הפקעות קרקע, פיצויים

במקום בו שימוש בקרקע מופקעת על-ידי המדינה גרם לירידת ערך המקרקעין שנותרו בידי התובע, הרי שהוא זכאי לפיצוי על כך

השאלה היא מה מחיר הקרקע, דהיינו, כמה ישלם הקונה אם ירצה לקנות קרקע זו מחדש

השופטת דרורה פלפל הרחיבה את הלכת הולצמן של פיצויים מלאים גם למקרים בהם בוצעה הפקעה חלקית שלא הביאה להנאה (עליית ערך) לבעלים ביתרת החלקה

התערבות ראש הממשלה בהליכי ההפקעה בכפר מל"ל לצרכי כביש 531: הגיע הזמן לעדכן את הכללים

למפעילי חנות הפלאפל לא היתה כל זכות להפעיל עסק בנכס שהם בעליו, ולכן אין גם כל הצדקה למתן פיצוי על הפגיעה בזכות זו בעקבות ההפקעה

הגבלת זכות התביעה לפיצויים בזמן היתה משמיטה את הצידוק מתחת לזכותו של הציבור להפקיע את המקרקעין באותם מקרים שבהם לא משולם לבעלים פיצוי הוגן וראוי

נוצר מצב אבסורדי בו פרסום ההפקעה מקדים את אישור התוכנית - אז לא זכאי הבעלים לפיצוי בגין ירידת ערך

במקרה של הפקעה, לא מדובר בתביעת נזיקין בין אדם לחברו אלא בתביעה לפיצויים עקב רכישת נכס בכפיה ע"י השלטונות. כדי לממש זכות אלמנטרית זו של פגיעה בזכות הקנין, צריך האזרח לשלם לרשות אגרה לפתחון פה

פסה"ד האחרון של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, ופסקי דין רבים אחרים, מובילים למסקנה כי נושא הפקעת קרקע לצרכי ציבור עובר מהפכה חוקתית; יש צורך בחוק הפקעות אחד ויחיד, ובחבר כנסת שיראה בכך שליחות ציבורית

בעל קרקע שהופקעה לטובת הכביש יוכל לפנות לוועדה המקומית הרלוונטית או לתבוע פיצויים בגין ההפקעה * קיבוץ גבעת השלושה כבר ערער על ההחלטה

ועדת הערר בעניין הקדמת הפקעה לתכנון והימנעות מפיצוי, דחתה "תחת מחאה" תביעה לירידת ערך עקב יעוד למסילה

על המדינה לדייק בפרסום ההפקעה תוך ציון "המידות המופקעות" מתחת לפני הקרקע

בהלכה תקדימית נקבע, כי כשההפקעה מתבצעת בחלק מהקרקע שנמכרה, אותו חלק יספוג את ההפקעה

אחד המכשירים החזקים ביותר בידי הרשות לכפות את רצונה בדבר תכנון העיר הינו "הפקעה". כאן הרשות למעשה מפקיעה את בעלותו של בעל הקרקע, בכדי להשתמש במקרקעין למטרה ציבורית

אין להתנות על זכויות של הנפגע מהפקעה, ואין להגיע להסכם עם רשות כשריח "אי חוקיות" נודף מחלק גדול של ההבנות בין האזרח לבין הרשות המקומית

פגיעה בשווי יתרת המגרש אינה ניתנת לריפוי בפיצוי אלא על ידי אי ביצוע ההפקעה, וסוגיית הפגיעה בשווי יתרת מגרש צריכה להיבחן בצורה מעמיקה בשלב התכנון