ארנונה

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט העליון, כי דין תעריפי הארנונה של קרקע המשמשת למחצבה כדין בניין תעשייה ולא כדין קרקע - נותר רק לקבוע עם התעריף הוא סביר

עו"ד הנריק רוסטוביץ' הורשע בעבירות של אי שמירה על ניקיון נכס, שבו התגוררה בעבר אמו. לביסוס ההרשעה, למרבה האירוניה, הסתמך בית המשפט על דברים שהוא-עצמו כתב בספרו "ארנונה עירונית"

כל עוד מי שנטען שהוא המחזיק אינו שולט בשטח ואינו יכול לשלול מאחרים את השימוש בו, לא ניתן לחייבו בארנונה

ביהמ"ש סבור, כי נסיבות המקרה בו הוטל על אינטל חיוב ארנונה רטרואקטיבי בסך 60 מיליון ש' אכן חודרות דרך כל הסדקים אותם השאיר ביהמ"ש העליון; נפסק, כי מלאכת היישום של העקרונות המנחים תלמד כי אין מדובר במקרה גבולי, והמקור לטעות של העירייה בחיובי הארנונה נבע מהתנהגותה של אינטל עצמה, אשר פעלה בחוסר תום לב ולא אפשרה לעירייה למדוד את שטחיה

ישלם לחיפה - 45%, לקרית אתא - 25%, לזבולון ולנשר - 15%; עשרות שנים היה פטור מהתשלום

בשורה לחייבי ארנונה ולמשכירי דירות: בחלוף פרק זמן ממושך, העירייה מנועה מלגבות חובות; התנהגות רשלנית שלה פוטרת מהחובה למסור הודעה בכתב על שינוי שוכר > נועם שרביט

גם אם יש הגיון בשינוי, לא יכול להיות ספק שהוא משנה את מפת העסקים, ומסיט מספר בלתי ידוע של עסקים שנהנו קודם מסיווג נמוך לסיווג גבוה יותר - בניגוד לחובת ההימנעות מעקיפת ההקפאה

הרשויות המקומיות מבקשות להעשיר את קופתן על ידי השתת ארנונה רטרואקטיבית, ובית המשפט קבע, כי זה לגיטימי רק במקרים חריגים

באג באינטל: לאחר שהמפעל מנע מפקחי העיריה למדוד את שטחו, הם גילו, בסיוע משטרה, שהוא גדול בהרבה מהמדווח. ביהמ"ש מתח על החברה ביקורת חריפה וחייב אותה ב-60 מיליון שקל הפרשי ארנונה > נועם שרביט

ועדת הערר קצבה את משך הפטור מתוך מטרה לקדם אינטרס לגיטימי כשלעצמו: חיוב בעל הנכס להביא לסיומו מצב בו הנכס החרב ניצב בשיממונו ומסכן את הציבור; אלא שבכך חרגה הוועדה מהוראות החוק וקראה לתוכן את מה שאין בו

בפסק דין חבס נ' עיריית הרצליה קיבל אומנם ביהמ"ש העליון שגם חניון שאינו פתוח לציבור ייחשב לחניון לצרכי ארנונה - אך הנימוקים לפסיקה נמנעים מהכרעה ומיציקת תוכן ברור ואחיד למונח

לא תהא זו מדיניות שיפוטית ראויה, אם מחזיק של מבנה שנבנה ללא היתר יהנה מפטור מארנונה או מחיוב מופחת, בשל העובדה שלא ניתן לו רישיון עסק למבנה הבלתי חוקי

ראוי לפרש את דיני ההקפאה באופן רחב, המחייב את הרשות המקומית לקבל את אישור שר הפנים ושר האוצר לשינוי המדיניות הפרשנית של צו הטלת הארנונה