הבורסה בת"א | סיקור שוטף

העליות החדות בתל אביב מתמתנות; ארית תעשיות נופלת ב-7%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, מדד ת"א 90 קופץ בכ-1.5% • מדד הבנייה מזנק בכ-4%; מדדי הביטוח, הבנקים ורשתות השיווק עם עליות של מעל 2% • כיצד התקיפה האמריקאית של מתקני הגרעין באיראן תשפיע על השווקים - והאם הראלי בבורסה המקומית יימשך? • בארה"ב, נראה שהפד חושב שיש לו עוד זמן להוריד ריבית • וגם: אנליסטים מעריכים כיצד המלחמה מול איראן תשפיע על מחירי הנפט

עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

11:50

העליות החדות בתל אביב מתמתנות: מדד ת"א 35 מתקדם בכ-0.6%, בעוד מדד ת"א 90 מטפס בכ-1.6%. בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנייה מטפס בכ-3.4%, מדד רשתות השיווק עולה בכ-2.4% ומדד הבנקים מתקדם בכ-1.8%.

11:35

המגמה החיובית בתל אביב נמשכת: מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ומדד ת"א 90 מתקדם בכ-2%. מדד הבנייה קופץ כעת בכ-3.9%, כאשר מדדי הבנקים, הביטוח ורשתות השיווק עם עליות של מעל 2%.

מניות שבולטות לחיוב בשעה זו: נופר אנרג'י , אזורים , שיכון ובינוי , דלתא גליל ואאורה .

מניות שבולטות לשלילה: ארית תעשיות , נקסט ויז'ן , אל על , נייס ומנועי בית שמש .

11:05

בשעה זו, מדד ת"א 35 מתקדם בכ-1%, בעוד מדד ת"א 90 מוסיף לערכו כ-2.1%. מדד הבנייה קופץ בכ-4%, כאשר מדדי הביטוח, הבנקים ורשתות השיווק עם עליות של מעל 2%.

בדומה לעליות החדות בשוק המניות, גם אגרות החוב של ממשלת ישראל מגיבות באופן חיובי ברור לאירועים האחרונים. כשעה לאחר פתיחת המסחר, נסחרים מדדי אג"ח ממשלת ישראל בעליות ברורות. מדד תל גוב-כללי, שבו כלל אגרות החוב של ממשלת ישראל, עולה ב-0.3%, כאשר התשואה לפדיון הגלומה בו עומדת על 3.52%. גם מדדי האג"ח הקונצרניות (של החברות הציבוריות בבורסה), נסחרים בעליות ומדד תל בונד 20 עולה ב-0.2%.

אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים (לפירעון במרץ 2035) נסחרות בעלייה של 0.5%, והתשואה לפדיון שלהן עומדת על 4.4%. התשואה טיפסה בימים הראשונים לאחר פתיחת מבצע "עם כלביא", והגיעה לרמה של 4.62% (ב-15 ביוני). עם זאת, מאז ירדה בהתמדה, מה שמגלם ירידה במפלס הסיכון. מאז נובמבר אשתקד, ככל שהתבררו השלכות מבצע הביפרים וחיסולי צמרת חיזבאללה, רשמה האגרת תשואה לפדיון שנמוכה למעשה מ-4.8%. וברגעי שיא הבהלה עמדה ביולי אשתקד על 5.2%.

10:45

העליות החדות בתל אביב נמשכות: מדד ת"א עולה כעת בכ-1.4%, בעוד מדד ת"א 90 מטפס בכ-2.4%. בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנייה מזנק בכ-4.2%, מדד הביטוח מטפס בכ-3% ומדד רשתות השיווק עולה כעת בשיעור דומה. מדד הבנקים מטפס בכ-2.4%.

המניות הביטחוניות בולטות כעת בירידות, כאשר ארית תעשיות צונחת בקרוב ל-7%, נקסט ויז'ן נופלת במעל 5% ומנועי בית שמש מאבדת מערכה כ-1.7%. אלביט מערכות משילה מערכה כ-1%. הירידות, ככל הנראה, באות על רקע הציפייה לסיום מהיר יותר של המלחמה מול איראן.

גם מניית אל על בולטת שלילה, עם ירידה של מעל 4%, על רקע העובדה שסיום מהיר של המלחמה מול איראן יאפשר חזרה מהירה יותר של חברות תעופה זרות.

