הסערה מגיעה לבורסה בת״א בצירוף תזכורת היסטורית מכאיבה: חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

8:30

1. שוק המניות

המסחר בבורסה המקומית יפתח ברקע הירידות החדות שנרשמו אתמול בוול סטריט, המתיחות הגיאופוליטית הגוברת במזרח התיכון המזניקה את מחירי הנפט, והדריכות לקראת יום הבחירות בישראל ביום שלישי הקרוב. הסנטימנט השלילי מעבר לים, שהונע מפאניקה סביב הוצאות העתק של ענקיות הטכנולוגיה על תשתיות בינה מלאכותית, צפוי להכביד הבוקר על המדדים המובילים באחוזת בית.

● המיליארדר ביל אקמן: "ישראל תהיה אחת הכלכלות הטובות בעולם"

המניות הדואליות צפויות לחזור למסחר בפער ארביטראז' שלילי משוקלל של כ-0.48% על מדד ת"א 35, נתון שצפוי להעיב על פתיחת שבוע המסחר בבורסה המקומית. במוקד הלחץ השלילי נמצאות מניות סקטור השבבים, שספגו בסוף השבוע ירידות חדות בניו יורק בהמשך לטלטלה הכללית במניות הטכנולוגיה: טאואר חוזרת עם פער שלילי משמעותי של 5.5%, קמטק עם פער שלילי של 2.2%, ונובה עם 1.3%. מנגד, כמה מהמניות הכבדות במדד יספקו תמיכה קלה וינסו למתן את הירידות, ובהן טבע שחוזרת עם פער חיובי של 0.7%, נייס עם 0.5%, ואלביט מערכות עם פער חיובי קל של 0.1%.

הבוקר דווח כי קרן ההשקעות פימי, בניהולו של יש דוידי, הגישה הצעה לרכישת השליטה (50%) בחברת מיטרוניקס בתמורה להשקעה של 200 מיליון שקל. לפימי תינתן אופצייה לרכוש מניות נוספות של החברה שנמצאת כיום בשליטת קיבוץ יזרעאל.

בנוסף, משק אנרגיה מדווחת היום כי תחנת הכח דליה בה היא שותפה פנתה לבית הדין הבינלאומי לבוררות בלונדון (LCIA) כדי לאכוף את הסכם רכישת הגז ממאגר לווייתן, אחרי ששותפויות ניו-מד ורציו הודיעו על ביטולו.

ההסכם, בהיקף מוערך של 6.7 מיליארד דולר, נחתם במאי 2026, ובספטמבר הודיעו ניו-מד ורציו לדליה על ביטולו בטענה שלא כל התנאים המתלים התקיימו במועדים שנקבעו - בעיקר קבלת אישור רשות התחרות. ניו-מד עמדה על הביטול גם לאחר שרשות התחרות העניקה להסכם פטור ב-6 באוקטובר. הגז נועד לתחנות הכוח החדשות שמקימה דליה במתחמי צפית ואשכול, לתקופה של 20 שנה.

אתמול, המסחר בבורסה בתל אביב ננעל אתמול במגמה שלילית, ובכך חתם שבוע מסחר שהתאפיין במגמה כללית מעורבת. מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1%, ומדד ת"א 90 נחלש בכ-0.4%. הירידות בתל אביב נרשמו על רקע סנטימנט שלילי בשווקים המרכזיים בעולם בעקבות דאגות מחובות העתק של חברות ה-AI והטלטלה בצרפת, ובזירה המקומית - בצל החשש מהסלמה וחידוש הלחימה מול איראן בזמן הקרוב.

