ארנק, אשראי, תשלומים ושקל דיגיטלי: ביטקור ופרוקסיביט רוצות לשנות את הדרך שבה הישראלים משתמשים בקריפטו

הכתבה בשיתוף פרוקסימה בית השקעות

לפני כחצי שנה קיבלה פרוקסיביט, זרוע הנכסים הדיגיטליים של פרוקסימה בית השקעות, רישיון קבוע למתן שירות בנכס פיננסי בתחום הקריפטו. הרישיון, הזה היה הראשון שהעניקה רשות שוק ההון מזה למעלה משנתיים, ואחד מהרישיונות הבודדים שהוענקו עד כה בישראל. כעת פרוקסיביט מצטרפת לביטקור קפיטל, שנמצאת בעצמה בתהליך של הפיכה לחברה נסחרת בבורסה, ופותחת יחד איתה פעילות משותפת שמיועדת הן ללקוחות קצה והן למי שרוצה להיחשף לתחום דרך שוק ההון.

לפי ההסכם, ביטקור תרכוש 51% מפרוקסימה ונצ'רס בתמורה למניות ביטקור בשווי 5.1 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 10 מיליון שקל לפרוקסימה ונצ'רס ו-100 מיליון שקל לביטקור לפני הכסף. בנוסף, ביטקור צפויה להזרים הון ראשוני של עד 750 אלף שקל, עם אפשרות למימון נוסף של עד 5 מיליון שקל בהמשך, בכפוף לתנאים שייקבעו בהסכם המחייב שעדיין בדרך. השלמת העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים נדרשים.

מעבר למספרים היבשים, בביטקור ופרוקסימה מדגישים שהמהלך הוא חלק מסיפור גדול יותר: יצירת תשתית פיננסית מבוססת קריפטו יציבה, אמינה, מפוקחת וקלה לשימוש.

המודל שכבר הפך לתעשייה של מיליארדים

הרקע לעסקה הוא שוק קריפטו ישראלי שגדל הרבה יותר מהר מהיכולת של המערכת הפיננסית המסורתית להכיל אותו. לפי הערכות בענף, כרבע מיליון ישראלים כבר פעילים היום במסחר ישיר בנכסי קריפטו, רובם דרך פלטפורמות זרות, חלקן מפוקחות וחלקן פחות.

ביטקור ופרוקסיביט רוצות להביא את השימוש בקריפטו, המסחר בו וההתבססות הפיננסית עליו לישראל, והשוק העולמי כבר מוכיח שהכיוון הזה רווחי. מנפיקת ה-USDT, טת'ר, לאחת החברות הרווחיות בעולם ביחס למספר העובדים שלה: החברה דיווחה על כ-13 מיליארד דולר רווח ב-2024, עם תחזית לכ-15 מיליארד דולר ב-2025, כשעיקר הרווח מגיע בדיוק מריבית על נכסי הרזרבה. מתחרתה סירקל, מנפיקת ה-USDC, שהשלימה הנפקה לציבור בארה"ב, נסחרת כיום בבורסה האמריקאית בשווי של עשרות מיליארדי דולרים, ובנתה את המודל העסקי שלה על אותו עיקרון בדיוק, גם אם בקנה מידה קטן יותר.

"אנחנו לא ממציאים שום דבר חדש", אומר יודי לזר, ממייסדי ביטקור וסמנכ"ל תפעול ופיתוח עסקי בחברה. "הסתכלנו על מה שכבר קורה בארה"ב ובאירופה, על השירותים שקהל המשקיעים שם מכיר כבר כמובן מאליו, והמטרה שלנו היא להנגיש בדיוק את זה לציבור הישראלי". לדבריו, השילוב עם פרוקסיביט חוסך לביטקור זמן יקר. "הניסיון של פרוקסיביט, האמון שיש לה מול הבנקים והרגולטורים, זה קיצור דרך אמיתי בתהליך שיכול לקחת שנים אם עושים אותו לבד. עם הצוות, הניסיון וההון המשולבים, אנחנו מאמינים שנוכל להיות חברת הפיננסים מבוססת הבלוקצ'יין הראשונה בישראל שזוכה לאמון גם של הרגולטור וגם של הציבור הרחב".

