מיסוי נדל"ן

בכל הנוגע לזכות ההשגה והערר, הצעת "חוק העיריות" מנוסחת בדרך בלתי חוקתית, בלתי מוסרית ואנטי דמוקרטית

כוונת הצדדים הסובייקטיבית גוברת על פרשנות אובייקטיבית של החוזה, ויש בה כדי לשלול טענת מלאכותיות. על יסוד עקרון זה הוכרה תקפותה של עסקת רכישה מפוצלת בין קרקע ושירותי בנייה, וזאת אף ביחס לרכישת חלק מהזכויות ע"י בעל מניות בחברה הקבלנית

בטור מן השבוע שעבר ציינו מהם תכנוני המס החייבים בדיווח הקשורים קשר הדוק למקרקעין. להלן נצביע על דרכי התמודדות עם החקיקה, בפרט בהתייחסות לפעולה שעניינה רכישת שירותי בניה (או קבלת מימון) כנגד תשלום תמורה המחושבת לפי סכומי מכירה של המקרקעין

כאשר קבוצת רוכשים מתארגנת לרכישת קרקע ולבניית דירות עליה נשאלת השאלה: מה מעמד הגורם המארגן? האם נראה בו כמי שרכש זכויות בקרקע מהבעלים ועל כן יחויב במס רכישה, או שמא נראה בו מתווך-מארגן גרידא שאינו חייב במס רכישה? ההכרעה בשאלה תיעשה על פי מידת השליטה וההשפעה שיש למארגן בניהול הפרויקט

ועדת הערר דחתה את טענות העוררת, לפיהן מתנה שנתנה לה אמה, בדמות חלק בדירת מגורים, בוטלה עוד בחיי האם. הוועדה קבעה, כי העוררת לא הצליחה להוכיח את ביטול המתנה, ונראה שטענה זו נטענה בדיעבד במטרה ליהנות מפטור ממס השבח על דירת ירושה

התקנות בעניין תכנוני מס החייבים בדיווח שהותקנו לאחרונה כוללות בחובן התייחסות גם לעסקאות שירותי בנייה/מימון כנגד קבלת תמורה באחוזים ועסקאות של קבוצות רכישה. להלן יוצגו ההשלכות של סיווג פעולות אלה כתכנון מס חייב בדיווח

לדברי ביהמ"ש, אין להשלים עם התנהגות המנוגדת בתכלית לחובתו של עו"ד בעסקת מקרקעין

אחת השאלות המעניינות האם תיקון שומות מיסוי מקרקעין יכול להיעשות גם לאחר חלוף 4 השנים המנויות בסעיף 85 לחוק. בנושא קיימת פסיקה סותרת, הנותנת משקל שונה לאינטרסים של יציבות מחד גיסא ומס אמת מאידך גיסא

בית המשפט העליון קבע, תוך שינוי הלכה קודמת, כי במקרה בו הוגשה השגה על שומה, חייב פקיד השומה להוציא את הצו משליטתו בתוך התקופה הקבועה בחוק, ואין די בקביעת סכום המס שבצו ושידורו למחשב בתוך תקופה זו

מכירת מקרקעין לקבוצת בנייה על-ידי מי שאינו עוסק עשויה להתחייב במע"מ על-פי שלוש גישות פרשניות אפשריות. האחת, לראות ביזם כמי שרוכש מקרקעין ומוכר דירות לחברי הקבוצה; השנייה, לראות את בעל המקרקעין כעוסק; והשלישית, לסווג את קבוצת הבנייה כמלכ"ר

בפסק דין תקדימי קובע ביהמ"ש העליון, כי המועד הקובע לבחינת הפעלת סמכויות רשויות המס הינו המועד בו יצאה ההחלטה מחזקת רשויות המס ונשלחה לנישום ולא המועד בו התקבלה ההחלטה. לפסק הדין חשיבות רבה לביצוע הזכויות הדיוניות של הנישומים

ברשימה זו נעסוק בשאלה אם קיימת חובה על הרוכש לנכות מס במקור מהתשלומים המשולמים למוכר בעת מכירת מקרקעין

גם לאחר פסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין נכסי ר.א.ר.ד, שאלת סיווגן של זכויות הבנייה כזכות במקרקעין איננה חד משמעית. המאמר מציע מספר דרכים להתמודד עם פסק הדין ולהגיע לתוצאה טובה יותר במקרים אחרים, אף בהסתמך על המופיע בפסק הדין עצמו