את הירידות אתמול הובילו מדדי הפיננסים: מדד הביטוח נפל בכ-2.1%, מדד הפיננסים נחלש בכ-1.2%, ומדד הבנקים נסוג בכ-0.6%. ירידה זהה של 0.6% נרשמה גם במדד הטכנולוגיה, כאשר מניות השבבים הדואליות קמטק , טאואר ונובה בלטו לשלילה. זאת, בהמשך למגמה בוול סטריט, שם קרן הסל SOXX העוקבת אחר התחום ירדה בכ-5% (נכון לשעת הנעילה בת"א). מנגד, נקודת האור הגיעה מכיוון סקטור האנרגיה שבלט לחיוב על רקע עליית מחירי הדלק, ומדד ת"א נפט וגז התחזק בכ-0.9%.

בגזרת המאקרו המקומית, בנק ישראל הותיר השבוע את הריבית ללא שינוי על 3.25%, בהתאם לציפיות. הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, רפי גוזלן, העריך בעקבות ההחלטה כי ההסתברות להפחתת ריבית נוספת היא נמוכה, וכי מחזור ההפחתות הגיע למעשה למיצוי בשל הפיחות בשקל והצפי לעלייה באינפלציה.

השבוע, תשומת הלב המקומית תופנה ביום שלישי אל הקלפיות, ביום שבו לא יתקיים מסחר בבורסה בתל אביב בשל הבחירות. בבורסה המקומית, הנמצאת כעת כ-8% מתחת לשיא של מדד ת"א 125, מקווים שההיסטוריה תחזור על עצמה. מבדיקה שערכה הבורסה (ופורסמה לאחרונה בגלובס) עולה כי ב-10 מערכות הבחירות שהתקיימו מאז 2003, נרשם דפוס קבוע: חודשי דשדוש לפני ההליכה לקלפיות, וממוצע עליות שערים בימים שאחריהן.

● שלוש סיבות לירידות החדות בשווקים. לאן עוברים המשקיעים?

באסיה, המסחר בבורסות היבשת מתנהל הבוקר במגמה שלילית ברובו, בהמשך למומנטום השלילי שנרשם בוול סטריט. מדד הניקיי היפני מאבד כ-0.7%, ברקע פרסום נתוני האינפלציה ובכך שאינפלציית הליבה במדינה הגיעה בספטמבר לשיא שנתי של 2.1%, הקוספי הדרום קוריאני משיל כ-0.8%, ברקע נסיגה במניית ענקית השבבים SK Hynix לאחר שהחברה הודיעה על ביטול התוכניות להנפקת חברת הבת Solidigm בארה"ב. מדד שנגחאי בסין נחלש בכ-0.5%. מנגד, מדד ההאנג סנג בהונג קונג מספק נקודת אור עם עלייה של כ-0.7%.

מדד CSI 300 ממשיך לאבד גובה ורושם שבוע 11 ברציפות של ירידות, נתון הממחיש את הלחץ המתמשך על המניות הסיניות. עם זאת, ב-KraneShares מציינים כי ביצועי החסר מספקים הזדמנות, שכן רוב "החדשות הרעות" כבר ידועות ומתומחרות בשוק.

הבוקר,החוזים העתידיים בוול סטריט מצביעים על מגמה שלילית קלה לקראת פתיחת המסחר: חוזי הדאו ג'ונס יורדים ב-0.3%, חוזי ה-S&P 500 נחלשים ב-0.1%, וחוזי הנאסד"ק רושמים ירידה מזערית ונסחרים סביב רמות הבסיס.

וול סטריט ננעלה אתמול ביום המסחר הגרוע ביותר שלה מאז חודש יולי, על רקע שילוב של ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, הסלמה בעימותים במזרח התיכון וחששות מתנפחים סביב הוצאות העתק על בינה מלאכותית.

מדד נאסד"ק נפל בכ-2.6% ומדד S&P 500 השיל 1.4%, בעוד מדד דאו ג'ונס הפגין יציבות יחסית והסתפק בירידה קלה של 0.1%. למעשה, הירידות ב-S&P 500 לא היו רוחביות: למרות שסקטור הטכנולוגיה צלל בכ-3%, מדד S&P 500 במשקל שווה (Equal Weight) סיים את היום דווקא בעלייה, נתמך בזינוק של 3% בסקטור הצריכה, עלייה של 2% בתשתיות, והתחזקות במדדי הבריאות והפיננסים.