10:25

עליות חדות בבורסה בתל אביב: מדד ת"א 35 קופץ בכ-1.8%, מדד ת"א 90 מטפס בכ-2.8%. מדד הבנייה מזנק בכ-4.8%, מדד הביטוח מוסיף לערכו 3.8%, מדד רשתות השיווק עולה בכ-3.5% ומדד הבנקים מטפס בכ-3.3%. מדד הטכנולוגיה יורד בכ-0.1%, עליו מכבידות המניות הדואליות, שחזרו עם פער ארביטראז' שלילי מוול סטריט.

10:03

לאחר התקיפה האמריקאית הלילית במתקני הגרעין באיראן, המדדים המובילים בבורסה רושמים עליות נאות בפתיחת המסחר: מדד ת"א 35 מתקדם בכ-1%, בעוד ת"א 90 קופץ בכ-1.2%. בקרב המדדים הענפיים, בולטים לחיוב מדדי הביטוח והנפט, אשר מטפסים בכ-2.6% ובכ-2.2%, בהתאמה. כמו כן, מדד הבנקים ומדד הבנייה עולים שניהם בכ-2%.

כצפוי, המניות הדואליות נסחרות בירידות, לאחר שירדו בסוף השבוע האחרון בוול סטריט, כאשר מניות השבבים בולטות לשלילה בפרט. הירידה במניות השבבים התרחשה ביום שישי גם במניות אנבידיה , ברודקום , TSMC , קוואלקום , ASML ועוד; זאת, לאחר דיווח בוול סטריט ג'ורנל על כך שג'פרי קסלר, ראש היחידה האחראית על בקרת ייצוא במשרד המסחר האמריקאי, רוצה לבטל הקלות רגולטוריות מסוימות, אשר "מאפשרות לחברות לשלוח ציוד לייצור שבבים אמריקאיים למפעלים בסין, מבלי להגיש בקשה לרישיון נפרד בכל פעם". על־פי הדיווח, קסלר תיאר את הפעולה כחלק מפעולות דיכוי של ממשל טראמפ, נגד טכנולוגיה אמריקאית קריטית שמועברת לסין.

עוד ניכר כי מניות האנרגיה בולטות לחיוב, ככל הנראה, על רקע הציפייה לעלייה במחירי הנפט בעקבות התקיפה האמריקאית באיראן.

מניות שבולטות לחיוב בפתח יום המסחר: נופר אנרג'י , הבורסה לניע בתא , איידיאיי ביטוח , משק אנרגיה וסאמיט .

מניות שבולטות לשלילה: נייס , אל על , טאואר , קמטק וטבע .

9:30

אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל, התייחס למשמעויות של התקיפה האמריקאית באיראן ותיאר שני תרחישים מרכזיים:

לפ התרחיש האופטימי, "אם המערכה תסתיים תוך שבועיים-שלושה, באופן שמביא להסרת איום הגרעין האיראני - כלומר, חיסול תשתיות ההעשרה, בלימת היכולת העתידית ופיקוח בין־לאומי במסגרת הסכם חדש - ישראל עלולה למצוא את עצמה בפתחה של מציאות ביטחונית וכלכלית חדשה. במצב כזה, פרמיית הסיכון של ישראל צפויה לרדת דרמטית, השקל יתחזק, הריבית תרד, ושוקי המניות, בדגש על סקטורי הנדל"ן והפיננסים, ירשמו עליות חדות, לצד רווחי הון באג"ח. זהו שינוי טקטוני בעמדת המשקיעים - דרמטי אף יותר מההשלכות האפשריות של הסכם שלום עם סעודיה".

תובל הוסיף: "עם זאת, חשוב להדגיש - העליות שנרשמו עד כה מגלמות אופטימיות כמעט אוטופית. גם אם התרחיש יתממש במלואו, כניסה של ארה"ב ללחימה עלולה ליצור זעזועים זמניים - עלייה חדה במחירי הנפט עד לרמות של 100 דולר ויותר, בשל ניסיונות פגיעה אמריקאית באויבים אזוריים או סגירת מיצרי הורמוז. אמנם מדובר ככל הנראה בעליית מחירים קצרה, אך היא עלולה להכות באינפלציה העולמית ולבלום את תנופת השווקים".

