מיסוי נדל"ן

ביהמ"ש העליון קבע כי חוק עזר של עיריית חולון, שגלגל היטלי מבני ציבור על קבלנים, אינו חוקי. עקרון השוויון אוסר אפליה בין חולון לערים אחרות וכן בין קבלנים בעיר עצמה

כאשר מוכר זכות במקרקעין מטיל את מס השבח על הרוכש מגלמים את שווי המכירה, ולצרכי מס השבח יהיה השווי ששילם הקונה למוכר, בתוספת הסכום שישולם ע"י הקונה עבור המוכר כמס שבח.

בעקבות השומות לתכנוני מס "שבח את בר"

סעיף 107 בחוק מס שבח קובע סמכות למנהל להאריך כל מועד שנקבע בחוק. נוסחו הקודם של הסעיף, שהיה בתוקף עד לתאריך 28.2.97, קבע מפורשות כי אין למנהל סמכות להאריך מועד להגשת ערר או ערעור. איסור זה הושמט כאשר תוקן סעיף 107 במסגרת תיקון 34 לחוק

הוצאות השבחה שהן הוצאות לבנייה ו/או להשבחת דירת המגורים עצמה לא צריכות להיות מותרות כלל בניכוי, כיוון שמיוחסות לדירה הפטורה. מאידך, הוצאות למתכננים, אדריכלים, עורכי-דין וכו', להשגת אחוזי בנייה נוספים, צריכות להיות מותרות במלואן, כיוון שיש לייחסן במלואן לזכות האחרת במקרקעין, שאינה דירת מגורים. *את תשלום היטל השבחה בגין זכויות בנייה נוספות שלא נוצלו, יש לייחס אך ורק לזכות האחרת במקרקעין החייבת במס, ובכך להתיר את הניכוי במלואו.

בין מומחים רווחת דעה, לפיה רפרצלציה בהסכמה חייבת במס שבח מקרקעין. לדעתנו, אין המצב החוקי תומך בדעה זו

הוצאת היטל השבחה בגין מימוש חלקי של זכויות אינה מונעת הוצאת שומה מאוחרת כתוצאה ממימוש מלא של זכויות אלו, ואין במקרה זה כפל מס

בפסקי הדין של השופט אמנון הומינר, ניכרת התחשבות בזכויות הנישומים *הנטייה לאמץ את המחיר המוסכם ולסטות ממחיר השוק הולכת וכובשת את הבמה המיסויית במשרדי מס שבח, הנהלת מס שבח, ובמיוחד בוועדות הערר

למרות קביעת הסכם שדמי ההיוון והיטל ההשבחה ישולמו על ידי המוכר, הבחינה המשפטית של כוונת הצדדים בעת החתימה מלמדת שעל הקונה לשאת בתשלומים

פס"ד צבי פרינץ הוא דוגמא לפסיקה שלנגד עיניה עמדו שיקולי צדק, שגברו על הנמקות משפטיות יבשות. השופט הלך כיברת דרך ניכרת לטובת פרשנות כלכלית תכליתית, צודקת ונכונה, אף כי פסק הדין עצמו מוטעה בהנמקתו המשפטית

עמדתם הקשוחה והבלתי מתפשרת של הממונים על מיסוי המקרקעין בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין היא, כי אחד העקרונות היסודיים בהטלת מס שבח הינו העיקרון של "רציפות המס"

חברת מנחמי אמנם זכתה ותשלם לפי השיטה המדורגת אבל בית המשפט השלום ברמלה חייב את חברת אברהם רובינשטיין, לשלם אגרה אחידה מלאה

השפעת התיקונים על הפטור לדירת מגורים והיבטים נוספים

תיקון סעיף 49ז לחוק מס שבח מקרקעין, שנקבע בתיקון 36, ותאריך תחילת תוקפו ב-1.1.98, הגביל את כפל הפטור עד לסך של 1.2 מיליון שקל

חוק ההוצל"פ גבר על חוק מס שבח: כונס נכסי חייב, תושב חו"ל, זכאי להיכנס לנעלי החייב ולחתום בשמו על בקשה לפטור ממס שבח על מכירת דירתו

עיריית גבעתיים חוייבה להחזיר לחברת משולם לוינשטיין סכום של כחצי מיליון שקל, ששולםעבור חיבור מים כתנאי להיתר בנייה. פרשנות חוקי העזר שיחקה לטובת חברת הבנייה