מינוי שופטים

לגלובס נודע כי הישיבה המכרעת נדחתה על רקע מחלוקות בוועדה בנוגע לזהות השופט שימונה מן המגזר הפרטי • מי השופטים שכבר הבטיחו את מקומם והיכן המחלוקות?

מחר תתכנס הוועדה לבחירת שופטים למנות ארבעה שופטים לביהמ"ש העליון • בעוד ש"בלוק השופטים" מגיע מוכן עם שני נציגים, במחנה השמרני ואצל לשכת עוה"ד עדיין יש מחלוקות סביב השאלה במי לתמוך

שמרנים או ליברלים? תיוגי הסרק לא מוצלחים ולא רלוונטיים - נחוצות אמות-מידה מקצועיות

הקטנת דיני המשפחה היא הקטנת נשים • מינוי שופטים החדשים לבית המשפט העליון היא הזדמנות לשים את נושאי המשפחה במקום הראוי להם

מקום המדינה ועד 1977 לא כיהנה אף שופטת בעליון • מאז מספר השופטות נע בין אחת לשש, והתייצב על ארבע בשנים האחרונות • אולם כעת 8 מ-24 המועמדים ל-4 תקנים הן נשים • גורמים בוועדה לבחירת שופטים: מאמינים שניתן להסכים על מינוי שתי שופטות שיגדילו את שיעור הנשים ל-40%

בדרך לבחירת השופטים החדשים לבית המשפט העליון מן הראוי להניח לשיקולים הפוליטיים ולהתמקד בשיקולים מהותיים שיתרמו תרומה מכרעת לעתידה של מערכת המשפט בישראל

בפני שר המשפטים גדעון סער עומדת ההזדמנות נדירה להביא לאיוש ארבע או לכל הפחות שתיים מבין משרות השיפוט בבית המשפט העליון, ובכלל זאת מינוי שופט ערבי-ישראלי מוסלמי, ולתרום בכך לעיצוב דמותו ב-20 ומשהו השנים הקרובות

רשימת המועמדים של השר סער לארבעת המקומות המתפנים בעליון נוטה באופן מובהק למתמחים בכלכלה, בהם שופטי ביהמ"ש הכלכלי, כבוב ורונן, והכנ"רית הנוכחית יעקבי וקודמה פרופ' האן • הלשכה דורשת מינוי עו"ד מהשוק הפרטי, כשהמועדפים: עוה"ד קובי שרביט ונתי שמחוני

24 מועמדים, ארבעה תקנים: רשימת המועמדים לבית המשפט העליון פורסמה היום • הפרופ' דוד האן, שבעבר מינויו סוכל ע"י לשכת עוה"ד, נמצא גם הוא ברשימה • מועמדים נוספים הם היועץ המשפטי לכנסת לשעבר איל ינון, הפצ"ר היוצא אלוף שרון אפק וכונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי

שר המשפטים גדעון סער הודיע היום לחברי הוועדה לבחירת שופטים על לוח הזמנים לבחירת ארבעת שופטי ביהמ"ש העליון החדשים • שני שופטי העליון חנן מלצר ומני מזוז פרשו בשנה האחרונה, ובמאי 2022 השופטים ג'ורג' קרא וניל הנדל צפויים לפרוש גם הם

שינוי שיטת הבחירה לא יהפוך את הדרך בה נבחרים שופטים בישראל לנטולת פגמים • ניתן להניח כי הביקורת בנושא לא תיעלם, אך הצעד עשוי למתן את התחושות הקשות ולהביא לתוצאה מאוזנת וצודקת יותר

מי שהדמוקרטיה קרובה לליבו צריך לדאוג מהכוונות לשנות את הרכב ומעמד ביהמ"ש העליון לצרכים פוליטיים • נדרש דיון ענייני בשאלות הנוגעות לביהמ"ש העליון, ולא תוכנית כתובה מראש של מפלגה לעצב אותו מחדש לטובתה • מודל הוועדה הציבורית שהקים הבית הלבן יכול להיות מודל טוב לחיקוי

הפוליטיקה מאחורי הרפורמות במערכת המשפט בישראל: עד כה הדברים נותרו בתוך הרטוריקה הפוליטית, אך כמעט לא עלו על פסים מעשיים • השאלה היא באילו תנאים הדברים יכולים לעבור מרטוריקה אל שינויים מוסדיים כלפי מערכת המשפט בכלל וביהמ"ש העליון בפרט

מדובר ב"מינוי בפועל" לתקופה של שנה לאור צורך דחוף בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, זאת בעקבות פנייתה של נשיאת העליון אסתר חיות

בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין • אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים

דוח של הכנסת חושף כי 52% מ-807 השופטים והרשמים בארץ הם נשים; אולם שיעורן יורד ככל שעולים בערכאה - ובעליון רק כרבע מהשופטים הם נשים • כמו כן, קיים ייצוג חסר של ערבים על כס השיפוט ביחס לחלקם באוכלוסייה העומד על 21%