משפט נדל"ן

בעל דירת גג הטוען כי רכש גם את זכויות הבנייה שעל הגג, חייב להוכיח כי רכש אותם במפורש בהסכם הרכישה וכל ספק יכול להתפרש כנגדו

ועדת הערר דרום אישרה הקמתה של תחנת דלק יבילה בהליך של שימוש חורג

מתן היתר בנייה הוא סוגיה תכנונית, ואילו פירוק השיתוף באמצעות רישום בית משותף הוא סוגיה קניינית. אין בהכרח קורלציה בין השניים, ואין ברישום הנכס כבית משותף כדי להכשיר את חריגות הבנייה

הוראת סעיף 3 לחוק ההגבלים העסקיים מתירה לקיים הסדר כובל בו מגביל בעל מקרקעין את רוכש הזכות, אך הוא לא התיר מצב הפוך - בו רוכש הזכויות מגביל את בעל המקרקעין

אמנם חוזה מכר של קבלן בניין הינו חוזה אחיד, אך לא כל אילוצי השטח והמצבים המשתנים נלקחו בחשבון על ידי המחוקק

שתי החלטות של שופט בית המשפט העליון, יעקב טירקל, מבקשות לחזור ולהזכיר את נחיצותה של הקפדה על דרישות החוק הפורמליות לפני מתן צווים למימוש נכסיהם של חייבים בהוצל"פ

אי נקיטת הליכים בידי האם לאורך 15 שנים לא מלמדת כי היא ויתרה על זכויותיה בדירה בשמו של ההבן.

אין להרחיב בניין בטווח 100 מ' מחוף הים, ללא הקלה מתמ"א 13

כאשר מדובר בהתחייבות למתן מתנה, רשאי הנותן, כל עוד המקבל לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות - לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו

בנק המבקש לשעבד דירה הרשומה על שם בן הזוג חייב להחתים גם את בן הזוג הלא רשום, במסגרת חובת הזהירות המוגברת החלה עליו

בית המשפט המחוזי בת"א - ועדות התכנון למיניהן המופקדות על הוצאת היתרים אינן פועלות בחלל הריק, כי אם במסגרת הסמכות הנתונה להן, שאינה טכנית גרידא, אלא דורשת התייחסות למסגרת הכוללת הקשורה בבית המשותף

ביהמ"ש קמא לא הבחין בין אכלוס בניגוד לתנאי היתר, שהיא עבירה על פי חוק התכנון והבנייה, לבין אי קבלת תעודת גמר, שהיא עבירה על פי התקנות

באין הסבר הגיוני, הפורש ממשא ומתן בשלב מאוחר וקריטי מאוד במו"מ לוקה בחוסר תום לב

יש לתקן את הפער בין התייחסות המחוקק לשלב הראשון והעיקרי של ההפקעה, לבין השלב השני המזערי יותר, העומד בסתירה למבחן המידתיות בזכות הקנין

הזכאות לפיצויים בגין פעולת איבה על פי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים

על מי שטוען שאחר רכש עבורו מקרקעין בנאמנות נטל ההוכחה שיש היגיון וסיבה מוצדקת לכך