הבורסה בת"א | סיקור שוטף

ירידות בנעילה בבורסה; מדד הבנקים טיפס ב-1.2%, הביומד נפל ב-3%

מדד ת"א 35 סיים יום תנודתי בירידה של 0.2%, ת"א 90 ירד בכ-1.2%, ומדדי הקלינטק ומניב חו"ל צנחו בכ-2.1% • בשוק האג"ח ננעל יום תנודתי בירידות של עד 0.7% בממשלתיות השקליות לטווחים ארוכים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

 

 

17:28

יום המסחר בבורסה ננעל בירידות: מדד ת"א 35 סיים יום תנודתי בירידה של 0.2%, ת"א 90 ירד בכ-1.2%, ומדדי הקלינטק ומניב חו"ל צנחו בכ-2.1%. מדד הבנקים טיפס ב-1.2%, ומנגד מדד הביומד נפל ב-3%. מחזור המסחר הסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל.

ירידות בולטות רשמו בין השאר סאמיט , קרסו מוטורס , ורידיס , אופקו הלת' , דלק רכב , הכשרת הישוב , אקרו, שיכון ובינוי , אלקו, אורמת וזוז פאוור .

בצד הירוק בלטו קמטק , האב , פועלים , פולירם, ג'נסל , ישראכרט, דיסקונט  ובזק.

בשוק האג"ח ננעל יום תנודתי בירידות של עד 0.7% בממשלתיות השקליות לטווחים ארוכים. צמודות המדד הארוכות ירדו ב-0.5%-0.9%. השוק הקונצרני רשמו מדדי התל בונד המרכזיים ירידות של 0.1%-0.2%.

16:20

מגמה מעורבת בבורסה. מדד ת"א 35 רושם עלייה קלה ואילו ת"א 90 נחלש ב-0.6%.  מדד הבנקים קופץ ב-2.3%, ואילו מדד הביומד נופל ב-2.2%.

בשוק המט"ח,  הדולר נסחר סביב 3.633 שקלים, ירידה של 0.8% לעומת היציג והאירו נחלש בכ-0.5% ונסחר סביב 3.87 שקלים.

על רקע הטלטלות האחרונות בשוק המט"ח המקומי והפיחות החד בשער השקל כותבים כלכלני בנק אוף אמריקה, בסקירה שפרסמו, כי בנק ישראל עשוי להתערב במסחר בשוק המטבעות במטרה למתן את התנודתיות הגבוהה שנוצרה בימים האחרונים. "להתערבות כזו יהיה מחיר בעיקר בדרך של הפחתה נוספת ברמת הנזילות בשוק. בכל מקרה, בנק ישראל לא צפוי להציב שער מטרה או גבול עליון לשער הדולר, אלא רק לפעול במטרה למתן את התנודתיות הגבוהה", הם כותבים.

14:45

תנודתיות בבורסה בשעת המסחר האחרונה: מדד ת"א 35 מחק את הירידה שרשם ועבר לעלייה של כ-0.1%, הירידה של מדד ת"א 90 צומצמה ל-0.5% ומדד הבנקים קופץ ביותר מ-1%. גם בשוק האג"ח התמתנו הירידות של השקליות ארוכות הטווח ל-0.6%-1%.

במט"ח, הדולר עבר לירידה קלה ביחס לשער היציג של אתמול ויורד ל-3.64 שקלים (חמש אגורות פחות מהשיא היומי שלו), האירו נסוג ב-0.2% ל-3.87 שקלים.

14:15

אם בנק ישראל אכן התערב במסחר במט"ח, ניכר שזה לא השפיע לזמן רב והדולר כעת שוב מטפס בכ-0.3% לרמה של 3.65 שקלים, וגם האירו והליש"ט (שלפני כשעה היו יציבים ביחס לשקל) עולים ב-0.2% וב-0.3% בהתאמה).