החששות בסקטור הטכנולוגיה ניצתו מחדש בעקבות הדוחות שפרסמה מטא . למרות שפתחה את עונת הדוחות של הענקיות, תוכניותיה של החברה להגדיל את הוצאות ההון הדליקו נורת אזהרה בקרב משקיעים, החוששים כי חברות הטכנולוגיה יאלצו להנפיק חוב משמעותי נוסף למימון תשתיות הבינה המלאכותית. מניית מטא צנחה, ועלות הביטוח מפני חדלות פירעון של החברה זינקה לשיא. הלחץ הקרין ישירות גם על חברות השבבים, ומדד השבבים של פילדלפיה (SOX ) התרסק ב-6.3%.

הוויכוח סביב שאלת בועת ה-AI ממשיך לפצל את וול סטריט. בעוד שהמיליארדר קן גריפין מזהיר כי התעשייה "כמעט בוודאות" צועדת לבועה, נשיא בלקסטון, ג'ון גריי, מרגיע: "כשחושבים על בועה, חושבים על בניית קיבולת בתקווה שהביקוש יגיע. בבינה מלאכותית, בונים קיבולת בתקווה להצליח לעמוד בקצב הביקוש הקיים". מלבד מטא, במסחר בלטו גם דוחותיהן של טסלה ו-SpaceX (הפרטית) של אילון מאסק, בעוד יצרנית התרופות מודרנה בלטה בירידה חדה שקיזזה חלק מהעליות בסקטור הבריאות.

השבוע הקרוב מסתמן כאחד המתוחים של העונה. בזירת המאקרו, עיני המשקיעים נשואות להחלטת הריבית של הפדרל ריזרב (הפד). למרות שתמחור השוק הנוכחי אינו צופה שינוי, בבנק אוף אמריקה מעריכים בניגוד לקונצנזוס כי הפד יפתיע עם העלאת ריבית. במקביל, גם הבנק המרכזי האירופי (ECB) והבנק של יפן (BOJ) יפרסמו החלטות ריבית.

עונת הדוחות תגיע לשיא עם פרסום תוצאותיהן של שלוש משקיעות הענק הנוספות בתשתיות בינה מלאכותית - אלפבית (גוגל), מיקרוסופט ואמזון. אליהן יצטרפו בין היתר ענקיות כמו אינטל וקוקה-קולה (וכן סנדיסק), לצד נציגות ישראלית הכוללת את חברת האוטוטק מובילאיי וחברת התוכנה פייבר.

2. שוק האג"ח

שוק איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב חווה השבוע טלטלה יוצאת דופן, כאשר משקיעים נסו לנכסי מקלט בטוחים והובילו לירידת התשואות היומית החדה ביותר מאז משבר הבנקים של מרץ 2023. התשואות צנחו בחדות על רקע נטישת משקיעים את מניות הטכנולוגיה וחברות הבנייה למגורים, ומעבר מאסיבי כמעט לכל אפיק דפנסיבי אחר. כתוצאה מכך, התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים צנחה ביום חמישי בכ-19 נקודות בסיס ונסחרת כעת סביב 4.95% - חזרה מהירה אל מתחת לרף ה-5%, לאחר שרק לפני כשבועיים חצתה אותו והתקרבה ל-5.4%. במקביל, התשואה לשנתיים, הרגישה למדיניות הריבית, רשמה גם היא נפילה חדה ל-4.65%, בעוד התשואה הארוכה ל-30 שנה התייצבה על 5.29%.

