למה התקפות סייבר לא פוגעות בהכנסות ומה הלקח מהתקלות של גוגל: השבוע בהייטק

גוגל הוכיחה השבוע איך תקלה של חברה אחת משפיעה על כל כך הרבה תחומים, מחימום הבית ועד פוקימון גו • וגם המלצות קריאה לסופ"ש וחדשות התעשייה • השבוע שהיה בהייטק

גוגל  / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
גוגל / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זה היה השבוע שבו שירותי גוגל הושבתו פעמיים והוכיחו עד כמה כולנו תלויים בהם. זה היה השבוע שבו שוב התקפות הסייבר כיכבו בכותרות. וזה היה השבוע שבו עוד חד קרן ישראלי חדש נולד - BigID.

ציטוט השבוע שלי מגיע מסיון שמרי דהן, שותפה מנהלת בקומרה קפיטל, שסגרה השבוע קרן שלישית: "היום יש דור חדש של יזמים שרוצים לבנות חברות ענקיות ועצמאיות ומדמיינים את עצמם כבר עומדים על הבמה בנאסד"ק, הם לא רוצים רק להימכר על בסיס הטכנולוגיה. ליזמים החדשים האלו יש היום דמויות לחיקוי בדמות מיכה קאופמן מפייבר ושלומי בן חיים מ-JFrog, משהו שלא היה להם בעבר".

לקבלת הסיכום השבועי במייל, הירשמו כאן

1. התקלה כמשל

לגוגל היו השבוע שתי תקלות. התקלה הראשונה השביתה ביום שני בצהריים זמן ישראל שורה ארוכה של שירותים שמפעילה החברה למשך כשעה, והשנייה בלילה בין שני לשלישי פגעה ספציפית בג'ימייל.

תקלות כמובן קורות, ולזכותה של גוגל יאמר שאלו בסך הכל נדירות אצלה. אולם בעיניי התקלות הללו היו בעיקר עדות לעד כמה השירותים של החברה שולטים על כל אספקט בחיינו. אם המחוקקים בארה"ב (או בכל מקום אחר בעולם) מחפשים אקדח מעשן, שיוכיח את הריכוזיות העסקית של הענקית הטכנולוגית, הרי כדאי להם פשוט לדפדף בין הציוצים בטוויטר, כדי להבין איך תקלה של חברה אחת משפיעה על כל כך הרבה תחומים.

תקלה בג'ימייל זה דבר אחד, אבל לצד האימייל ולצד הווידיאו של יוטיוב נחסמו ביום שני גם שירותים כמו אחסון, עריכת מסמכים ויישומים ארגוניים אחרים תחת גוגל. גם יישומים הקשורים למערכת הבית החכם של גוגל - גוגל הום - סבלו מבעיות. ציוץ אחד שהפך לוויראלי בטוויטר הגיע ממשתמש שלא הצליח להדליק את המנורה החכמה בביתו. "אני יושב פה בחושך בחדר של הילד כיוון שהאור הנשלט על ידי Google Home לא נדלק. מחשב מסלול מחדש", כתב הגולש הבריטי. גולש אחר סיפר כי אינו יכול לחמם את הבית כיוון שהתרמוסטט החכם של נסט, עוד מוצר של גוגל, הפסיק לתפקד.

התקלה של גוגל השפיעה גם על השירותים של חברות אחרות שמבוססים על ענקית הטכנולוגיה. משתמשים דיווחו שאינם יכולים להיכנס למשחק פוקימון גו, שבנוי על מערכת החשבונות של גוגל. אפילו באפליקציית התקשורת הארגונית סלאק, שנרכשה לאחרונה על ידי סיילספורס, נחוו בעיות התחברות אצל חלק מהמשתמשים. כנראה שאם נגלה שגם כדור הארץ הפסיק לנוע במשך זמן התקלה, זה לא יהיה מפתיע במיוחד.

במשך שנים ארוכות פעלו חברות כמו גוגל כמעט ללא פיקוח ובקרה, מה שאיפשר את צבירת השליטה על כל כך הרבה תחומים, אבל העידן הזה כך נראה תם. אחרי שמשרד המשפטים יחד עם 11 מדינות הגישו באוקטובר את תביעת ההגבלים העסקיים הראשונה בארה"ב נגד גוגל, השבוע הוגשו עוד שתי תביעות כאלו נגד הענקית על ידי קואליציות של תובעים כלליים במדינות בארה"ב.

התביעה שמוביל התובע הכללי של טקסס מתמקדת בתחום הפרסום המקוון, ומאשימה את החברה בין השאר בהסכם לא חוקי עם פייסבוק, שנתן לאחרונה זכויות מיוחדות במערכת הפרסום המקוון של גוגל, בתמורה לכך שפייסבוק תבטיח לא לפתח מערכת פרסום מתחרה. התביעה שמוביל התובע הכללי של קולורדו עוסקת בתחום החיפוש ובפרקטיקות שבהן גוגל שמרה על המונופול שלה בתחום. בין השאר התביעה מעלה טענות כי גוגל מתעדפת בחיפוש ובפרסום שירותים של עצמה, על פני כאלו של חברות אחרות.