בשוק המניות נמשכת התמתנות המגמה השלילית. ת"א 35 יורד ב-0.2% ות"א 125 ב-0.5%, ת"א 90 יורד ב-1.4% ות"א בנקים עולה ב-0.6%. מחזור המסחר מסתכם עד שעה זו ב-1.3 מיליארד שקל. בשוק האג"ח יורדות האיגרות הממשלתיות השקליות לטווח ארוך ב-1%-1.5%. תשואת האג"ח ל-10 שנים 3.88%.

ירידות חדות רושמות ורידיס , אוגווינד, טרמינל איקס וחברת הנדל"ן חנן מור , שסוגרת כבר ירידה שבועית של קרוב ל-20%. בצד החיובי בולטות נור  שמזנקת ב-18%, האב שקופצת ב-5.8% וברנמילר עם עלייה של כ-6%. 

נופר אנרג'י  הודיעה על פרויקט נוסף בבריטניה, Toton, הכולל שני מתקני אגירה בהספק קיבולת אגירה כולל של כ-260 מגה-ואט שעה, המחזיקים באישור חיבור לרשת החשמל וצפויים להתחבר לרשת במהלך 2024-2025. עלות הקמת הפרויקט עומדת על כ-507 מיליון שקל, והוא צפוי להניב הכנסות שנתיות של כ-95 מיליון שקל ו-EBITDA שנתית של כ-83 מיליון שקל.

13:10

האם בנק ישראל מתערב במסחר במט"ח ומוכר דולרים? הירידות של השקל כמעט ונמחקו לחלוטין. השקל התייצב מול האירו (שער 3.88 ש') ומול הליש"ט (שער 4.42 ש') וגם הזינוק של הדולר - שכבר עבר את רף ה-1% מוקדם יותר - ירד עד לכדי עלייה של 0.1%-0.2% בלבד, כאשר שערו 3.65 שקלים.

במקביל נרגעות גם הירידות בשוק המניות: ת"א 35 נסוג ב-0.2%, ת"א 125 יורד ב-0.4% ות"א 90 ב-1.1%. מדד הבנקים מטפס ב-0.7%, מדדי הנדל"ן צמצמו את הירידות לכ-1.5%. מדד ביומד עדיין רושם ירידה חדה של 2.7%.

12:30

העליות בשוק המט"ח מתמתנות, והדולר עולה כעת ב-0.6% לרמה של 3.66 שקלים, לאחר שמוקדם יותר התקרב לרמת ה-3.7 שקלים. האירו והליש"ט עולים ב-0.3% כל אחד, ל-3.90 ו-4.42 שקלים, בהתאמה.

גם בשוק המניות נרשמת התמתנות: ת"א 35 יורד ב-0.7%, ות"א 125 ב-1%, ואילו ת"א 90 עדיין צונח ביותר מ-2%, וכך גם מדדי הנדל"ן, הבנייה, מניב ישראל, קלינטק וביומד. מדד הבנקים התייצב ואף נסחר בעלייה מזערית.

בשוק האג"ח נרשמות ירידות של 1% עד 1.9% באג"ח הממשלתיות השקליות ארוכות הטווח, בעוד שבאג"ח הקצרות הירידות מתונות יותר ומגיעות עד ל-0.4%.

11:40

במקביל לירידות בשוק המניות נרשמות ירידות חדות גם בשוק האג"ח הממשלתיות בת"א, כאשר האיגרות ארוכות הטווח צונחות בכ-2%. תשואת האג"ח ל-10 שנים מזנקת בקרוב ל-20 נקודות בסיס לרמה של 3.97%, ובכך עוקפת את תשואת האיגרת המקבילה של ממשלת ארה"ב, שעומדת כעת על 3.94%. 

