תשומת־הלב הציבורית נתונה למקומות מסוימים של תקציב המדינה, אבל דווקא בחלק הפחות מדובר טמונות בשורות משמעותיות • ומה אפשר ללמוד מזה על עתיד תשתיות התחבורה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים
קריסות מצוקים שאירעו לאחרונה בנתניה ובהרצליה מזכירות שרבע מקו החוף של ישראל מצוי בסכנה להידרדרות • הרשויות המקומיות אחראיות לפתרונות הגנה על המצוק, אך אין להן תקציב ייעודי לכך
מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, ד"ר נבות בר, העריך בכנס "עושים לונג על ישראל" שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן – ומכוון לכך שאוטובוס יגיע כל 5 דקות • על התחום ה"לוהט" של הדאטה סנטרס אמר: "הסתערנו ראשונים על התעשיות החמות"
אונדס האמריקאית קיבלה ממשרד הביטחון זיכיון לפינוי מוקשים בגבול המזרחי, כחלק מיוזמה להקמת מכשול ביטחוני בעלות כוללת של כ־1.7 מיליארד דולר • החברה, שרכשה בתקופה האחרונה שורה של חברות ביטחוניות מקומיות, פועלת גם בגבול ישראל-סוריה
המלחמה באיראן חושפת פגיעות עצומה של נכסי תשתיות שנחשבו סולידיים ודפנסיביים ביותר • במקביל, חברות משלל תחומים ייאלצו להפנות משאבי עתק למימון גיבוי, מיגון ואבטחת רציפות אספקה • מי יהיו המפסידים של העולם החדש, ומי ירוויחו בענק ממכירת אמצעים להישרדות?
שש שנים והמענה לעסקים מתבושש • חייבים לבזר את תשתיות החשמל • ולציבור נשאר רק להביט לשמיים • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק
קרן התשתיות דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת 90 מיליון שקל ב-2024 • הקרן דיווחה כי היא מתכננת להכפיל את הנכסים שברשותה עד 2030, פירטה בדוחות על מכרזי תשתית רבים שזכתה בהם, והעלתה באופן משמעותי את התחזית שלה לתזרים המזומנים בשנים הקרובות
ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית • הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם • מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים • וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?
בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה
מנכ"ל קרן ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" • בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"
בית דגן הסמוך לנתב"ג ובני עי"ש שליד אשדוד הם שני יישובים כפריים קטנים למדי, אשר צפויים להתרחב בצורה משמעותית מאוד בשנים הקרובות • הם לא היחידים: כחלק ממגמת הצמיחה המתוכננת בישראל עד שנת 2040, יישובים רבים צפויים לשנות את פניהם • גלובס בודק איך שינוי שכזה צפוי להשפיע
אחרי שנים של הזנחה, רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים ואת קצב ההקמה של מתקנים סולאריים • "אנחנו יודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת", אומר יזם בתחום, וברשות החשמל מודים ש"זה המכשול המרכזי היום" • התוצאה: צוואר בקבוק תשתיתי שמאיים על התחרות במשק, על אמינות האספקה ועל המעבר לאנרגיה זולה ונקייה
הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת • דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית • הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא
שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ • אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו
קרן ההון סיכון Deep33 Ventures השלימה סגירה ראשונה של 100 מיליון דולר, ולפי חברי הקרן צפויה להגיע ליעד של 150 מיליון ברבעון הראשון של 2026 • הקרן, שהוקמה לאחרונה בישראל ובארה"ב, תפעל ותתמקד בטכנולוגיות שמוגדרות קריטיות לתשתיות
מאבקי כוח בין שרים, ועדי עובדים דומיננטיים ומועמדים צעירים מדי משאירים את החברות הקריטיות ביותר עם "הנהלות רפאים" • כך, רכבת ישראל, מקורות ונגה נותרו בלי שאיש יעמוד בראשן • בינתיים, מיזמי הענק בתחומי האנרגיה, התחבורה והדיור מתעכבים
חברת החשמלמשרד האוצרמשרד התחבורהעמירם ברקתרכבת ישראלתחבורהתחבורה ציבוריתתחנות כוחתשתיות אנרגיהתשתיות תחבורה