רוברט טיפ, מנהל תחום האג"ח העולמי ב-PGIM, התייחס לתנודתיות החריגה במרקטוואץ': "ביום רגיל, תנודה משמעותית היא של נקודות בסיס בודדות, וכאן קיבלנו תנועה גדולה פי שלושה. אנו רואים מספר גורמי לחץ שפועלים בבת אחת - ההסלמה במזרח התיכון, הבעיות המחריפות בצרפת והספקות הגוברים בחזית ה-AI". דאסטין ריד, אסטרטג ב-Mackenzie Investments, הוסיף כי "תנועה מסוג זה נראית בדרך כלל במצבי פאניקה או משבר", והעריך כי החששות מתמחור יתר של סקטור הבינה המלאכותית דוחפים משקיעים למשוך כספים משוק המניות אל חוף המבטחים של האג"ח. עם זאת, טיפ הדגיש כי מדובר ב"מסחר של מימוש רווחים, ולא במצב של פחד מוחלט ממיתון".

המגמה של שנאת סיכון מורגשת היטב גם ביבשת האירופית. אתמול התרחב הפער בין תשואות איגרות החוב של צרפת ושל גרמניה ל־10 שנים לרמה הגבוהה שלו מאז שנת 2011. הדבר נבע מ"מכירות אינטנסיביות" של אג"ח צרפתיות, המונעות מחששות פיסקאליים ומהמהומות ברחבי המדינה. בוול סטריט ג'ורנל צוטט אסטרטג מבנק Commerzbank שהסביר כי הנטייה העולמית להימנע מסיכונים מתורגמת כעת לתמיכה מובהקת באג"ח הממשלתיות בארה"ב, לצד לחץ מתמשך על מרווחי התשואה בגוש האירו.

בישראל, מגמת המסחר באגרות החוב הממשלתיות הייתה מעורבת יותר ביחס לדרמה בארה"ב. בעוד שהתשואה על אג"ח ממשלתית קצרה לשנתיים רשמה ירידה בולטת של כ-2% ועומדת על 3.26%, באגרות החוב הארוכות נרשמו דווקא עליות קלות: התשואה לאג"ח ל-10 שנים טיפסה מעט ל-4.06%, והתשואה לאג"ח הארוכה ביותר ל-30 שנה נסחרת סביב 4.66%.

3. שוק הסחורות והמטבעות

הדולר נסחר בכ־3.107 שקלים לדולר. מתחילת חודש אוקטובר, הדולר התחזק בכ־1.3% לעומת השקל.

בנק ישראל התייחס השבוע לפיחות בשקל. הבנק ציין שהפיחות בשקל, למרות היציבות ביחסית בפרמיית הסיכון של ישראל, וכי השקל פוחת מאז תחילת ספטמבר הן מול הדולר(בכ-3%) והן במונחי סל (בכ-2%).

לפי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, "אין ספק כי הועדה רואה באור חיובי את היחלשות השקל, שכן החל מהרבעון השני של השנה ננקטו צעדים משולבים של הפחתת ריבית והתערבות בשוק המט"ח בכדי לבלום את התחזקות השקל, שהציבה סיכון כלפי מטה לפעילות הריאלית ולאינפלציה".

מחירי הנפט זינקו אתמול, כאשר החוזים על נפט מסוג ברנט טיפסו ב-4% ל-113.17 דולר לחבית, והחוזים על נפט מסוג WTI עלו ב-2.4% ל-99.47 דולר לחבית. העליות מגיעות על רקע החשש הגובר בוול סטריט מהסלמה למלחמה אזורית כוללת שתפגע משמעותית באספקת האנרגיה העולמית.

הבוקר, מחיר ברנט עבר את רף ה-114 דולר לחבית ונסחר בשיא מאז חודש מאי.

למתיחות שנוצרה בעקבות הדיווחים כי ארה"ב וישראל נערכות לתקיפות מחודשות באיראן לאחר בחירות האמצע (ועל רקע הצהרת טראמפ כי משהו יקרה "בקרוב למדי"), נוספה כעת דרמה גיאופוליטית נוספת: משרד החוץ האמריקאי הורה על פינוי עובדים לא-חיוניים ובני משפחותיהם משגרירות ארה"ב בסעודיה, בצל התגברות תקיפות החות'ים על שדות נפט ושדות תעופה באזור.