אם כל זה לא מספיק, באירופה, שם כבר קנסו את גוגל לאורך השנים בכ-10 מיליארד דולר, מנסים לקדם חוקים חדשים שיתנו לרגולטורים יותר סמכויות להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה.

קשה לדעת איך כל זה ייגמר. עם הכנסות של 161 מיליארד דולר ב-2019, גוגל בהחלט יכולה להתמודד עם הזרועות השונות של הממשל האמריקאי בבית משפט. מצד שני כשמסתכלים על ההיסטוריה של התביעה שניהל החל מ-1998 הממשל האמריקאי מול מיקרוספט, רואים כי היתה לה השפעה מאטה על ההתפתחות של החברה. אף שמיקרוסופט לא הפסידה, שנים של מאבק תרמו לכך שהחברה פספסה את תחום החיפוש באינטרנט למשל, זה שהעלה סטארט-אפ קטן שקם גם הוא ב-1998 בשם גוגל.

2. המלצות קריאה לסופ"ש

● שירביט, עמיטל והבאנה לאבס של אינטל. בעקבות שרשרת התקפות הסייבר האחרונות, הזמנו את נשיא ומייסד קאטו נטוורקס גור שץ, מהוותיקים והבכירים בתעשיית הסיבר הישראל, לפרשן לנו את הנושא. שץ מחד מרגיע ואומר כי המתקפות הנוכחיות אינן מהוות באמת עליית מדרגה אמיתית. "עדיין לא פרצו לחברת החשמל והחשיכו את כל ישראל. בלק-אאוט יהיה אירוע מכונן", הוא אמר לאורי ברקוביץ'. "זו מחלה כרונית שחיים איתה. אינטל לא תפשוט את הרגל בגלל התקיפה וגם לא שירביט". אך באותה נשימה חוזה עתיד שבו ארגונים קטנים לא יוכלו לעמוד בנטל ההגנה מול התקפות סייבר. "הם ייאלצו להגר לענן ולשירותים המנוהלים של ענקיות הטק - שלמעשה מנהלות את תשתית האינטרנט".

● התקפות סייבר על חברות אינן גורמות ללקוחות לעזוב וגם ההשפעה שלהן על המניה של החברה זניחה. לאירועי סייבר אין גם השפעה על הצמיחה וההכנסות של ארגונים. אלו המסקנות שעולות מהמחקרים בתחום, כפי שהוצגו במדור חדש בגלובס שמטרתו להנגיש את הידע המחקרי. מובילים את המדור הדו-שבועי פרופ' דן עמירם וד"ר ארי אחיעז.

● ב-11 בינואר 1971 התפרסם בשבועון "חדשות האלקטרוניקה" מאמר בשם "עמק הסיליקון ארה"ב". זה היה כנראה האזכור הראשון למונח עמק הסיליקון, שתפס תאוצה רק כעבור כעשור, עם הופעתו של ה-PC - המחשב האישי של ענקית המחשבים דאז מאז הפך האזור לבירת העולמית של הטכנולוגיה. כל מי שרצה להיות משהו בתחום - רצה להגיע לשם. אלא שהאזור שנחשב ל"מכה" של ההייטק סובל ממחירי דירות מרקיעי שחקים וממס חברות שנחשב ל"קטסטרופה". על כל אלו נוספה הקורונה שהוכיחה שאפשר לעבוד מכל מקום בעולם. האם מעמדו של עמק הסילקון מתערער?

● נייר מדיניות חדש מגלה שבקרב מובטלי הקורונה יש בין 57 אלף ל-136 אלף אנשים ללא רקע במקצועות טכנולוגיים, שיכולים להתאים להכשרות להייטק. אבל האם באמת ריאלי לשלב אותם בתעשייה? לא כולם בטוחים. "הציפייה שההייטק יקלוט עשרות אלפי עובדים היא לא ריאלית. בתקופות צמיחה ההייטק קולט 7,000-8,000 עובדים בשנה. הדבר מזכיר לי אמירות של בואו ניקח נשים בדואיות ונהפוך אותן למתכנתות. החסמים האמיתיים הם כישורי יסוד, ויש פערים עצומים. גם לא לכולם יש רצון והנטייה והיכולות להיות בהייטק", אומר נועם גרובר מהמועצה הלאומית לכלכלה.

3. חדשות התעשייה

● רשות התחרות בישראל טוענת כי פייסבוק לא ביקשה אישור מיזוג למרות שנדרשה לעשות זאת בעסקאות רכישה שביצעה בארץ בשנים האחרונות. בין פייסבוק לרשות מתנהלת תכתובת בנוגע לנקודה זו, והרשות תדרוש להטיל על החברה קנס של עשרות מיליוני שקלים לפחות. חשיפה שלנו בגלובס.

