תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

תחת אש, מצילים חיים

שלוש שנים ל-7 באוקטובר, אלי ביר, נשיא ומייסד איחוד הצלה, חוזר לרגעים שבהם מתנדבי הארגון פעלו תחת אש, מספר על האובדן ועל השינוי שעבר הארגון מאז • "אסור שנחזור לשישה באוקטובר"

צילום: איחוד הצלה
צילום: איחוד הצלה

הכתבה בשיתוף איחוד הצלה

שלוש שנים חלפו מאז ה-7 באוקטובר, אבל עבור אלי ביר, נשיא ומייסד איחוד הצלה, יש רגעים מאותו בוקר שעדיין מלווים אותו מדי יום. קולות המתנדבים בקשר, הקריאות לעזרה, הניסיון להבין היכן נדרשים צוותים נוספים ובעיקר תחושת חוסר האונים מול אנשים שנכנסו אל תוך האש כדי להציל אחרים.

"אני רואה את המתנדבים שלנו. אנשים שיצאו מהבית בבוקר שמחת תורה, בלי לשאול שאלות, ונכנסו ישר לתוך התופת, לשדה הקרב. אני זוכר את הדיווחים שזרמו בקשר, חובשים שמטפלים בפצועים כשמחבלים מסביבם, כאלה שהפכו בעצמם למטרות ומתנדבים שמתחננים לסיוע ואין לי את מי לשלוח להם. בבוקר ההוא הבנתי שאין לנו את הפריבילגיה לחכות לאף אחד. המהירות והנגישות של המתנדבות והמתנדבים שלנו הצילו מאות בני אדם, אבל המחיר הכבד ששילמה מדינת ישראל באותו יום צרוב בי בכל רגע".

אחד הרגעים שנחרתו בזיכרונו התרחש באזור שדרות וצומת שער הנגב. "צוות חובשים שלנו טיפל בפצועים תחת אש והתחנן בקשר לסיוע. תוך כדי, ראש הסניף שלנו בשדרות, נהוראי דרשן, צעק לי בטלפון: 'יורים עליי, יורים עליי!'. התקשרתי לכל מי שרק אפשר כדי לשלוח עזרה, אבל לצערי לא היה איך להגיע אליהם.

"באותם רגעים הרגשתי חוסר אונים שאי אפשר לתאר במילים. הלב שלי נקרע. המתנדבים האלה רצו לתוך התופת כדי להציל חיי אדם ונלחמו על חיי הפצועים במשך שעות תחת אש. הדקות שבהן אתה שומע אותם מתחננים לסיוע ואין לך מה לעשות מלוות אותי בכל יום מאז".

צילום: איחוד הצלה
 צילום: איחוד הצלה

כשהשטח לא יכול לחכות

היקף האירועים חייב את הארגון, לדבריו, לפעול אחרת מהמקובל בשגרה. "ברגעי קצה, ניהול הוא לא רק לקבל החלטות טקטיות. הוא בראש ובראשונה להשרות ביטחון ולספק ציוד, תמיכה והכוונה. היתרון הגדול של איחוד הצלה הוא הביזור והמנהיגות המקומית. המתנדבים בשטח לא חיכו להנחיות מהמטה הארצי, אלא פעלו לפי הערכת המצב יחד עם המנהלים המקומיים. התפקיד שלנו היה לתת להם גב מלא, להזרים ציוד רפואי, מיגון וסיוע מיידי".

המחיר ששילם הארגון היה כבד. ביר חוזר בין היתר לסיפורו של דולב יהוד, חובש איחוד הצלה מקיבוץ ניר עוז: "דולב היה איש שכל כולו נתינה. בבוקר 7 באוקטובר, כשהקיבוץ היה תחת מתקפה, הוא יצא מהבית עם תיק החובש ורץ להציל את השכנים שלו. במשך חודשים ארוכים הוא נחשב חטוף. ליוויתי את המשפחה מקרוב, והמפגשים איתם, במיוחד כשאשתו סיגל ילדה בזמן שדולב עדיין הוגדר נעדר, היו מרסקים. רק חודשים לאחר מכן התברר שהוא נרצח כבר באותו בוקר".

לדבריו, ההתמודדות עם האובדן אינה מסתיימת בלוויות ובימי הזיכרון. "איבדנו מתנדבים מסורים, יהודים וערבים, שיצאו להציל חיים. בשלוש השנים שחלפו הדגש המרכזי שלנו היה לתמוך במשפחות ולהעניק סיוע נפשי למתנדבים שנחשפו למראות הקשים. כשמשפחה שכולה חונכת אמבולנס או אופנוע חירום לזכר יקירה, אתה מבין שהזיכרון הופך גם למנוע של עשייה".

צילום: איחוד הצלה
 צילום: איחוד הצלה

כך השתנה הארגון מאז ה-7 באוקטובר

אירועי 7 באוקטובר הובילו, לדברי ביר, לשינוי משמעותי גם בתפיסה המבצעית של הארגון. "הבנו שבאירוע קטסטרופלי השרשרת הפיקודית המרכזית עלולה להיפגע או להאט, ולכן הכוח האמיתי טמון ביכולת של הצוות בשטח לפעול באופן אוטונומי, עם ציוד מקצועי ומיגון מלא".

בשלוש השנים האחרונות הארגון הגדיל את צי רכבי החירום שלו, רכש עשרות אמבולנסים ואופנועים נוספים והקים שני מרכזי פיקוד קדמיים, בצפון ובדרום. המטרה היא לאפשר לצוותי הרפואה לפעול באופן עצמאי במשך ימים ארוכים גם במקרה של מצור, נתק תקשורתי או פגיעה בתשתיות.

לצד זאת הושקעו משאבים ברכבים ממוגנים, בשדרוג מערכות הטכנולוגיה והתקשורת, בהשתלמויות מקצועיות למתנדבים ובפיזור מרכזי ציוד חירום ברחבי הארץ. "התמיכה של הציבור בישראל ושל יהדות העולם אפשרה לנו לעשות את זה. האחריות הניהולית שלנו היא לוודא שכל משאב מנוצל בצורה השקופה והיעילה ביותר".

צילום: איחוד הצלה
 צילום: איחוד הצלה

ועדיין, ביר אומר שהתרחיש שמטריד אותו ביותר הוא אירוע חירום רחב שיתרחש בכמה מוקדים במקביל. "במצב כזה מערכות פיקוד, תקשורת ותשתיות לאומיות עלולות להיפגע, ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב באיים מבודדים של הרס".

לדבריו, נדרש גם שינוי ביחסים בין גופי החירום למדינה. "מה שחייב להשתנות הוא הסרת הבירוקרטיה והכרה באיחוד הצלה כחלק בלתי נפרד ממערך ההגנה הלאומי. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מאבקי אגו או כפילויות. אנחנו צריכים להיות חלק מתרגילי החירום הלאומיים, לקבל סנכרון מלא ותקציבי מיגון. בחירום ובשגרה, שניות שוות חיים".

אחרי שלוש שנים של אובדן ושינוי, ביר מבקש לקחת מאותו יום גם מסר אחר. "איחוד הצלה מורכב מכל גווני החברה הישראלית: חילונים, דתיים, חרדים, ערבים ודרוזים שעובדים יחד כתף אל כתף. שלוש השנים האחרונות הוכיחו שכשפועלים מתוך אחדות ומטרה משותפת אפשר להתמודד גם עם המשברים הקשים ביותר. אסור שנחזור לשישה באוקטובר".

לפרטים נוספים על פעילות איחוד הצלה הקליקו>>

הכתבה בשיתוף איחוד הצלה

צרו איתנו קשר *5988