יזמי הנדל"ן נשארו בחוץ, ולא רק הם | מה למדנו מדירוג המנהלים ב–2026?

דירוג 30 המנהלים המצטיינים לשנת 2026 של גופי ההשקעה המובילים במשק הוא הרבה יותר מטבלת מנצחים ומפסידים. הוא מספר משהו על מצב הבורסה, על שדרת הניהול בישראל, על הגיוון בצמרת וגם על מה שבכירי שוק ההון באמת מעריכים.

הנה ארבע תובנות שעולות ממנו.

התשואות בבורסה אינן חזות הכול. עשרות האנליסטים ואנשי שוק ההון הבכירים שנטלו חלק בדירוג הוכיחו שהם מסתכלים הרבה מעבר לתשואות ולטרנדים בשוק השנה, או בשנים האחרונות.

אבל היו שני חריגים - אלה שהגיעו לשני המקומות הראשונים בדירוג הסופי, מנהלי טאואר ומגה אור, כבשו גם את הצמרת במבחן הכמותי (שהתבסס על תשואת המניה, תשואת מדד הייחוס והתנודתיות בבורסה). בשאר הרשימה הקלפים התערבבו לגמרי, והביצועים בבורסה היו משמעותיים - אבל לא כמבחן יחיד.

שתי דוגמאות מובהקות הן של מנכ"לי חברות שמניותיהן רכבו על תנופת שוק האנרגיה. במבחן הכמותי לבדו יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, וארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן, היו צפויים להתברג בצמרת העשירייה הראשונה, אולם השקלול של דירוג האנליסטים, שבוחנים מנהלי חברות באופן מעמיק יותר, ועל ציר זמן ארוך יותר מתשואת מניה של שנה אחת - הוריד את שניהם לעשירייה השנייה.

דוגמה נוספת לכך היא מנהלי שני הבנקים הגדולים בישראל. חנן פרידמן, מנכ"ל לאומי, וידין ענתבי, מנכ"ל הפועלים, היו צריכים להיות ממש גב אל גב לפי המבחן הכמותי של המניות בבורסה. אך הדירוג האיכותי יצר פער משמעותי בין השניים, והקפיץ את פרידמן 14 מקומות מעל ענתבי. ייתכן כי בזמן שבנק לאומי עסוק בהתייעלות והחדרת יותר ויותר כלי AI, ובפועלים עדיין מתכתשים עם הוועד - בשוק ההון מעדיפים להציג תמונה חדה בהרבה מהתנהגות המניה.

מיעוט נשים בראש. קרן כהן חזון, מנכ"לית חברת תורפז, ואפרת דרורי נחמיאס, מנכ"לית מגה אור לצד בעלה צחי נחמיאס, "הצילו" את הגיוון המגדרי בדירוג המנהלים המצטיינים ל־2026.

אבל בדידותן גם צורמת. שתי נשים מבין 29 מנהלים גברים, שמזכירות לכל מי שבמקרה שכח עד כמה התמהיל המגדרי בצמרת הבורסאית שלנו אינו סביר ואפילו מביש.

למעשה, העובדה שקרן ואפרת (שנבחרה עם בעלה) בודדות בדירוג המצטיינים לא ממש מפתיעה, בעיקר כי היא אפילו גבוהה מהיחסיות המגדרית במדד תל אביב 125 כולו. ברשימה לדירוג נכללו 115 מנהלים במדד, שעמדו בדרישת הסף (לפחות שנה בתפקיד), ורק שש מתוכן היו נשים: מנכ"לית גב־ים נטלי משען זכאי, מנכ"לית אפריקה מגורים רונית אשד לוי, מנכ"לית דלתא מותגים ענת בוגנר, יפית אטיאס, שחולקת את הניהול של רמי לוי עם אביה, וכאמור גם דרורי-נחמיאס וכהן-חזון.

