מיסוי נדל"ן

סעיף 49ז'(ב') לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 אינו שולל את תחולת עיקרון "הפיצול הפיזי" על משק חקלאי. כך קבע בית המשפט העליון בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהופכו את תוצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

הריבית שמשלם בעלים של נדל"ן אינה מוכרת כהוצאה לפי סעיף 39 לחוק. מנקודת מבטו של בעל נכס מקרקעין המוכר את הנכס שברשותו, שאת רכישתו מימן בהלוואות הנושאות ריבית - אי הכללת הריבית הריאלית בחישוב השבח, יוצרת עיוות כלכלי

צריך לאמץ את הגישה שאינה רואה חברות קבלניות ויזמים כאיגודי מקרקעין ואין לחייבן במיסי המקרקעין

סוגיית איגוד המקרקעין זוכה לעדנה מחודשת, בין היתר בשל החבות הנוספת על מכירת מניותיה

שלילת הפטור לדירות מגורים מתושבי חוץ איננה מתאימה לאווירה הכלכלית פוליטית של ישראל, ויש לזנוח אותה

מכירת חלק מדירת המגורים נחשבת כמכירה לכל דבר ועניין, ולכן מכירת הדירה בשלמות בפטור ממס יכול ותיעשה לאחר 4 שנים

שלטונות המס טענו למלאכותיות העיסקה, ודרשו תשלומי מס לעיסקת "בנה ביתך" באחוזים לא סבירים

האם מכירה מרחוק המתנהלת מסטודיו מקנה לנכס נפח עיסקי השולל את זכאותו לתעריפי ארנונה של דירת מגורים?

צדקה ועדת הערר בקביעתה, כי שווי המכירה במכירת חלק במקרקעין צריך להיקבע בהתאם ליחס שבין שווי החלק הנמכר לחלק הנותר ביום המכירה

סיווג עיסקה חייב להיות אחיד הן לגבי כל הצדדים לעיסקה והן לצורך כל המיסים החלים עליה

תכנון החבות במס סותר לעיתים קרובות אינטרסים כלכליים או משפטיים, העומדים לנגד עיני המתקשרים בעיסקת מקרקעין. לפני הצדדים שתי אפשרויות: להקריב את תכנון המס או לחפש את שביל הזהב

רשויות המס נאבקות בתוצאות ההלכה שהן עצמן יזמו (הלכת אלדר שרון), דהיינו, תכנוני מס שבמסגרתם נקבע שווי נמוך, העולה עם הסרת חוסר הוודאות

בניין שנהרס, או שניזוק במידה שלא ניתן להשתמש בו ואין משתמשים בו - לא יוטל בגינו חיוב בארנונה, וזאת בתנאי שהנישום מודיע על כך לרשות המקומית בכתב

עדיין אין הכרעה במעמדן של זכויות הבנייה כשהן מנותקות מהקרקע, והוראות הפטור מצומצמות מאוד

מהו הרגע שבו "אדמת בניין" הופכת ל"בניין", ומהו הרגע שבו ה"בניין" שב והופך ל"אדמת בניין"

ראשי האוצר, כאילו מנותקים מהקורה בענף הנדל"ן, מטילים מיסים המאיטים צמיחה, מעלים מיסים ושוללים פטורים