 יודי לזר / צילום: הדס טייכטל

מארנק דיגיטלי לתשתית פיננסית

בפועל, השאיפה של ביטקור היא לרכז תחת גג אחד את מה שהיום מפוזר בין כמה שירותים נפרדים. מדובר באפליקציה שתחבר בין הכסף המסורתי לנכסים הדיגיטליים, עם כרטיס אשראי, מעקב אחר תשלומים שהתקבלו, ואפשרות לרכוש מטבעות דיגיטליים שאושרו על ידי רשות שוק ההון, ישירות מתוך האפליקציה, בלי צורך בארנק דיגיטלי נפרד. "האפליקציה עצמה היא הארנק", מסביר לזר. "היא מחוברת ל-KYC מסודר, כך שהלקוח לא צריך להתעסק עם שום דבר מעבר לאפליקציה. הכל נמצא במקום אחד".

לצד זה מתוכננים מסלולי השקעה שיישענו על הניסיון של צוות האנליסטים של פרוקסיביט, שממשיך לפעול כפי שפעל עד היום, כולל מסלולי שווי שוק שמחקים את השוק בכללותו ומסלולים גמישים המנוהלים לפי שיקול דעת מקצועי. יש גם תוכנית להציע אשראי מגובה נכסים דיגיטליים, שחוסך ללקוח את תהליך החיתום המסורתי, ובהמשך גם אפשרות של סטייקינג, כלומר השאלת מטבעות דיגיטליים תמורת תשואה, מוצר שעדיין ממתין לאישורים רגולטוריים ולא זמין בשלב הזה. החברה צופה להשיק את מכלול השירותים בחודשים הקרובים, בלי לנקוב בתאריך מדויק.

 חיים ונציה, מנכ''ל פרוקסימה בית השקעות / צילום: לואיז גרין

ומה לגבי שקל דיגיטלי?

חלק בולט מהתוכנית הוא הנפקה של מטבע יציב פרטי הצמוד לשקל, מוצר של החברה ולא מטבע דיגיטלי רשמי, שאמור לשמש להעברות כספים מהירות וזולות, נפרד לגמרי מכל פרויקט שבנק ישראל עצמו עשוי לקדם בעתיד בתחום הזה.

"בעולם התשלומים המסורתי משלמים עמלה על כל העברה, מחכים ימים לזיכוי, משלמים על המרה בין מטבעות", מסביר לזר. "עם תשתית בלוקצ'יין זה כבר לא ככה. זה קצת מזכיר את מה שקרה בעולם הסלולר כשהאינטרנט ייתר את התשלום לפי דקת שיחה או לפי הודעת סמס. אנחנו חושבים שבדיוק כך ייראה עולם התשלומים בעוד כמה שנים, וזה נכון גם לפעילות בין עסקים לבין עצמם וגם לצרכן הפרטי".

לא עוד פלטפורמת קריפטו ביטקור מצהירה ששאיפתה היא להנגיש שימוש קריפטו יומיומי בישראל, והדרך לשם עוברת ברגלוציה ואסדרה. דירקטוריון ביטקור מורכב משמות מוכרים מאוד, שמעניקים לחברה חותמת אחריות ורצינות - ביניהם ניתן למנות את נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו, שר המדע והטכנולוגיה לשעבר יזהר שי, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון לשעבר עו"ד יהודה שפר ועוד אנשי מקצוע מתחומי הרגולציה, המשפט והטכנולוגיה.

בין היתר, לזר מסביר את הבחירה כניסיון מכוון לתת ביטחון גם לרגולטור וגם ללקוח הפוטנציאלי. "אנחנו רוצים שכשמישהו שומע על החברה, הוא ידע שמדובר בגוף רציני ויציב, לא עוד סטארט-אפ קריפטו שקם והולך", הוא אומר. "עם הצוות הזה, אנחנו יכולים לתת לרגולטור את הביטחון הכי נכון שיש, ולצרכן הקצה את הביטחון לעשות את הצעד הראשון שלו בתחום דרך חברה יציבה".