כשמחיר איגרת החוב יורד, התשואה עליה עולה. ככל שהתשואה של איגרת חוב יותר גבוהה, זה למעשה אומר שהמשקיעים חושבים שהאג"ח יותר מסוכנת ודורשים יותר "פיצוי" על הסיכון ברכישת איגרת החוב. ככל שמרווח התשואות (spread) שלילי יותר (שתשואת אג"ח ממשלת ישראל נמוכה יותר ביחס למקבילה האמריקאית), כך האמון בכלכלת ישראל גבוה יותר - כך שהמהפך שקורה היום אינו חיובי עבור המדינה. משמעות סגירת הפער היא בעצם שהסיכון של האג"ח הישראלית עלתה על זו של האמריקאית. 

במדד הדופק של גלובס בחנו בימים האחרונים כיצד פער התשואות המדובר הולך ונסגר. בלוסיד קפיטל הזכירו שבשבוע שעבר החוב של ממשלת ישראל דווקא התחזק מעט, משום שגברו הציפיות להעלאת ריבית חדה נוספת מצד הבנק הפדרלי בהחלטתו הבאה, על רקע נתוני האינפלציה הגבוהים מהצפוי בארה"ב לינואר. "ביום שני העלה בנק ישראל ב-0.5% נוספים את הריבית על השקל ל-4.25%, ולמרות העלאת הריבית הגבוהה מהצפוי רואים את הפער ממשיך לזוז בכיוון הלא נכון".

11:15

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, התייחס היום בכנס של איגוד הדירקטורים ואיגוד החברות הציבוריות להשפעות הרפרומה המשפטית על שוק ההון. "שוק ההון הוא הראשון להיפגע מהמחלוקת סביב הרפורמה המשפטית. הרפורמה גורמת לאי יציבות שפוגעת בשוק ההון, רואים את התנודתיות הזו גם בשוק המט"ח", אמר פלטו.

"אם הכלכלה הריאלית היא נושאת מטוסים אז שוק ההון הוא מטוס קרב, המשק ממשיך לצמוח למרות עליית הריבית, ייקח עוד זמן עד שהמשק יתאזן וניתן יהיה להוריד את הריבית בחזרה. שוק ההון לעומת זאת, מגיב בחריפות לכל סנטימנט חיובי או שלילי. נכון להיום, אנחנו בפיגור של המדדים בת"א של 15% לעומת הנאסד"ק בתקופה האחרונה. אני קורא לממשלה לצאת בתוכנית לעידוד שוק ההון בישראל. באמצעות הקלות ברגולציה, הפחתת מס רווחי הון, תמריצים לחברות דואליות ועוד. שוק ההון מגיב לתמריצים כלכליים ועשוי להגיב בחיוב לתמריצים מצד הממשלה שיביאו ליותר חברות להיות מונפקות בבורסה של ת"א".

10:45

הירידות בבורסה מתחזקות: מדד ת"א 35 מאבד 1.1%, ת"א 125 נסוג ב-1.4% ות"א 90 צונח ב-2.2%. גם מדדי הנדל"ן והבנייה מצטרפים שוב בירידות חדות, ומשילים 2.4% ו-2.3% בהתאמה. גם מדד מניב ישראל יורד ביותר מ-2%. מדד הטכנולוגיה מחק את העלייה הקלה שרשם ומאבד כעת כ-1%, מדד הבנקים נופל ב-1.7%.

מחזור המסחר מסתכם בכ-250 מיליון שקל עד כה, כאשר את המחזור הגבוה ביותר מרכזת מניית מבנה  שהודיעה הבוקר על מגעים לסיום כהונת המנכ"ל דודו זבידה. המניה יורדת בכ-2.5%. 

אמות מאבדת כעת 4.5% אחרי הדוחות וממוקמת בתחתית מדד ת"א 35, אחריה מניות נדל"ן נוספות כמו אשטרום , עזריאלי , אלוני חץ  ומליסרון . בראש המדד טאואר, שעולה ב-1.3%.

