חברות הייטק

עמוס מיכלסון, שבעבר ניהל את חברת הדפוס קריאו (שרכשה את סאיטקס), הנפיק לאחרונה את חברת התוכנה קופרליף, שזינקה מיד לשווי של 3.7 מיליארד שקל ("היא נותנת החזר על השקעה כבר בשימוש הראשון") • ממקום מושבו בקנדה, יש לו רק מילים חמות להגיד על סצנת הטכנולוגיה המקומית

השוק באפריקה מציג כיום את אחת מהזדמנויות ההשקעה המבטיחות והגדולות ביותר בעולם

אסור לנו להסתנוור מעוצמתו של השקל • נכון, הוא מרמז על כלכלה ישראלית חזקה, אבל אם הוא לא ירוסן, אנחנו עלולים ליצור מפלצת שתפורר אט-אט את תעשיית ההייטק הישראלית, ובניגוד למה שרבים חושבים - היא ממש לא "בלתי פגיעה"

צעירי הפריפריה הפונים להייטק אינם בעלי נסיון, וכשמוסיפים לכך אי ידיעת אנגלית, הם נשארים מחוץ למשחק • יש לגייס יזמים פרטיים לצד יוזמות ממשלתיות שישקיעו בפריפריה, שם נמצא כוח העבודה של המחר, ובכך להציל את הענף שאחראי על 43% מהיצוא של ישראל

יפתח יעקב, שועל שוק הון ותיק, שפעל עד כה מתחת לרדאר ואף הוביל את סבבי הגיוס הראשונים של מובילאיי, יצא השנה מאחורי הקלעים כשהנפיק את שותפות המו"פ שלו איי ארגנטו • בראיון לגלובס הוא מספר על הגיוס הלא מוצלח בבורסה, מטיח ביקורת ברשות ניירות ערך ומספר מה גרם לסכסוך העסקי עם בן דודו יובל רבין

במציאות העסקית של היום ארגונים מתמודדים עם שלל אתגרים, ביניהם עבודה מבוזרת, וצמיחה מהירה שמובילה לא אחת לחוסר סנכרון בין מחלקות ולאי-עמידה ביעדים • שיטת OKR מחברת בין כל חלקי הארגון, מעודדת מיקוד ביעדים על ידי מדידה, שקיפות ושילוב של העובדים בתהליך להשגת מטרה עסקית משותפת

דוח IVC חושף כי 2021 הייתה השנה הראשונה אי פעם שבה היקף הגיוסים באמצעות הנפקות עלה על כמות האקזיטים • עמית קרפ, שותף בקרן בסמר האמריקאית: "אנחנו נמצאים עמוק במקום של תאוות בצע, כולם מחפשים את הרווח ואין פחד. גם אחרי הקורונה השוק חזר מהר לעלות"

רבות דובר על ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" - וכולנו מרבים להתגאות בכך, אך לא רבים זוכרים שהדבר לא היה קורה ללא גל העלייה המשמעותי האחרון מברית-המועצות לשעבר, בתחילת שנות ה-90 • ייתכן שגם השנה אנו עדים לתופעה דומה: עולים חדשים להיייטק

השווי האסטרונומי של סטארט-אפ אבטחת הענן הישראלי של אסף רפפורט, שהוקם רק לפני שנה וחצי, מעיד על אמון המשקיעים ביכולתו להפוך למוביל שוק • אבל באותה נשימה ייתכן שבתוך שנה-שנתיים נגלה שאינה יכולה לעמוד בהר הציפיות שבנתה סביבה

בהייטק נהוג ליצור חברה מקבלת דוגלות במדיניות ותרבות ליברלית של חופש ושוויון • אולם לא די ביצירת סביבה מקבלת - על הארגון ליצור סביבה מאפשרת

ענקית הטכנולוגיה הודיעה היום על כוונתה להגדיל את מספר עובדי המחקר והפיתוח שלה בישראל מ-2,000 כיום ל-4,500 עובדים בתוך ארבע שנים • במקביל תפתח החברה עוד חמישה קמפוסים בנוסף לארבעה הקיימים

תיקון ל"חוק האנג'לים", המקודם ע"י האוצר, לא רק נותן הטבת מס לקומץ אנשים עשירים, הוא גם טעות שעלולה לפגוע בצמיחת ההייטק

בציפייה לתנאים הנוצצים שההייטק ידוע בהם, צעירים רבים נענו לקריאה לכוח-אדם בענף • אבל לנהירה הזו התגלה צד אפל לאחרונה בעקבות שורה של עדויות ברשתות החברתיות על תנאי העזיבה הנוקשים של ההייטקיסטים המתחילים, הכוללים קנסות יציאה של עשרות אלפי שקלים

שלל מודעות דרושים בפייסבוק מראות שחברות הייטק העדיפו לפנות לאנשים עד שנות ה־40 לחייהם • תביעה ייצוגית טוענת כי הרשת החברתית עוברת על החוק כשהיא מאפשרת לבחור את קהל היעד למודעות דרושים • עורכי הדין מעריכים: פיצוי במאות מיליארדי דולרים

ריאן ברסלו, מנכ"ל ומייסד של חברת הפינטק בולט, מצייץ את השיעור החשוב ביותר שלמד לאורך הקריירה שלו: הדרך הנכונה לטפס לפסגה היא להשקיע בעובדים • ברשימה של חמישה עקרונות מנחים, ברסלו מציע מהפכה אמיתית בשבוע עבודה של ארבעה ימים • מה הסיכויים ששבוע העבודה בישראל יקוצר?

הקהילה הישראלית באוסטין טקסס צמחה פי שלושה בשנתיים האחרונות, כשמרבית המצטרפים הם הייטקיסטים שהעדיפו אותה על פני עמק הסיליקון • הנהירה של אנשי טכנולוגיה - אמריקאים וישראלים - לאוסטין מתרחשת בשל יוקר מחיה נמוך וחיים שוקקים, ללא מגבלות קורונה • אפילו טסלה ואלון מאסק כבר שם • האזינו