שינה רציפה, ראש צלול: האם מכשיר שמפחית דום נשימה בעזרת חוש הריח, ישפר גם את התפקודים הקוגניטיביים?

הכתבה מטעם אפסנט

מי מאיתנו לא מנסה לגנוב עוד שעה על חשבון השינה? שינה היא המשאב הראשון שנלקח במרוץ החיים, ואנחנו מצפים שהמוח יתפקד למחרת במלוא יכולתו.

אלא שלעייפות יש מקור פיזיולוגי מדויק. לאורך שעות הערות תאי המוח שורפים אנרגיה, ותוצר הלוואי המרכזי, חומר בשם אדנוזין, נערם ברקמה. ככל שהוא מצטבר כך גוברת העייפות, וזהו אות ברור: הגיע הזמן לאפשר לתאים להתחדש. וכשאין אפשרות לישון, מוזגים כוס קפה. הקפאין אינו מסלק את האדנוזין; הוא רק מתיישב על הקולטנים שאמורים לקלוט אותו וחוסם את קריאת האות. העייפות נחלשת, הצורך נשאר.

משמרת הלילה: ניקיון, תחזוקה וארגון זיכרונות

"המוח אינו נכבה בלילה. זוהי משמרת נוספת, שבה הוא מפנה פסולת שהצטברה מפעילותו בערות, מבצע פעולות תחזוקה, ובמקביל מארגן ושומר את המידע שקלט במהלך היום", אומרת ד"ר חן ריידר, חוקרת מוח ונוירופסיכולוגית קוגניטיבית, מרצה בכירה ויו"רית שותפה במכון לחקר המוח וההתנהגות במכללה האקדמית גליל מערבי.

 ד''ר חן ריידר / צילום: דוברות המכללה האקדמית גליל מערבי

הפרטים שאספנו במהלך היום נקלטים בהיפוקמפוס, האזור המוחי החיוני ליצירת זיכרונות חדשים ובשעות השינה העמוקה מתחילה התבססות הזיכרונות בהדרגה ברשתות קליפת המוח וכך הזיכרון החדש נקשר לידע קודם שכבר צברנו.

בשלבי השינה העמוקים מתבצעת גם עבודת התחזוקה: מערכת הפינוי מסלקת מן הרקמה את שאריות פעילות התאים, ובתאי העצב מתרחשים תהליכי תיקון וחידוש.

יקיצות קצרות, שאפילו אינן נזכרות בבוקר, מערערות את יציבות השינה ומקצרות את השהייה בשלביה העמוקים ופוגעות בתהליכי התחזוקה המוחית וגיבוש הזיכרונות.

בהתאם, שינה רציפה ועמוקה מאפשרת לתהליכי הניקוי והתחזוקה להתבצע כסדרם, ולאורך שנים תורמת להזדקנות מוחית בריאה: לא רק להארכת החיים, אלא לשמירה על תפקודים קוגניטיביים בגיל המבוגר.

מה נשבר ראשון

"הפגיעה הראשונה בשינה מקוטעת ובלתי איכותית אינה שכחה דרמטית, אלא חוסר יציבות של הקשב", מסבירה ד"ר כרמית גל, חוקרת מוח, יו"רית שותפה במכון לחקר המוח וההתנהגות וראשת החוג הרב-תחומי והחוג לחינוך במכללה. "נכנסתם לחדר ושכחתם מדוע. אחר כך נפגע זיכרון העבודה: היכולת לזכור מספר טלפון בזמן שמקלידים אותו". "וכך אדם יכול לשכב לישון שבע שעות ועדיין לקום מותש", מוסיפה ד"ר ריידר. "האדנוזין מתפנה בעיקר בשעות השינה העמוקה, וכשהמוח אינו שוהה בהן די הצורך, מערכת העצבים נשארת דרוכה".

 ד''ר כרמית גל / צילום: דוברות המכללה האקדמית גליל מערבי

מהריח אל דוח השינה

הגורם השכיח לקיטוע השינה הוא תסמונת דום נשימה (אפניאה): הנשימה נעצרת שוב ושוב והמוח מתעורר לרגע כדי להחזירה, עשרות פעמים בלילה ומבלי שהישן מודע לכך. הטיפול המקובל כיום הוא CPAP, המזרים אוויר דרך מסכה. אלא שנוצר פרדוקס: אצל חלק מהמטופלים המסכה עצמה מפריעה לישון, שיעורי ההתמדה נמוכים, והטיפול פוגע דווקא במדד איכות השינה שאותו ביקש לשפר.

מכשיר הסנטיפיק ניגש לכך אחרת: בלי מגע, בלי מסכה ובלי צינורות. חיישן הממוקם מעל הישן, עוקב אחר נשימתו, וכשהיא מתקרבת להפסקה משתחררות מהמכשיר מולקולות ריח ממקור טבעי, לגירוי המשך הנשימה ולמניעת הפסקתה. חוש הריח מקושר במוח לאזורי הנשימה וגם לעוררות, ולכן גירוי קל מספיק כדי לעודד את הנשימה להימשך, מבלי להעיר את המשתמש. מדי בוקר מפיק המכשיר דוח על מדדי איכות השינה. המכשיר מאושר על ידי משרד הבריאות להפחתת אירועי הפסקות נשימה ורשום ב-FDA כמכשיר רפואי לביופידבק ושיפור שינה, נמכר לשימוש ביתי על ידי אפסנט מדיקל וכבר משמש מאות משתמשים.

הבסיס המדעי הונח במחקר במכון ויצמן, שהראה כי ריחות מווסתים את נשימת הישן בלי להעירו. בהמשך נבדק המכשיר בשתי מעבדות שינה בישראל: מתוך 32 מטופלים שגויסו, 17 השלימו את הפרוטוקול - לילה עם גירוי ריחני ולילה בלעדיו. מדד הפסקות הנשימה ירד בכ-31%, מדד ירידות החמצן בכ-27%, וב-59% מהם נרשם שיפור בדרגת החומרה הקלינית - מבלי שהגירוי גרם ליקיצות או פגע במבנה השינה.

השאלה שעדיין לא נשאלה

ואז הגיעו הדיווחים מהשטח: מטופלים סיפרו שלא רק שנתם השתפרה, אלא שחשו שיפור גם בתפקודם הקוגניטיבי. הם הניעו את ד"ר ריידר ואת ד"ר גל להגיש הצעת מחקר בינלאומית שתבחן זאת בניסוי קליני מבוקר, המשווה בין קבוצת ניסוי לקבוצת ביקורת.

"אנו מבקשות לחבר לראשונה בין שתי מערכות נתונים שונות ומורכבות", מסבירה ד"ר ריידר. "מצד אחד דוח המכשיר, המספק מדדים מפורטים על דפוסי הנשימה ואיכות השינה; מצד שני מבחנים נוירו-קוגניטיביים מתוקפים ובעלי נורמות בינלאומיות. כך נבדוק האם לשיפור בנשימה יש אפקט מצטבר על איכות השינה, ובעקבותיה על התפקוד המוחי".

אם יימצא אפקט כזה, משמעותו תחרוג מטיפול בדום נשימה: הוא יניח בסיס לפיתוח שיטות לשימור הקשב והזיכרון, ויהפוך את איכות השינה לכלי מעשי בשמירה על הזדקנות מוחית בריאה.

הכתבה מטעם אפסנט