10:01

המסחר בבורסה נפתח במגמה שלילית היום, כאשר מדדי ת"א רושמים ירידות של 0.3%-0.4%. בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנקים יורד ב-0.9% (לאחר שצנח ביותר מ-3% אתמול), מדדי הנדל"ן והבנייה יורדים בכ-0.6%, ואילו מדד הטכנולוגיה מטפס ב-0.2% בניגוד למגמה בשוק.

בראש מדד ת"א 35 בולטות נייס וטאואר. אמות יורדת קלות אחרי פרסום הדוחות (ראו בעדכון קודם). בתחתית המדד אורמת ששבה עם פער ארביטראז' שלילי והפניקס , שתיהן משילות כ-2%.

אנלייט אנרגיה  הודיעה שהחתמים בהנפקה בארה"ב מימשו את האופציה שלהם לרכוש 2.1 מיליון מניות רגילות נוספות, לאחר שרכשו 2 מיליון מניות במחיר הנפקה ראשונית של 18 דולר למניה, בניכוי עמלות חיתום.

בשוק המט"ח מתחזקת הירידה של השקל: הדולר מזנק ב-1.1% ל-3.68 שקלים, גם האירו והליש"ט קופצים ב-1%.

09:40

בעוד מחזורי המסחר בשוק המט"ח גדלים, השקל שוב מאבד גובה מול המטבעות המרכזיים. הדולר מטפס ב-0.7% לרמה של 3.67 שקלים, האירו גם עולה בשיעור דומה ושערו קופץ ל-3.91 שקלים. הליש"ט מוסיפה עוד 0.8% לערכה, ושערה 4.45 שקלים.

דודו זבידה בדרך לסיום תפקידו כמנכ"ל קבוצת מבנה : החברה הודיעה הבוקר לבורסה כי "דירקטוריון החברה ומנכ"ל החברה, דוד זבידה, מנהלים מגעים בדבר סיום כהונתו כמנכ"ל החברה. החברה תוסיף ותעדכן בכל התפתחות מהותית ביחס למגעים אלו". הרקע לפיטורים לא הוזכר בהודעה באופן רשמי, אך ייתכן כי הם קשורים במהלכים האחרונים שהוביל זבידה - כולל רכישת נכסי חברת אאורה  בכ־750 מיליון שקל במאי 2021, ניסיון הרכישה של סלע קפיטל נדל"ן  שלא צלח, והמגעים למיזוג בין החברה לבין חברת דסק"ש , שהחלו בתחילת השנה אך לא יצאו אל הפועל בסופו של דבר.

08:45

אמות  פרסמה את דוחות הרבעון הרביעי ושנת 2022 כולה. ה-NOI (הרווח מפעילות השכרה) השנתי גדל ב-19% והסתכם ב-931 מיליון שקל. ברבעון הרביעי לבדו ה-NOI מנכסים קיימים עלה בכ-10% ביחס לרבעון המקביל והסתכם לכ-234 מיליון שקל. ה-FFO (הרווח הנקי התזרימי) השנתי צמח בכ-27% והסתכם ב-743 מיליון שקל וברבעון הרביעי צתמח ב-20% ל-196 מיליון שקל. הרווח הנקי ברבעון ירד מ-618 מיליון שקל ברבעון המקביל לכ-476 מיליון שקל. החברה פרסמה תחזית לשנת 2023, שלפיה ה-NOI יסתכם בכ-970-1,000 מיליון שקל וה-FFO יגיע לכ-770-800 מיליון שקל.

בינתיים בשוק המט"ח גדלים מחזורי המסחר והשקל מתייצב מול המטבעות המרכזיים. הדולר ללא שינוי בהשוואה ליציג של אתמול (3.64 שקלים) וגם הליש"ט ואירו נסחרים בדומה לשער שנקבע אתמול בצהריים (4.41 ו-3.88 שקלים בהתאמה).

