקשת וההתיישבות גם יחד

בג"ץ לא התייחס לעשרות החלטות של מועצת מקרקעי ישראל, המעניקות הטבות ליישובי הפריפריה, עולים ומיעוטים - אותם מגזרים "מקופחים" אשר הופלו, לכאורה, עלידי החלטות ההפשרה

גורמים בענף אומרים, שלאישור זה צפויה התנגדות מצד כל מתנגדי העסקאות בשל הסמליות הרבה שבה

העותרים פנו בבקשה דחופה לצו ביניים, שיאפשר להם להמשיך לשווק מגרשים ולחתום על הסכמי פיתוח

הפיצוי יתבסס על ההשקעה בקרקע * תימנע השתתפות בעלי אינטרס בהצבעת מועצת המינהל

"עד עתה התנהג המגזר החקלאי כציבור ממושמע, ועתה עליו להשמיע את קולו"

במסגרת תוכנית לעידוד יזמות כלכלית במושבים ובקיבוצים, שעלותה 200 מיליון שקל בשנה

שר החקלאות: ההישג הגדול ביותר של בג"ץ - השבת ערכה של עבודת האדמה

פסק הדין לוקה בתשתית העובדתית ויש בו פגיעה קניינית ופגיעה ביציבות שוק הנדל"ן, והוא אינו מתחשב בהטבות הרבות שיש במגזר העירוני

משה ליכטמן, עורך הנדל"ן של "גלובס", מציע הסדר היוון כולל בתחום המגורים: במושבים, בקיבוצים, בדיור הציבורי ובדירות מינהל בעיר

בג"ץ הקרקע החקלאית הוא כשלון גבהות הלב והסגנון הכוחני, שבו מעטים הובילו לטובת מעטים במרכז

במסגרת תביעה שהגיש קיבוץ גבעת השלושה, נדרשת ועדת הפיצויים להכריע, האם בסמכותה לקבוע פיצויים לבעלי הקרקע גם בגין הפקעה, וגם בגין הנזקים לקרקעות גובלות

יבוטלו עסקאות עם מגשימים, כפר המכבי גבעת ברנר והראל * לא שילמו במזומן * גם לוינשטיין תיפגע

שינוי הייעוד הוא מקרקע חקלאית לקרקע המיועדת למטרות מגורים, תעשייה, מסחר, ותיירות או קיט. חוכר בתנאי נחלה, יוכל - במקום לקבל פיצוי - לחכור חלק מהקרקע שייעודה שונה, ולעשות בו שימוש על-פי הייעוד החדש