"העובדה שארה"ב מפנה משפחות אמריקאיות מסעודיה משדרת מסר שונה לחלוטין מכל מה שראינו מאז תחילת המלחמה", אמר וויליאם שטרן, מייסד ומנכ"ל Cardiff למרקטוואץ'. לדבריו, "סעודיה אמורה הייתה להיות תעודת הביטוח שלנו למקרה שהמצב במצר הורמוז יסתבך, וכעת אנו חוששים באמת לגבי תוכנית הגיבוי שלנו (Plan B)". מאט מקמנוס, עמית בכיר במכון המחקר NCEA, הוסיף כי למרות שפינוי דיפלומטי הוא הליך שגרתי, "הוא מאותת שהתשתיות בשטח נמצאות בסיכון, ובהתחשב בהיקף ייצור הנפט של סעודיה, יש לכך השלכות רחבות על השוק". שטרן ציין בנוסף כי הסוחרים כלל אינם מגלים תשישות מהמצב, אלא פשוט מתמחרים את הנפט מתוך הבנה ברורה שהמלחמה תימשך גם לאחר בחירות האמצע בארה"ב.

במקביל לזינוק במחיר חומר הגלם עצמו, השוק חווה "משבר כפול" מכיוון עלויות ההובלה. להערכות גולדמן זאקס שפורסמו השבוע, מצטרפים נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), המצביעים על כך שעלות שילוח נפט במכליות מהמפרץ הפרסי לאסיה זינקה ליותר מ-37 דולר לחבית - פי חמישה מרמתה טרם המלחמה.

סטיבן אינס, שותף מנהל ב-SPI Asset Management, הסביר את שינוי הפרדיגמה למרקטוואץ': "במשך רוב העשור האחרון, התובלה הייתה שחקן משנה בסיפור של הנפט. כעת, המציאות הזו התהפכה על ראשה בגלל הסכסוך במזרח התיכון, ועלות השינוע הופכת לכמעט חשובה כמו מחיר הסחורה עצמה". מקמנוס סיכם כי אנו חוזים בתחילתו של שינוי מבני באופן שבו נפט מופץ בעולם, עם הסטת משקל גוברת של תשתיות האנרגיה והאחסון הרחק מהמפרץ הפרסי ולכיוון חצי הכדור המערבי (ארה"ב, קנדה וברזיל). במקביל, מחיר הזהב ירד על רקע התגברות החששות מאינפלציה, הניזונים ישירות מעליית מחירי האנרגיה והשינוע.

4. מאקרו

בתגובה להחלטת הריבית ביום ברביעי, רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, מצדיק את החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי. "על רקע אי הודאות הגיאו-פוליטית, בלימת התחזקות השקל והצפי לעלייה באינפלציה אל מרכז היעד לא מייצרים דחיפות להפחתת ריבית".

"במבט קדימה, אנו מעריכים כי ההסתברות להפחתת ריבית נוספת נמוכה, ומייחסים הסתברות גבוהה יותר לכך שמחזור הפחתת הריבית הגיעה למיצוי. הגורמים העיקריים לכך הם הציפיה לעליה הדרגתית באינפלציה לעבר מרכז היעד, הפיחות בשקל ובאופן כללי חזרה של השקל לרמות נורמאליות, סביבת ריבית ריאלית שקרובה לניטראלית ובהיבט הגלובלי התאמה מסויימת נוספת כלפי מעלה בריבית בארה"ב ובגוש היורו", אמר.

גוזלן הוסיף ש"הטון הנילווה להודעה היה ניצי באופן יחסי, ולהערכתנו בין השורות ניתן לקרוא כי ללא התחזקות מחודשת של השקל או ירידה בסביבת האינפלציה, לא צפויה הפחתה קרובה נוספת בריבית ובהסתברות גבוהה מחזור הפחתת הריבית הגיע לידי מיצוי. חיזוק לכך התקבל גם במסיבת העיתונאים כאשר הנגיד ציין כי ההשפעה של 3 הפחתות הריבית הרצופות טרם באה לידי ביטוי במלואה, ובכך שידר צפי לעלייה מסויימת בסביבת האינפלציה והעדר דחיפות בהפחתה נוספת של הריבית. זאת למרות שתחזית המחקר לריבית בשנה הקרובה נותרה זהה לתחזית הקודמת וכוללת צפי להפחתה נוספת ל-3%".

