דיני שיעבודים, העדפת בטוחות

האם ועד כמה פרמיית הסיכון שהשוק קובע לסדרת אג"ח מושפעת מקיומו של שעבוד, מאיכותו ומאופיו? האם השוק מעריך נכונה את ההבדל בין הבטוחות ובין החברות השונות? • כתבה ראשונה

השקעה באיגרת חוב מלווה באפסייד מוגבל, ולכן חשוב לבחור אסטרטגיה שמגדילה את הסיכוי להחזר מרבי בסדרת האג"ח • סל של אג"ח עם בטוחות מאפשר לאזן את הסיכון הגלום באפיק הקונצרני

הפרקטיקה המקובלת, הנמנעת מלהטיל שיעבוד צף על נכסי שותפויות, אינה מתחייבת מהדין ומהפסיקה

הלכה חדשנית זו ניתנה בבית המשפט העליון, במסגרת סכסוך בין בנק מזרחי-טפחות לחברת אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר

תקציר: למרות שרצה להביא להקלה במערכת הבירוקרטית, תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין גרם לכך שיש מצבים שבהם רשות המסים היא בעלת זכות השעבוד הראשונה על הנכס ולא הבנק למשכנתאות.

יחס שווי הבטוחה לחוב של סאני, בהיקף של כ-318 מ' ש', ירד בשל הירידות במחירה של סקיילקס, מה שהוביל את החברה לשעבד מניות נוספות של סקיילקס למחזיקי האג"ח על מנת לעמוד ביחס הנדרש ■ סה"כ משועבדות כעת כ-13.5 מ' מניות סקיילקס למחזיקי האג"ח של סאני

מינהל מקרקעי ישראל, לא רשם עיקול על זכויות של חייב שדירתו רשומה במינהל, וזאת בשל חוב שלו כלפי בנק פועלים. הבנק דאג למסור צו עיקול, אך הצו נעלם מבין מסמכי המינהל. קונה בתום לב רכש את הדירה על בסיס אשור זכויות ממינהל שלא ציין את העיקול. בית המשפט חייב את הבנק לשלם לבנק בגין הרשלנות

החקיקה החדשה בעניין הגדלת היצע דירות המגורים היא יוזמה מבורכת וחשובה שלה יתרונות רבים. עם זאת, נותרו בה כמה סוגיות הדורשות הבהרה

בימים אלה פורסמה הוראת ביצוע מס שבח 4/2011 המטפלת בביצוע פריסת מס לשנים קודמות במשרדי מיסוי מקרקעין במקום במשרדי פקיד השומה כפי שהיה נהוג בעבר

יזם נדל"ן פשט רגל, ועל הזכויות בקרקע התחרו הבנק המלווה ורוכש הדירה. בפסק דין מעורר תהיות פסק ביהמ"ש המחוזי לטובת הרוכש בשל פירוש דווקני לחוזה בין הבנק ליזם: בנייר המשכון נרשם חוזה חכירה ולא חוזה פיתוח, למרות שברור היה שהכוונה היא לחוזה פיתוח. כעת צפוי כי הבנקים יחמירו את דרישות הבטוחות שלהם

המבקשים, שהינם חברי מושב בכפר רות, ביקשו כי בית המשפט יצהיר כי צו מניעה ועיקול החל על זכויות האגודה השיתופית בקרקעות המושב אין פירושו כי החברים מנועים מלבצע דיספוזיציה בנחלותיהם. התביעה התקבלה בעיקרה

רישום הערת אזהרה על זכויות פלוני בנכס מקרקעין מעיד על התחייבותו כלפי צד ג' בנוגע לזכויותיו בנכס ומונע ביצוע עסקה נוגדת. נשאלת השאלה מה דינה של הערת האזהרה ביחס לנושה של פלוני

תזכיר חוק חדש מציע רפורמה נרחבת ו"שינוי אוריינטציה" בדיני המשכון הישראליים ■ אף שההצעה תגוון את שוק האשראי וטמונים בה יתרונות, לא בטוח שהיא תשפר את הוודאות בשוק זה ואת יכולת ההסתמכות על משכונות

במסמך "התחייבות מוכר", שמכוחו מעניק הבנק הלוואת משכנתא לרוכש נכס מקרקעין, נכללת הוראה הקובעת שבמקרה שעל הנכס יוטל עיקול, לפני שהוא יירשם על-שם הרוכש, תירשם משכנתא על זכויות המוכר. העליון קובע, כי הוראה זו יש לפרש כמתייחסת לעיקול על זכויות המוכר בלבד

התובע הינו עו"ד שמונה להיות נאמן בפשיטת רגל של בעלי משק חקלאי. בעלי המשק, כדי להבריח את המשק מידי נושים, עשו הסכם פיקטיבי להעברת זכויותיהם, ודרך זה קיבלו משכנתא לכיסוי חובותיהם כשהבנק לא נקט בזהירות הראויה כדי לוודא מיהו החייב האמיתי במסגרת דיני שיעבודים. ביהמ"ש הורה על הפקדת הכספים לקופת הנאמן, ומתח ביקורת קשה על התנהגות הבנק

זאת כפי שנהוג כיום לגבי חברה ■ מדובר בהצעת חוק של משרד המשפטים, המהווה נוסח חדש של חוק המשכון