היתרון שפרוקסיביט מביאה לשולחן

הרכישה החדשה פרוקסיביט מגיעה מבית פרוקסימה בית השקעות. פרוקסימה קמה ב-2003 ומנהלת תיקי השקעות מאז, עם רישיון לניהול תיקים מרשות ניירות ערך. פרוקסיביט עצמה נולדה ב-2017, כשלקוחות של בית ההשקעות התחילו לשאול איך אפשר להיחשף לקריפטו, בתקופה שרשות ניירות ערך הבהירה שגוף מפוקח לא יוכל לעסוק בכך ישירות. כך הוקמה חברת אחות ייעודית, שצברה מאז שנות ניסיון מעשי בניהול נכסים דיגיטליים עבור לקוחות אמיתיים, עוד לפני שהרגולציה הישראלית בתחום התגבשה במלואה.

"היחס מהרגולטור הוא מצוין", אומר חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה בית השקעות, כשהוא סוקר את הפעילות המשותפת עם ביטקור. "אנחנו בקשר שוטף עם רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך, ויש דו שיח חיובי לאורך כל הדרך. אנחנו מהבודדים שקיבלו רישיון מסחר בקריפטו, וזה לא נגמר ביום שקיבלנו את האישור. אנחנו נשארים בקשר, מעדכנים, והרגולטור מתקדם יחד עם הגופים שהוא יכול לסמוך עליהם. הוא כבר הבין שהתחום הזה כאן כדי להישאר, ולא איזו אופנה חולפת".

לגבי כוח האדם, הצוות הייעודי של פרוקסיביט עובר לביטקור, בעוד שאר עובדי פרוקסימה ימשיכו לסייע מהצד של בית ההשקעות. פרוקסימה עצמה נשארת עם עניין ישיר בהצלחת המהלך: היא מקבלת מניות בביטקור, וממשיכה בשיתוף הפעולה גם אחרי השלמת העסקה, כך שהמותג והניסיון שנצברו בו לא נעלמים אלא ממשיכים לפעול בתוך המבנה החדש.

רווחיות בעולם של עמלות נמוכות

השאלה הכלכלית המתבקשת היא איך חברה שמבטיחה עמלות נמוכות ושירות זול יותר מהבנקים מתכננת להרוויח בכלל. לזר לא מתחמק ממנה. "אני לא חושב שעולם העמלות מרוויח ברמה שאנשים מדמיינים", הוא אומר. "עמלה של חמישה אחוזים על מסחר כבר לא ריאלית היום, אף אחד לא ישלם את זה לאורך זמן. הרווח האמיתי מגיע ממקום אחר, בלי שהלקוח בכלל מרגיש אותו".

לדבריו, מקור ההכנסה המרכזי צפוי להגיע מהריבית שנצברת על הכספים שמגבים את המטבע היציב, המוחזקים בחשבון נאמנות בבנק ביחס של אחד לאחד מול המטבע שבמחזור. זה בדיוק המודל שהפך את מנפיקות המטבעות טת'ר וסירקל להצלחה פיננסית גלובלית, וגם פלטפורמות כמו רובין הון, שמייצרות כיום את רוב רווחיהן מסחר בקריפטו.

"אנחנו לא ממציאים גלגל", אומר לזר. "פשוט מיישמים בישראל מודל שכבר הוכיח את עצמו בעולם, בכל הערוצים: כרטיסי אשראי, סטייקינג, הלוואות מגובות קריפטו. כולם יותר זולים ללקוח, אבל החברה בכל זאת מרוויחה מהריבית שמאחורי הקלעים".

ונציה מסכם את המהלך במבט קדימה, ולא מסתיר את השאפתנות. "אנחנו נמצאים בסוף של דרך אחת ותחילתה של דרך חדשה", הוא אומר. "בנינו את הבסיס לאורך עשרים שנה, הוכחנו שהמודל עובד מול מאות לקוחות מרוצים, וקיבלנו את הרישיון שרוב השוק עדיין רק חולם עליו. ביטקור לוקחת את כל זה ומביאה לכל אזרח בישראל".

לאחר שהעסקה עם פרוקסיביט תושלם והתוכניות יבשילו בהתאם למסגרות הרגולטוריות הנדרשות, זה בדיוק המקום שבו ביטקור רוצה למצב את עצמה: לא כחברת קריפטו, אלא כתשתית שמחברת בין הכסף של היום למערכת הפיננסית של מחר.

הכתבה בשיתוף פרוקסימה בית השקעות