ויש גם אופטימיות זהירה לשנה הבאה, שבמהלכה צפויות לחצות עוד שתי מנהלות את קריטריון השנה בתפקיד. מדובר בשתי מנכ"ליות בחברות שנמנות גם עם 35 החברות הגדולות בבורסה - עדי לויתן, שהחלה באוקטובר 2025 לנהל את אנלייט, ודנה עזריאלי, שבמרץ האחרון, 12 שנה מאז ירשה את השליטה מאביה דוד ז"ל, החליטה ליטול גם את מקל הניהול של כל הקבוצה.

על כניסתן של נשים למדד תל אביב 125, כמו גם לדחיקתן ממנו במשך הרבה יותר מדי שנים, חל גם חוק האינרציה. הדפוס הישן, שגוזר התעלמות מ־50% מהאוכלוסייה, לא יוכל להימשך לנצח. רבות מתברגות בתפקידי ניהול בכירים אחרים, ורשתות הקשרים הישנות נפרמות לטובת שילוב נשים נוספות.

יזמי הנדל"ן למגורים נעדרו כולם מהרשימה. ברק רוזן, מנכ"ל ישראל קנדה, היה קרוב להיכנס אל רשימת 30 המנהלים המצטיינים, אבל הגיע למקום ה־34. השאר היו הרחק מתחתיו. שמות ותיקים ומוכרים, מנהלי חברות כמו אזורים, אפריקה, אאורה ושיכון ובינוי, לא הצליחו להיכנס לרשימה היוקרתית.

איך זה קרה? ימים ודירוגים חדשים יוכיחו אם מדובר באוויר שיוצא מבועת הנדל"ן (כשעודף ההיצע, עלויות הביצוע והמימון הכבדות והקושי למכור דירות מפחיתים לעת עתה גם מזוהרם של מנהלי הענף), או שמא מדובר במשהו מהותי הרבה יותר: בהבנה שבנדל"ן הצלחה וכישלון הם במידה רבה תוצאה של הכיוון שאליו נע השוק כולו. כשהרכבת הנדל"נית דוהרת מעלה או מטה, למשקלו של המנכ"ל יש אולי פחות משמעות מכפי שנהוג לחשוב.

מגוון סקטורים וענפים מובילים. רשימת המנהלים המצטיינים, ולא פחות חשוב החברות שאותן הם מנהלים, היא גם אות כבוד לבורסה המקומית של תל אביב ולכלכלת ישראל.

כשמתבוננים במבט רחב, על פני כ־600 חברות ציבוריות שנסחרות פה, אפשר למצוא לא מעט רעות חולות, בהן התלות והמשקל המוגזם בחברות מענפי הפיננסים והנדל"ן - המעידים על החיבה הגדולה מדי של הישראלים להלוואות ולבטון. אבל כשמתמקדים רק ב־125 החברות המובילות והגדולות בבורסה ובעשרות המנהלים שבלטו מתוכן לחיוב - מקבלים מניפה מרשימה ומגוונת של סקטורים ענפיים וכלכליים.

אם נסתכל רק על העשירייה הקצרה המובילה, זו כוללת מנכ"לים העומדים בראש חברות הייטק (מפעל שבבים ממגדל העמק), נדל"ן מניב, ביטוח, פיננסיים, תעשייה ביטחונית, קמעונאות, תעשייה ותרופות. ולא שאין מתאם בין החברות השונות - מה תעשה למשל מגה אור של צחי נחמיאס ללא הביקוש המואץ לשבבים ולחוות שרתים של מגזר ההייטק ובכלל?

ועדיין, לפחות כשמדובר בפסגת החברות הציבוריות, רשימת 30 המנהלים המצטיינים לשנת 2026 מציגה פיזור יוצא דופן. מי שחושש, בצדק, ממה שיהיה מחר, יכול לפחות להירגע מעט מהעובדה שאנחנו עומדים איתנים על מספר רב של רגליים.