טילים

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן • וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות • השבוע בתעשיות הביטחוניות

שני המנהלים טענו כי למבנה בת"א נגרמו נזקים בהיקף 40 מיליון שקל כתוצאה מהדף של טיל איראני שנפל באזור - אך מהחקירה עולה חשד כי מאז 2021 המבנה מוכר ע"י העירייה כלא ראוי למגורים • השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, לאחר שקיבלו מהמדינה כ-2 מיליון שקל על בסיס התביעה • לבקשת החשודים, שמם נאסר בשלב זה לפרסום

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים • לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון • גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות • עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

עפ"י דיווח של אתר דיפנס אקספרס, ארה"ב לא מאשרת למדינות אירופה להשתמש ברקטות וטילים אמריקאים במשגרים של אלביט • הסיבה לצעד החריג היא חשש ל"דליפות טכנולוגיות", אך במשרד ההגנה הגרמני מציינים כי ניתן לטפל בחשש הזה בעזרת עדכוני תוכנה

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו • מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד • ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית • העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות • מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים • וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים • עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

צמיחה של 14.5% במכירות לכ־1.59 מיליארד דולר מתחילת השנה, וצמיחה של 17.6% לכ־4.46 מיליארד דולר, כך עולה מדוחות הרבעון השלישי של רפאל • זהו רבעון שיא בהיבט הרווח הנקי: 95.23 מיליארד דולר, זינוק של 39.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד

החברה מציינת בדוח הכספי לרבעון השלישי של 2025 כי היא ממשיכה לפעול לקבלת תעודת גמר "במועד שתוכנן", קרי הרבעון הרביעי של השנה • השיפוצים צפויים להתארך מעבר לכך • אחת מהשפעות הפגיעה: החברה מכרה לאורך השנה רק שלוש דירות בפרויקט

ע"פ דיווחים בכלי התקשורת הגרמנית, מערכת החץ 3, שנרכשה מהתעשייה האווירית במחיר של 3.5 מיליארד אירו, תחל לפעול באופן חלקי כבר בשבוע הבא • "המערכת תאפשר הגנה של 360 מעלות, מה שיבטיח להגן על תושבי גרמניה והתשתיות שלה מפני התקפות בטילים ארוכי טווח", נכתב בהודעה לעיתונות של חיל האוויר הגרמני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בלומברג מחמיאים לכלכלה הישראלית, איראן מגדילה את ארסנל הטילים שלה, וחמאס מתחזק בעזה • כותרות העיתונים בעולם 

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעתו של הצוות הבין-תחומי, שיאפשר גם הריסה של בניינים שלא נפגעו מהטילים אם הם סמוכים לבניינים שנהרסו

לאורך השנים יוון לא השקיעה רבות בטכנולוגיות הצבאיות, וכעת מוצאת את עצמה בפער תחת האיום הטורקי • כעת היא פועלת להאיץ את המגעים לסגירת עסקת ענק בסך כ־3 מיליארד אירו לרכישת שלוש מערכות הגנה אוויריות ישראליות מתוצרת התעשייה האווירית ורפאל

ע"פ דיווחים בהודו, משלחת מטעם משרד ההגנה המקומי הגיעה בחשאי לישראל כדי לקדם הסכם שבמסגרתו ניו דלהי תייצר בעצמה טילים בליסטיים וטילי שיוט • מה היכולות של הטילים, כיצד זה ישדרג את הצבא ההודי ואיך זה ישפיע על המלחמה עם פקיסטן?