07:50

5 דברים שכדאי לדעת לפני פתיחת המסחר

1. שוק המניות

גלובס ולוסיד קפיטל מציגים את מדד הדופק של המשק הישראלי - תמונת מצב יומית אובייקטיבית של השווקים, שמתעדכנת ומתפרסמת מדי יום באתר גלובס. השורה התחתונה היומית היא כי השווקים הפיננסיים מתחילים להחליק במדרון מסוכן. בלוסיד מציינים כי פער התשואות באג"ח הלך ונסגר, וכי "הפער ממשיך לזוז בכיוון הלא נכון - זאת על אף העלאת ריבית גבוהה מהצפוי".

המסחר בבורסה צפוי להיפתח במגמה שלילית, ברקע הערב האדום בוול סטריט והמגמה באסיה. הדואליות חזרו עם פערי ארביטראז' מעורבים ולא צפויות להשפיע על מדד ת"א 35. אלביט  בולטת לטובה עם פער חיובי של כמעט 1% ואילו לעומתה אורמת  עם פער שלילי של 2.5% וקנון  עם 1.5%. נובה , שחזרה עם פער חיובי של 0.3%, הודיעה בלילה על שינוי בהנהלת החברה: גבי ויסמן, ששימש כמנהל העסקים מ-2016, ימונה לנשיא ומנכ"ל החברה. איתן אופנהיים, מנכ"ל ונשיא החברה משנת 2013, ימונה כיושב ראש דירקטוריון פעיל במקום מיכה ברונשטיין. השינויים יכנסו לתוקף ב-31 במרץ. 

אתמול המסחר בבורסה ננעל באדום בוהק. מדד ת"א 35 נחתך בכ-1.7%, ת"א 125 צנח ב-2% ות"א 90 ב-2.8%. את הירידות בקרב המדדים הענפיים ריכזו בעיקר מדדי מניות הנדל"ן: מדד נדל"ן צנח ב-4.5%, מדד הבנייה איבד 5.6% ומדד מניב ישראל איבד 3.9%. עוד ירידה חדה רשם מדד הבנקים שמחק 3.2% מערכו.

החוזים בוול סטריט רושמים עליות של עד 0.3%, אחרי ששבוע המסחר נפתח בירידות חדות אתמול. הנאסד"ק צנח ב-2.5%, S&P 500 ודאו ג'ונס נפלו ב-2% וב-2.1% בהתאמה. זה היה היום הגרוע ביותר עבור שלושת המדדים מתחילת 2023.

באסיה המגמה שלילית. מדד הנג סנג בהונג קונג רושם ירידה של כ-0.2%, בטוקיו נחתך הניקיי ב-1.3% ובסיאול יורד הקוספי ב-1.7%. גם בסין, סידני וטאיפיי המגמה דומה.

סיירן  הישראלית המריאה ביותר מ-70% במסחר המאוחר בוול סטריט אחרי שהודיעה שחתמה על מכתב כוונות לא מחייב עם Opin Kerfi למכור חלק מהנכסים שלה באיסלנד הקשורים לעסקי האנטי-תוכנות זדוניות שלה. מחיר הרכישה לא נמסר. חברת אבטחת הסייבר הודיעה לאחרונה על צמצום של כמעט כל כוח העבודה שלה עקב "אתגרי נזילות". מכירת הנכסים העסקיים תאפשר ללקוחות להמשיך ליהנות מתוכנות ההגנה שלה תחת בעלות חדשה. 

2. שוק החוב

בשוק האג"ח המקומי המגמה אתמול הייתה שלילית אף היא. במדדי תל בונד הקונצרניים נרשמו ירידות של 0.2%-0.3%, כשאיגרות החוב של חברות הנדל"ן בלטו בתחתית, בהן האגרות של ג'י סיטי, מניבים ריט וחנן מור. בגזרה הממשלתית, מדד תל גוב שקלי מחק 0.6%. ירידות חדות נרשמו באג"ח השקליות ארוכות הטווח, שצללו ב-1.4% עד 2.1%. תשואת האג"ח ל-10 שנים זינקה מ-3.63% בפתיחת יום המסחר ל-3.78%, כאשר במהלך היום גם עקפה את רף ה-3.8%.