לפי התרחיש הפסימי, "אם המלחמה תתארך ותסתבך - והאיראנים יצליחו לגרום לנזק ממשי בעורף הישראלי, יפתחו חזיתות נוספות, או יסגרו את מיצרי הורמוז - ייתכן שנראה את ארה"ב מעורבת, אך לא מצליחה להביא לסיום מהיר של הלחימה. במצב כזה, הפגיעה במשק הישראלי תלך ותגבר: חוסר־ודאות יעמיק, הפעילות הכלכלית תיעצר בחלקה, ומדדי המניות עלולים להתממש בצורה חדה עד להשגת הכרעה. שער הדולר עלול לנסוק מחדש, והנפט עשוי לטפס לרמות של מעל 100 דולר. נכון שגם תרחיש זה יסתיים לבסוף במציאות משופרת לעומת זו שקדמה לו, אך ייתכן שהאופטימיות הנוכחית בשוק הינה מוקדמת מדי וחזקה מדי - בטרם כל התמונה מתבהרת.

תובל סיכם: "בסופו של דבר, השווקים פועלים על בסיס תחזיות וציפיות - אך יש מקום גם למעט סבלנות. יש לציין כי העליות האחרונות נרשמו בעיקר כתוצאה מפעילות של משקיעים פרטיים, בעוד שהשחקנים המוסדיים - המתוחכמים והגדולים - טרם נכנסו בעוצמה. אם גל המשקיעים הפרטיים יתפוגג, השוק עלול לאבד מומנטום. מנגד, אם הגופים הגדולים יזהו את ההזדמנות ויגדילו חשיפה, הדרך עשויה להימשך כלפי מעלה - בעוצמה רבה אף יותר".

8:05

1. שוקי המניות

לאחר התקיפה האמריקאית של מתקני הגרעין באיראן: האם הבורסה המקומית תמשיך את הראלי משבוע שעבר, ותפתח את השבוע בעליות שערים?

שבוע המסחר הראשון תחת המלחמה ההיסטורית עם איראן הצליח להפתיע גם את המומחים הגדולים בשוק, כאשר הבורסה נסחרת סביב רמות שיא כל הזמנים. למעשה, מאז יום חמישי ערב ליל המתקפה הישראלית על איראן, לפני כשבוע וחצי, מדד ת"א 35 עלה בכל אחד מימי המסחר השבוע, וקפץ בסך הכל בכ־5%, כאשר מדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ־7.6%. סקטורי הבנייה והביטוח כיכבו, עם עלייה של מעל 15% ו־12%, בהתאמה.

במהלך הלילה (בין שבת לראשון), הנשיא טראמפ הודיע כי ארה"ב תקפה את מתקני הגרעין בפורדו, בנתנז ובאספהאן. התקיפה בוצעה באמצעות שישה מטוסי B-2, אשר הטילו עשרות פצצות חודרות־בונקרים מסוג GBU-57, המכונות גם "אם כל הפצצות", על מתקני הגרעין.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, התייחס למשמעויות של התקיפה האמריקאית עבור השווקים: "ככלל, השמדת מתקני גרעין חשובים של איראן על־ידי צבא ארה"ב הינה כמובן התפתחות חיובית - היסטורית, לפי פרשנים - מבחינת שיפור הסביבה הביטחונית באזור וצמצום יכולותיה הצבאיות והגרעיניות של איראן. גיים צ'יינג'ר. במבט לטווח הבינוני־ארוך, שרלוונטי למשקיעים אסטרטגיים רבים - ייתכן שמדובר בהזדמנות של ממש, הקשורה גם לאפשרות שהציר הסעודי - אמריקאי יתקרב".

"זה גיים צ'יינג'ר": איך יגיבו המשקיעים לתקיפה הדרמטית באיראן

"לאחר שתקיפת ישראל הסירה רובד אחד של אי וודאות עם עצם תחילת הלחימה, הצטרפות ארה"ב הלילה מסירה, ככל הנראה, רובד נוסף - של החשש הגרעיני. עדיין, צריך יהיה להמתין ולאמת את הצלחת התקיפה, נוכח האתגר הטכני המורכב שהיה כרוך בכך. כמו כן, הצטרפות, ארה"ב עשויה להפוך את המערכה להיות רחבה יותר והכדור עובר כעת למגרש של איראן וגרורותיה. אחד החששות - תקיפה של מתקנים של ארה"ב באזור ו/או ניסיון לחסום את מצרי הורמוז. נכנסים כעת לשלב המתנה שלא בהכרח תהייה קצרה".

