מעסיקים

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה המייצגת מעסיקים קטנים, פנה ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בבקשה שהעובדים יכנסו "מתחת לאלונקה", יוותרו על יום השבתון מרצונם החופשי, יצביעו ויחזרו למקום עבודתם • העלות המוערכת של יום השבתון בבחירות נאמדת ב-1.5-2 מיליארד שקל

איך מנהלים יכולים להתמודד עם ארגוני עובדים ומה ההבדל בין הארגונים בארץ לארגונים באירופה • טור ייעוץ 

טכנולוגיות חדשניות, שירותים מגוונים למעסיקים ולעובדים, הבנת הצרכים של מגזרי תעסוקה שונים כגון הייטק, ודגש על הפן האישי • עולם התפעול הפנסיוני מתקדם ומקל על מעסיקים ובמקביל מציב בפניהם עוד ועוד שיקולים שצריך לקחת בחשבון

על אף הפגיעה הקשה של המעסיקים בתקופת הקורונה, עד כה לא מצא לנכון המחוקק לטפל בסוגיית יום הבחירות והנטל שהוא מטיל עליהם • האם דמוקרטיה לא מצריכה גם ערבות הדדית, והגיון משקי וכלכלי? לעת הזו נראה שנכון יהיה לספק חלופה יצירתית לעבודה ביום הבחירות

מעסיקים רבים מספרים על קושי לגייס עובדים ומפנים אצבע מאשימה לממשלה שהתחייבה לשלם דמי אבטלה עד יוני 2021 • הטיעון הזה מתעלם ממורכבות השיקולים של המובטלים, למשל - מי ישמור על הילדים או החשש שהעסק שוב ישלח אותם לחל"ת • מי אמר שזה שוק של מעסיקים?

נשיאות המעסיקים והעסקים הגישה עתירה לבג"ץ, בדרישה כי יחזירו למעסיקים מיליארד שקל על מימון משכורות כפולות וימי חופשה לעובדים ביום הבחירות הקרוב • לטענתם, סבבי הבחירות הרבים ומשבר הקורונה מצדיקים את התערבות בג"ץ בנושא

נציג היועמ"ש השיב לח"כ יוליה מלינובסקי: "סמכותו של המעסיק להתנות את המשך ההעסקה בהתחסנות מעוררת שאלות מורכבות, רגישות וכבדות-משקל במישור יחסי העבודה וזכויות הפרט"

עלות עצירת הפעילות המשקית ביום הבחירות מגיעה ליותר ממיליארד שקל • עסקים שנקלעו לקשיים בגלל משבר הקורונה לא צריכים לשאת בנטל השבתון

לפי ההצעה של ח"כ עידן רול והתאחדות התעשיינים, המדינה תעניק שיפוי של 75% למעסיקים של 20 עובדים על תשלום שכר לעובדים בימי השבתון בבחירות, ושיפוי של 50% למעסיקים המעסיקים מעל 20 עובדים

בחברת החשמל מבקשים עדיפות בתור לחיסונים בטענה כי מדובר ב"עובדים חיוניים", בצ'ק פוינט ינסו להביא חיסון למקום העבודה וגם בתעשייה האווירית ובבנקים נערכים • עובדים לא מחויבים להסכים להתחסן לקורונה, אולם מומחים משפטיים טוענים כי ביהמ"ש לא בהכרח יעמוד לצדם אם יסרבו

התאחדות התעשיינים ונשיאות המעסיקים והעסקים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לחוק שהתקבל בנוגע למימון ימי הבידוד, ולפיו המדינה תישא ב-75% מעלות ימי הבידוד לעסקים קטנים ו-50% מהימים לשאר העסקים, ולעובדים יקוזזו רק 4 ימי מחלה

לפני 8 שנים קבעה השופטת נילי ארד, שהייתה נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה דאז, כי למעסיק אסור להשמיע כל עמדה בעניין התאגדות עובדים • הפסיקה הפכה את מלאכת ההתאגדות לקלה בהרבה, אך גם פגעה בשיקול-הדעת של העובדים • זה הזמן להוסיף איזונים מחודשים לפסיקה

על פי החקיקה שעברה במליאת הכנסת לפני שעה קלה, המדינה תשפה את המעסיק עבור 75% מעלות הבידוד למעסיקים עד 20 עובדים, וב-50% מהעלות ליתר •  השיפוי יינתן באמצעות המוסד לביטוח לאומי

עבור מעסיקים, ארגון עובדים הוא כמו תאונה או מחלה קשה. כל מעסיק חושב: "לי זה לא יקרה", אבל מנגד הם גם לא פועלים עד שההתאגדות עוברת לשלב הגלוי  - ואז כבר מאוחר מדי

לפי המחקר, 76% מאמינים שחברות צריכות להשקיע יותר באמצעים לתמיכה בבריאות הנפשית של עובדיהן

מי נחשב מפוטר סידרתי, מה מאפיין אותו וכיצד מומלץ לפתור את הבעיה?