נורסטאר  הודיעה הבוקר על פדיון מוקדם מלא של אג"ח סדרה י"א , שיבוצע ב-10 במרץ. האג"ח הונפקו במאי 2015 וקיימות במחזור כ-327.6 מיליון שקל (ערך נקוב) מהאגרות המדוברות. תמורת הפדיון המוקדם תעמוד על 366.7 מיליון שקל (1.11 שקלים לכל 1 שקל ע"נ). לאחר הפדיון סדרת האג"ח תימחק מהמסחר בת"א.

במקביל לנפילות בוול סטריט נרשמו ירידות חדות גם באג"ח של ממשלת ארה"ב, והתשואות עליהן זינקו: תשואת האג"ח ל-10 שנים קפצה בכ-13 נקודות ל-3.95% ותשואת האיגרת לשנתיים נסקה ב-11 נקודות ל-4.73%. בשעה זו התשואות יציבות. 

3. שוקי הסחורות ומטבעות

בשוק הסחורות נרשמות ירידות של עד 0.5% בחוזים על הנפט הגולמי. נפט אמריקאי מסוג WTI יורד ל-76.1 דולר לחבית ונפט מסוג ברנט יורד ל-82.7 דולר לחבית. הזהב כמעט ללא שינוי על 1,835 דולר לאונקיה.

שערי המטבעות הזרים העיקריים זינקו אתמול בחדות מול השקל. שער הדולר היציג המריא ב-2.4% ל-3.64 שקלים, וכעת נסוג בכ-0.3% ל-3.63 שקלים. הליש"ט הבריטית טסה ב-3% ל-4.41 שקלים והאירו טיפס ב-2.1% ל-3.88 שקלים, ושני המטבעות נחלשים כעת בכ-0.3% (ירידה של כאגורה בכל שער). בעולם, הדולר עלה אמש בכ-0.3% בהשוואה לאינדקס המטבעות אם כי הליש"ט התחזקה מולו בכ-0.6%.

בזירת הקריפטו נרשמות ירידות של מעל ל-3.5% במטבעות המובילים הבוקר. הביטקוין יורד לרמה של 24 אלף דולר והאת'ריום נסוג ל-1,640 דולר.

4. מאקרו

הבנק המרכזי  בניו זילנד החליט להעלות את הריבית ב-50 נקודות, בהתאם לתחזיות, לרמה של 4.75%. בהונג קונג פורסמו נתוני צמיחה חלשים במיוחד שלפיהם התמ"ג ברבעון הרביעי של 2022 נפל ב-4.2%, זאת בהתאם לנתונים הראשוניים שפורסמו בתחילת החודש. שנת 2022 כולה הסתיימה בירידה של 3.5% בתוצר. לצד זאת משרד האוצר בהונג קונג פרסם תחזית לצמיחה של 3.5%-5.5% ב-2023.

הערב (21:00 שעון ישראל) הפדרל ריזרב צפוי לפרסם את הפרוטוקולים מפגישת ועדת השווקים הפתוחים ב-31 בינואר וב-1 בפברואר. הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-25 נקודות לאחר פגישה זו. במהלך היום יתפרסמו גם נתוני אינפלציה בגרמניה ובאיטליה.

מחר (חמישי) יתפרסם מדד המחירים לצרכן בגוש האירו, שם צפויה האינפלציה לעלות מ-8.5% בחודש הקודם ל-8.6% על אף ירידה חודשית משוערת של 0.2%. בצהרי אותו היום יפורסמו גם נתוני צמיחה בארה"ב (צפי לעלייה של 2.9% בתמ"ג הרבעון הרביעי). ביום שישי יפורסם מדד המחירים לצרכן ביפן, נתוני צמיחה בגרמניה ומדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE) בארה"ב - המדד המועדף על הפד למדידת האינפלציה.