"מבחינה מקומית - ההכרזה על משק לשעת חירום לאחר התקיפה האמריקאית מחמירה מחדש את המדיניות לאחר ההקלות שקדמו לאירוע. מדובר גם במרחב האווירי, שאך זה החל להיפתח. הדבר מן הסתם יגביל את הפעילות הכלכלית וחשוב יהיה לדעת לאיזה פרק זמן".

"שוק ההון המקומי, שבשבוע שעבר רשם עלייה מצטברת של 6.6% בכל אחד בימי המסחר, ושיקף את הסרת גורם האיום הראשון, יגיב כעת להסרת גורם האיום הגרעיני. מניות השורה השנייה עלו 9.7% בשבוע שעבר, מה שהעיד גם על שיפור של אווירת המסחר בשוק, וגם אלמנט זה של סנטימנט משופר יצטרך להיבחן. על פניו, מדובר בהתפתחות חיובית מאוד מבחינת ישראל והשאלה היא האם וכמה העליות החדות מהשבוע שעבר מתמחרות זאת.

"תרחיש סביר כולל, לפחות בתגובה ראשונה, עליות נוספות, הן של המניות, הן של איגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות. מנגד, יש השפעה שלילית מסוימת של המניות הדואליות, לנוכח הירידות בסוף השבוע בוול סטריט".

כאמור, המניות הדואליות חוזרות מסוף השבוע בוול סטריט בפער ארביטראז' שלילי של 0.7%, כאשר חוץ מאלביט מערכות , כל הגדולות - טבע , נייס , איי.סי.אל , נובה , אורמת , טאואר וקמטק - חוזרות עם צפי לפתיחה שלילית של יותר מאחוז. מניות השבבים צפויות לבלוט לרעה, כשהן חוזרות עם פער שלילי של כ-3% כל אחת.

הירידה במניות השבבים התרחשה ביום שישי גם במניות אנבידיה , ברודקום , TSMC , קוואלקום , ASML ועוד; זאת, לאחר דיווח בוול סטריט ג'ורנל על כך שג'פרי קסלר, ראש היחידה האחראית על בקרת ייצוא במשרד המסחר האמריקאי, רוצה לבטל הקלות רגולטוריות מסוימות, אשר "מאפשרות לחברות לשלוח ציוד לייצור שבבים אמריקאיים למפעלים בסין, מבלי להגיש בקשה לרישיון נפרד בכל פעם". על־פי הדיווח, קסלר תיאר את הפעולה כחלק מפעולות דיכוי של ממשל טראמפ, נגד טכנולוגיה אמריקאית קריטית שמועברת לסין.

בניגוד לעליות המרשימות בתל אביב, וול סטריט סיכמה את השבוע עם ירידות קלות יחסית של עד 0.5% במדדים המובילים, כשמדד ה-S&P 500 ממשיך "לזוז הצידה" סביב רמת ה-6,000 נקודות.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, התייחס להשפעה של תקיפה אמריקאית באיראן על השווקים הגלובליים, ואמר כי "זה אמור לעשות אפקט חיובי, על רקע הסרת האיום הגלובלי. אבל בשלב הראשוני, עלולה להיות מגמה שלילית בשווקים, בשל עלייה חדה במחירי הנפט, וסגירה אפשרית של מצרי הורמוז על־ידי איראן. אז ייתכן שהתגובה הראשונית תהיה שלילית לגבי עלייה במפלס הסיכון, אבל אחרי שיתבררו התוצאות של המתקפה (האמריקאית), אני מעריך שהתגובה בשווקים תהיה חיובית".

2. שוקי האג"ח

אהוד ניר, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה, סקר את ימי המסחר הראשונים לאחר פרוץ המלחמה מול איראן, וציין כי בשוק איגרות החוב נרשמו עליות - האפיק הממשלתי הצמוד עלה בכ־0.6% והאפיק הלא צמוד בכ־0.5%. המדדים תל גוב צמודות 15+ ותל גוב שקלי 10+ עלו כל אחד ביותר מ־1%, והתשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל־10 שנים ירדה. לדבריו, "תפיסת הצלחתה של ישראל במלחמה מול איראן הביאה להערכה כי פרמיית הסיכון תרד בטווח הארוך. הסיכון הגדול מתוכנית הגרעין האיראנית צומצם, ובישראל רואים כבר אופק לסיומו".