"במסגרת החלטת הריבית עודכנה גם תחזית המחקר, כאשר ההנחות העיקריות בבסיס התחזית הן לעצימות לחימה נמוכה, בדומה לרמה הנוכחית, הקלה מסויימת במגבלות ההיצע במשק וסביבה הגאו-פוליטית צפויה להישאר מתוחה", אמר גוזלן.

5. תחזית

בעוד שמשקיעים ממשיכים לנהור אחרי מניות הענק שמובילות את מהפכת הבינה המלאכותית, משקיע ותיק מזהיר כי ההיסטוריה מלמדת שיעור שונה לחלוטין. רוב ארנוט, מייסד Research Affiliates ויו"ר Syzygy Asset Management (המנהלת 32 מיליארד דולר), טוען כי השוק מתמחר בטעות את ענקיות הטכנולוגיה כמנצחות לטווח הארוך.

בפודקאסט "The Intangible Economy", ארנוט מזכיר כי מתוך 10 מניות הטכנולוגיה בעלות הערך הגבוה ביותר בשנת 2000, רק מיקרוסופט הצליחה להכות את מדד ה-S&P 500 ב-25 השנים שחלפו מאז. "השאר הציגו ביצועי חסר לעומת המדד. ארבע מהן כלל אינן קיימות עוד, ושתיים נוספות הניבו תשואה מצטברת שלילית", אמר ארנוט. לדבריו, שווקים נוטים לטעות בהערכת יכולתן של חברות מובילות לשמור על שליטתן. "OpenAI הופרעה על ידי DeepSeek; גוגל הופרעה על ידי OpenAI", ציין, והדגיש כי "המנצחות הגדולות יהיו שאר הכלכלה שנשארה מאחור".

לטענת ארנוט, בכל מהפכה טכנולוגית, הלקוחות תמיד מרוויחים יותר מהחדשנים עצמם. החברות שיהפכו ליקרות ערך באמת יהיו משתמשי הקצה, אלו שישכילו להטמיע את טכנולוגיית ה-AI כדי לייעל את עבודתם ולשפר את שירותיהם. בנוסף, הוא מצביע על תמחור חסר תקדים לטובת מניות הצמיחה הגדולות, פער שאף עולה על זה שנרשם בימי בועת הדוט-קום. להערכתו, מניות הערך הקטנות, כמו אלו הכלולות במדד ראסל 2000, "צפויות מאוד להציג ביצועים טובים יותר מאותן מניות צמיחה גדולות השולטות כיום בתשומת הלב שלנו".

לסיום, ארנוט מספק אזהרה חשבונאית חריפה הנוגעת למעבר של ענקיות הטכנולוגיה למודלים עתירי הון: השבבים הנרכשים כיום לצורכי AI נרשמים במאזנים כבעלי תוחלת חיים של 5-7 שנים, אך בפועל ייתכן שיתיישנו תוך שלוש שנים בלבד בשל ההתקדמות הטכנולוגית. "אם בשנה מסוימת מוציאים טריליון דולר על טכנולוגיית AI, המשמעות היא שחצי טריליון מתוכם יהפכו למחיקת ערך בתוך שלוש שנים. המחיקה הזו טרם החלה להופיע בספרים, אך היא תתרחש", הזהיר ארנוט, והציע למשקיעים "לקחת קצת צ'יפים מהשולחן ולהעבירם לחלקים הלא-מובחנים של השוק, כמו מניות ערך קטנות או מניות ערך בשווקים מתעוררים, הנסחרות במחירי רצפה".

*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.