5. תחזית

רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות IBI, חוזה שקצב העלאות הריבית של בנק ישראל יאט, אך היא צפויה להגיע ל-4.75% בהחלטות הבאות. זאת אחרי שהוועדה המוניטרית הודיעה השבוע על העלאת הריבית ב-50 נקודות ל-4.25%, ברף העליון של התחזיות.

"השינוי במלל ביחס להחלטה הקודמת לא היה מהותי וההכוונה העתידית שמכוונת להמשך תהליך העלאת הריבית נותרה ללא שינוי. כך, בנוגע לאינפלציה, לא השתנתה ההתייחסות לעלייה הרוחבית באינפלציה ולכך שהציפיות לאינפלציה ממשיכות לנוע בתוך היעד, אך הושמט החלק המתייחס להתמתנות בחלק מסעיפי המדד. השמטה זו נתמכה הן בעלייה בשיעור הסעיפים בהם נרשמה עלייה בשיעור גבוה מ-5%, והן בעלייה גבוהה יחסית באינפלציה בניכוי עונתיות ברבעון-שניים האחרונים. כמובן שהעלייה הגבוהה יחסית במדד ינואר שיחקה אף היא תפקיד בהשפעתה על אינדיקטורים אלה, אך סביר שבעקבות השפעת הבסיס לאחר מדד פברואר תירשם בהם ירידה.

"בכל אופן, ניתן לזהות מידת זהירות גבוהה יותר מצד הוועדה בכל הנוגע לירידה בקצב האינפלציה, כלומר נראה שהוועדה מעוניינת לראות ירידה בפועל בקצב האינפלציה לפני שתאט את קצב העלאות הריבית. בהיבט זה החשש העיקרי מגיע בתקופה הקרובה בעיקר משער החליפין של השקל. הוועדה אמנם ציינה את העלייה בתנודתיות בשער החליפין שאיפיינה את התקופה האחרונה, אך אין ספק כי החשש מפני השלכות הפגיעה במערכת המשפט שמקדמת הממשלה, שעלול להיות מתורגם לפיחות מואץ בשער החליפין של השקל ומכאן להתרחקות מהשגת יעד האינפלציה, עמד לנגד עיני הוועדה ותמך העלאה במינון של 50 נ"ב ולא ב-25 נ"ב.

"בשורה התחתונה, ניראה כי נוכח האינפלציה הגבוהה והסיכון כלפי מעלה לאינפלציה בהמשך, שנובע בעיקר מחשש להאצת מגמת הפיחות בשער החליפין על רקע צעדי הממשלה להחלשת מערכת המשפט, ובמידה מסויימת מהסכם השכר הצפוי בסקטור הציבורי, הוועדה מעוניינת לראות האטה בפועל באינפלציה לפני שתאט את קצב העלאות הריבית. אפקט הבסיס צפוי להוביל להערכתנו לירידה בקצב האינפלציה ומכאן בקצב העלאות הריבית, כך שבהתחשב בסביבת האינפלציה הגבוהה ובצפי להעלאות ריבית נוספות בארה"ב ובגוש האירו, אנו מצפים לשתי העלאות נוספות של 25 נ"ב ל-4.75% בהחלטות הבאות", מסכם גוזלן.

עוד 3 סיפורים שכדאי לשים לב אליהם:
1. ההמלצה החריגה של הבנקים: להגדיל חשיפה למניות בחו"ל
2. לאחר הירידות: האם מסלולי המניות הפנסיוניים הם המקום הנכון להיות בו?
3. הנפקה, מכירה והפיכה לשלד בורסאי: "מסלול ההייטק" של הבורסה בתל אביב