בשוק החוב האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים ירדה במהלך סוף השבוע בכ-1.5 נקודות בסיס, לרמה של 4.37%; תשואת האג"ח ל-30% נסחרה ביציבות ונעמדה על רמה של כ-4.89%; ותשואת האג"ח לשנתיים ירדה ב-3.5 נקודות בסיס, לרמה של 3.9%.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

למרות הלחימה, השקל התחזק בשבוע שעבר ביחס לדולר ולאירו. לאחר שהשקל נחלש ביום שישי בעקבות התקיפה הראשונה של ישראל באיראן, הוא שינה כיוון בימים שלאחר מכן ומחק את כל הירידות. מיום חמישי, טרום התקיפה באיראן, הדולר נחלש ב־2.5% ביחס לשקל והאירו נחלש ב־3.6%, כאשר במהלך המסחר הוא אף ירד שוב אל מתחת ל־4 שקל לאירו.

מחירי הנפט, שנפלו ב-3% בתחילת יום המסחר האחרון, אולי עקב דחיית ההחלטה לגבי איראן, התאוששו ומחקו את הירידות תוך זמן קצר. עם זאת, בסוף יום המסחר, נפט מסוג ברנט ננעל בירידה של כ-2.3%, ומחירו עמד על כ-77 דולר; נפט מסוג אמריקאי ננעל בעלייה של כ-0.5%, ומחירו עמד על כ-73.8 דולר. נכון להיום, מחירי הנפט גבוהים בכ-10% מאז תחילת המתקפה הישראלית על איראן, לפני כשבוע וחצי.

בשוק הקריפטו, הביטקוין יורד בעד 1% הבוקר, ומחירו נע סביב 102 אלף דולר.

4. מאקרו

במקביל לעדכונים על התפתחות הלחימה, המשקיעים יגיבו השבוע לכמה נתוני מאקרו מרכזיים. בין היתר, יפורסמו מדד מנהלי הרכש בארה"ב, בגוש האירו ובבריטניה, מדד אמון הצרכנים, וכן נתונים משוקי הנדל"ן והתעסוקה, כמו גם מכירות מוצרים בני קיימא בארה"ב. ביום חמישי, יפורסם גם התמ"ג בארה"ב, לצד מדד ה־Core PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, המודד את הצריכה הפרטית. הצפי הוא כי מדד הליבה ירשום עלייה של 0.1%, ויישאר למעשה ללא שינוי, על רמה של 2.5% בשנה האחרונה.

הנושא המרכזי של השנים האחרונות - המאבק באינפלציה וגובה הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב - הפכו פתאום לשוליים למדי בשווקים. אם בשנים האחרונות, החלטות הריבית הובילו לקפיצה או לנפילה בשוקי המניות, אז אמירתו של חבר הפד, כריסטופר וולר, ביום שישי האחרון, שהאינפלציה מתונה מספיק כדי שהבנק המרכזי יוכל לשקול להוריד את הריבית ביולי, לא גרמה לפרץ חיובי בשוק. גם החלטת הריבית של הפד ביום רביעי האחרון (להשאיר את הריבית פעם נוספת ללא שינוי) לא השפיעה על השווקים, וגם לא אמירתו של היו"ר ג'רום פאוול שהבנק לא ממהר להוריד את הריבית, כי עוד לא ברור כיצד ישפיעו המכסים של טראמפ.

עוד קודם לכן, בימים שלישי ורביעי, צפוי יו"ר הפד פאוול לנאום בפני הקונגרס והסנאט (בהתאמה) במסגרת דוח המדיניות המוניטרית החצי־שנתית. פאוול אמנם כבר אמר רק לפני מספר ימים בהחלטת הריבית כי הוא לא מתכוון להוריד אותה כעת, אך לא מן הנמנע שחברי הקונגרס והסנאט יעמתו אותו עם הדברים של וולר.

מנגד, צריך לציין כי בשוק החוזים על הריבית, מעריכים שזו תחל לרדת בחודש ספטמבר - כלומר, לא בהחלטת הריבית הקרובה אלא זו שאחריה - וכי עד סוף השנה, הריבית תרד פעמיים לרמה של 4% (לעומת 4.5% כיום).

נתוני מאקרו שיפורסמו בישראל בשבוע הבא כוללים את סחר החוץ לפי ארצות לחודש מאי, נתונים מסקר כוח אדם לחודש מאי ומדדי פדיון לכל ענפי הכלכלה לחודש אפריל.

