מאקרו ישראל

לאחר החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, הנגיד אמיר ירון מתייחס בראיון לגלובס לתחזיות הצמיחה והאינפלציה, וכן לצפי של הבנק להורדת ריבית השנה, בתרחיש בו המלחמה מסתיימת עד אפריל • באשר לתקציב 2026 ולגירעון התופח, הנגיד מודה: "שם פחות השפענו"

פחות מיממה לאחר אישור תקציב 2026, הכלכלן הראשי באוצר חתך בצעד חריג את תחזית הצמיחה שעמדה בבסיסו - זאת נוכח ההוצאות הכבדות הכרוכות בלחימה באיראן ובגבול הצפון • אם לא די בכך, בקואליציה רשמו "מחטף לילי" והעבירו מאות מיליוני שקלים לדרישות המפלגות החרדיות באמצעות תרגיל פרלמנטרי

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של של 4%, על רקע המלחמה עם איראן ובהתאם לצפי בשוק • הבנק המרכזי צופה שהתוצר יצמח ב-3.8% ב-2026 - נתון דומה לזה שהציג הכלכלן הראשי באוצר • מתווה הורדות הריבית צפוי להאט באופן משמעותי

עם פרוץ המלחמה באיראן ובלבנון ולקראת עדכון התקציב, האוצר חזה פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות האחוז בתוצר של שנת 2026 • ואולם כעת מסביר הכלכלן הראשי כי "הערכה זו התבססה על הנחת תרחיש של לחימה קצרה", אך משזו התארכה - כעת הוא מעדכן את תחזיות הצמיחה תחת מספר תרחישים אפשריים להמשך הלחימה

האנליסטים והכלכלנים צופים כי הריבית תישאר על רמתה - 4% בעקבות המלחמה באיראן וחוסר הוודאות הביטחונית • הבנק יפרסם גם את התחזית המעודכנת שלו לאחר שהאחרונה פורסמה בחודש ינואר, והיא תראה את רמת הריבית שבנק ישראל מעריך שתהיה בסוף השנה, הצמיחה והגירעון הממשלתי

בזמן שבוועדת הכספים מאשרים תקציב רווי כספים קואליציוניים והטבות מס פופוליסטיות, בבנק ישראל מזהירים: הגירעון ימשיך לנסוק ופרמיית הסיכון תכביד על המשק • ללא רפורמות מבניות, נכתב בדוח, ושילוב אוכלוסיות בתעסוקה, ישראל עלולה להיקלע לסחרור חוב

דוח בנק ישראל ממסנה להסביר את תמונת הכלכלה המורכבת אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: לצד התחזקות השקל ומיתון האינפלציה, יחד עם נתוני בורסה מרשימים, יחס החוב-תוצר עלה משמעותית, והצמיחה דעכה • הנגיד פרופ' אמיר ירון מציין כי יידרשו צעדים רבים להחזרת כריות הביטחון של המשק, ביניהם העלאת מסים, וגם עוקץ את הממשלה: "הכרח להשיב על כנם את תהליכי העבודה הסדורים על התקציב"

האינפלציה בחודש פברואר טיפסה לקצב שנתי של 2%, אבל המומחים מזהירים מפני התפרצות גבוהה יותר בהמשך נוכח המלחמה, הגירעון התופח והזינוק במחירי האנרגיה • וגם: למה המצב עשוי להחמיר בעוד כשנה?

העלייה המחודשת ברמות אי־הוודאות באה לידי ביטוי בקפיצה בפרמיית הסיכון בתשואות האג"ח הממשלתיות ולהתרחקות מתווה הפחתת הריבית • שילוב זה מחלחל ישירות לעלויות המימון של הציבור, ובראשן ריבית המשכנתאות

עוד לפני המלחמה: קצב האינפלציה השנתי עלה ב-2% בפברואר, בעוד התחזיות היו שיישאר ללא שינוי על 1.8% • מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.9%

להערכת כלכלנים, מדד המחירים לצרכן לא ישתנה בפברואר לעומת ינואר, ואם תהיה בו ירידה, היא תהיה מזערית, אך יש לשים לב שהוא לא משקף את תקופת המלחמה • ומה יעשה בנק ישראל?

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה • מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר • בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית • אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

שיעור הצמיחה בשנה שעברה עומד על 2.9% - כך עולה מאומדן שני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה • מדובר בירידה קלה ביחס לההערכה הראשונה, שעמדה על 3.1%

הגירעון בשנה האחרונה עמד על 4.7% מהתוצר והסתכם בסוף פברואר ב-101 מיליארד שקל • הכנסות המדינה בפברואר עלו על תחזיות האוצר והסתכמו ב-47.8 מיליארד שקל • הנתונים אינם משקפים את המלחמה מול איראן, שצפויה ללחוץ את הגירעון כלפי מעלה