● חברת השיווק הדיגיטלי קנשו הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי סיגנלס אנליטיקס (Signals Analytics), העוסק באיסוף ועיבוד מידע מבוזר. סכום העסקה לא פורסם. על-פי הודעת קנשו, כל 80 עובדי סיגנלס אנליטיקס יעברו לקנשו.

● ארטליסט (Artlist), המפעילה קטלוג מוזיקה וסרטוני וידיאו ליוצרי תוכן, רכשה את Motion Array, מתחרה אמריקאית. הרכישה בהיקף של 65 מיליון דולר תתבצע במזומן. ארטליסט הוקמה על ידי עירא בלסקי, שהגיע מתחום הווידיאו; איציק אלבז, מפתח אתרים ואיש הייטק בעברו; ואייל רז ואסי איילון, שניהם מפיקים מוזיקליים.

● משרד הכלכלה הפדרלי של גרמניה יתקצב בכ-850 אלף דולר תוכנית של שנתיים לחיבור בין סטארט-אפים ישראליים בתחום התעשייה 0 לבין חברות תעשייה בגודל בינוני. לתוכנית אחראי הארגון היהודי אירופי "רשת המנהיגות האירופית" בשיתוף עם סטארטאפ ניישן סנטרל.

4. קרנות

● קומרה קפיטל הודיעה על סגירת הקרן השלישית שלה בהיקף של 260 מיליון דולר. קומרה משקיעה בחברות צמיחה ישראליות בוגרות, בעלות הכנסות שנתיות של מעל 10 מיליון דולר. קומרה עדיין לא ביצעה השקעות מהקרן הנוכחית, שנסגרה סופית בשבועות האחרונים, אך מתכננת להשקיע ב-8-10 חברות צמיחה מתוך הקרן, כאשר ההשקעה הממוצעת תעמוד על 20-30 מיליון דולר לחברה. קומרה הוקמה ב-2014 ומובלת על ידי בועז דינטי, ארז שחר, סיון שמרי דהן ודניאל סלוצקי. בין ההשקעות הקודמות והמוצלחות שלה: פייבר, JFrog וריסקיפייד.

● קרן ההון סיכון האוסטרלית סקווייר פג (Square Peg) גייסה קרן רביעית בהיקף של כ-450 מיליון דולר. עם הקרן החדשה מגיע היקף הנכסים המנוהלים של הקרן ללמעלה ממיליארד דולר. הקרן השקיעה בעבר ב-12 חברות ישראליות בהיקף כולל של כ-170 מיליון דולר.

5. גיוסים

● עוד חד קרן נולד: סטארט-אפ ניהול הפרטיות BigID גייס 70 מיליון דולר,לפי שווי של מעל מיליארד דולר. כל זה קרה קצת פחות משנה לאחר גיוס של 50 מיליון דולר. את הסבב הנוכחי הובילה קרן ההשקעות של ענקית התוכנה הארגונית סיילספורס, שנכנסה בסכום השקעה נמוך בסבב הגיוס הקודם, לצד קרן טייגר גלובל, שהובילה את הסבב הקודם. החברה, שהוקמה ב-2016 על ידי דימיטרי סירוטה ונמרוד וקס, פיתחה פלטפורמה לניהול ואכיפה של מדיניות פרטיות המידע ברשת בהתאם לדרישות רגולטוריות ולתקנות מחמירות כמו חקיקת הפרטיות האירופית GDPR וחוקי הפרטיות של קליפורניה.

● זומין (Zoomin), המפתחת פלטפורמה להנגשת תוכן טכני, גייסה 14 מיליון דולר במסגרת הרחבה של סבב בסבב ההרחבה השתתפו בסמר וזרוע ההשקעות של סיילספורס, שכבר השקיעו בחלק הראשון של סבב A ב-2018, כאשר הצטרפה אליהן קרן ויולה צמיחה, כמשקיעה חדשה. זומין, שהוקמה במקור כבוטסטראפ ב-2016 ללא גיוס חיצוני, גייסה בסך הכל 21 מיליון דולר עד היום. מייסדי החברה הם גל אורון, חנן זלצמן וג'ו גלב והיא מעסיקה כ-85 עובדים בישראל, בניו יורק ובלונדון.

● חברת Noname Security (נוניים), העוסקת באבטחת ממשקי תוכנה (API Security) לתאגידים, גייסה 25 מיליון דולר מהקרנות אינסייט, לייטספיד, וסייברסטארטס. נוניים הוקמה בתחילת 2020 על ידי מנכ"ל החברה עוז גולן, וסמנכ"ל הטכנולוגיות שי לוי, שהכירו במהלך שירותם הצבאי ביחידת 8200.

צרו איתנו קשר *5988