5. תחזית

כאמור, נכון להיום, מחירי הנפט גבוהים ב-10% מאז תחילת המתקפה הישראלית נגד איראן, לפני כשבוע וחצי - ונשאלת השאלה לאן הם עוד מסוגלים להגיע. בימי ראשון לא מתקיים מסחר בחוזים העתידיים על הנפט.

ב-CNBC ציינו כי על אף שישראל מכחישה זאת, ישנן אינדיקציות לכך שפעולותיה מכוונות, בין היתר, להביא לערעור המשטר באיראן ואף להפלתו. בעוד שכרגע אין סימנים המעידים על כך שהמשטר באיראן על סף קריסה, האנליסטים מתייחסים גם לאפשרות זו, ומעריכים מה צפוי לקרות למחירי הנפט.

נטשה קאנווה, ראש מחלקת הנכסים הגלובליים בבנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן, ציינה השבוע בהודעה למשקיעים כי ערעור נוסף של המשטר באיראן "עשוי להוביל למחירי נפט גבוהים יותר משמעותית לתקופות ארוכות של זמן".

לפי הבנק, מאז 1979, נרשמו שמונה מקרים של שינויי משטר במדינות הנחשבות יצואניות נפט מרכזיות. מניתוח של מקרים אלו, עלה כי מחירי הנפט קפצו בשיעור ממוצע של 76% בשיא של שינויי המשטר, ואז התייצבו על מחירים שגבוהים בכ-30% מהשיעור בו עמדו לפני תחילת המשבר. הבנק הזכיר דוגמה מהעבר הלא־רחוק, כאשר ב-2011, הפלת המשטר של מועמד קדאפי בלוב הקפיצה את מחירי הנפט מ-93 דולר בינואר ל-130 דולר באפריל של אותה שנה.

הלימה קרופט, ראש אסטרטגיית השווקים הגלובליים בחברת RBC Capital Markets, התייחסה לאפשרות שאיראן תממש את איומה לחסום את מיצרי הורמוז, דרכו מתנהלת התעבורה של כחמישית מהנפט העולמי. "אנחנו כבר מקבלים דיווחים על כך שאיראן משבשת משיבים של ספינות באגרסיביות רבה מאוד. אלו לא מים שקטים, על אף שלא ראינו טילים מתעופפים באזור", אמרה קרופט ל-CNBC ביום רביעי האחרון.

סקוט מודל, מנכ"ל חברת הייעוץ Rapidan Energy Group, אמר ל-CNBC כי פגיעה בפורדו, המתקן המרכזי להעשרת אוראניום, עלולה להביא לכך שמחירי הנפט יעלו ב-4-6 דולר לחבית. במקביל, החברה צופה סיכוי של 30% שאיראן תשבש את אספקת האנרגיה על־ידי תקיפת תשתיות במפרץ הפרסי או ספינות במיצרי הורמוז, כאשר מחירי הנפט יכולים לעלות מעבר ל-100 דולר לחבית, אם איראן תממש עד תום את איומה לחסום את המיצרים. "לתפיסתנו, הם יכולים לשבש את התעבורה דרך הורמוז לתקופה הרבה יותר ארוכה ממה שהשוק חושב", אמר בוב מק'נאלי, מייסד Rapidan Energy Group ויועץ אנרגיה לשעבר לנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש.

כלכלני בנק לומברד אודייר מציגים שני תרחישים מרכזיים למחירי הנפט: תרחיש הבסיס של כלכלני בנק לומברד אודייר הוא עימות מבוקר שיוביל להסכמות בין ארה"ב לאיראן, גם אם הסוגיות המרכזיות, ובראשן תוכנית הגרעין, יישארו לא פתורות. הכלכלן הראשי סאמי שער וראש תחום אסטרטגיית השקעות ד"ר לוקה בינדלי, מעריכים שבתרחיש כזה, מחירי הנפט יתייצבו בהמשך סביב 58 דולר לחבית. המשמעות היא ירידה של כמעט 20 דולר מהמחיר הנוכחי - כ־25%.

בתרחיש סיכון, בו תתרחש הסלמה רחבה ומעורבות אמריקאית, במיוחד במצב שבו מצרי הורמוז ייחסמו או שהתנועה בהם תוגבל, הם צופים שהנפט יעלה ל־80־90 דולר לחבית ויתייצב רק בחלוף שנה; אם המיצרים ייחסמו לחלוטין, הנפט עלול להגיע ל־100 דולר לחבית, מצב שיגרור הכבדה אינפלציונית עולמית.