אנשי ונשות משאבי אנוש שנפלטו לשוק אחרי גלי הפיטורים בהייטק, מגלים כי מספר המשרות הפנויות צונח יחד עם השכר, ומשך הזמן הממוצע למציאת עבודה נמצא במגמת עלייה מתמשכת • עובדת בתחום: "החוויה היא של סופרמרקט ריק שנותרו בו רק כמה מוצרים פגי תוקף"
בעולם העבודה גיל הוא בעל משמעויות רבות - חברתיות, מקצועיות וכלכליות – ולא כל מה שנחשב לאפליה על בסיס גיל אכן קשור אליו
גם הטובים ביותר עלולים ללכת שולל אחרי תפקידים המתחזים לאטרקטיביים • התוצאה היא נסיגת קריירה בתחפושת של קידום, ומי שלא בורח בזמן נשאר תקוע בתפקידים בכירים בהגדרתם, אך בארגונים נחותים במהותם, וההחמצה גדולה
הפער בין הרצוי למצוי נגרם כתוצאה משתי טעויות אסטרטגיות, והוא איננו תוצאה של אילוצי השעה • רק אנחנו יכולים להחליט האם אילוץ הופך לפער קבוע או לסטייה זמנית בלבד
הלינקדאין אמור להכיל מידע בסיסי בנוגע לחברה, מה שמאפשר להעריך את תדמיתה ומיצובה בשוק העבודה • המיצוב של המעסיקים, עם דגש על המעסיק האחרון, הוא שמגדיר את פוטנציאל הקריירה של עובדים יותר מכל פרמטר אחר, לרבות כישורים ויכולות
ארבעה פרמטרים מגדירים את ערך המותג שלכם בשוק העבודה ואת פוטנציאל הקריירה, ובראשם המיצוב של החברות בהן עבדתם • טור ראשון מתוך שניים
הנתונים מצביעים על ירידה חדה בביקושים למהנדסים בכלל ולמהנדסי תוכנה בפרט במהלך השנה האחרונה, עם זאת מספר המשרות הפנויות עדיין גבוה • מחוז תל אביב והמרכז עדיין עומדים בראש ומרכזים מספר משרות פנויות שגבוה מאלו שביתר המחוזות גם יחד
יותר גמישות והשקעה בעובדים אך גם עוד גלי פיטורים, הגברת המעקב ולחץ לחזור למשרדים • למה מחלקות ה-HR בסכנה, מה יחליף את האופן ספייס ואיך המטאוורס יישתלב • 2023 מסתמנת כעוד שנת סתירות וטלטלות בשוק העבודה: אחרי הכאוס של 2022, האם אפשר בכלל לחזות מה יקרה?
בעיני אנשים רבים משרה טובה היא עבודה שבה הם מצטיינים ומרוויחים משכורת הגונה • אך בחינה עמוקה יותר של ההגדרה מראה שיש קריטריונים נוספים: החל מתשוקה ללכת למקום העבודה, דרך הבעת אמון בסובבים ועד לדרישה לקבל יחס שוויוני
שיעור האבטלה לחודש נובמבר ירד בשתי עשיריות האחוז בהשוואה לחודש הקודם ועמד על 4.1% • בהתאמה עונתית לחודשי החורף, שנחשבים חלשים יותר תעסוקתית, השיעור למעשה ירד מ-4% באוקטובר ל-3.9% החודש
מאמינים שיגייסו אתכם לעבודה בזכות כישורים ולא בזכות השכלה וניסיון? אתם חיים בסרט • המדיה והרשתות החברתיות שטופים בהבטחות על מהפכה בעולמות הגיוס שממשמשת ובאה, אבל האמת שאין פה הרבה חדש
החברה הערבית מצליחה כפי שלא עשתה מעולם, אבל המעסיקים היהודים לא מאפשרים לצעיר הערבי דריסת רגל בשוק העבודה
כלכלנים מחפשים הסברים לסיבה שבגינה פחות אנשים בגילאים 20 עד 24 עובדים או מחפשים עבודה • בהשוואה ל־2019, כוח העבודה של צעירים בשנות ה־20 המוקדמות ירד בכחצי מיליון עובדים • המגמה הובילה לכך שבני 16־19 קיבלו העלאות שכר בקצב המהיר ביותר
בראיון בפרט, ובעולם העבודה בכלל, צריך לשים לב למה שלא נאמר • לדוגמה: אם הממונה עליכם לא מדבר אתכם מיוזמתו על קידום גם אחרי מספר כמה שנים בתפקיד, קרוב לוודאי שזו עדות לכך שהוא לא רואה בכם מועמדים לקידום
לתנאי העבודה הצטרפה לאחרונה דרישה חדשה - מיקום סמוך לבית והימנעות מעמידה בפקקים • אומנם עבודה היברידית יכולה לתת מענה, אך לא לכולם • האם וכיצד ניתן לאזן בין הדרישות? • ניהול וקריירה
לפחות 25% מהגופים המתהדרים בהגדרה "טכנולוגיה מתקדמת" לא מצדיקים אותה • איך בודקים שלא נפלתם על סמי־הייטק? כל מה שצריך זה לינקדאין וכמה דקות פנויות
ביקוש לעובדיםגיוס עובדיםטכנולוגיה: עובדי הייטקלינקדאין (linkedin)ניהול וקריירהעובדי הייטקפיטוריםקורות חייםראיון עבודהשוק העבודה