פס"ד חדש הפך הלכות בנוגע לשווייה של קרקע בייעוד דרך ובנוגע לחישוב הפרשי הצמדה וריבית
ברור לכל כי פקודת הקרקעות מ-1946 ארכאית ומוגזמת, אך המחוקק חושש כי חוק מיוחד להסדרת ההפקעות יהיה פתוח לביקורתו של ביהמ"ש לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
מומלץ למי שמקרקעיו הופקעו וטרם קיבל תמורתם, לנסות ולדרוש מהרשות המפקיעה לשלם את הפיצוי עוד במהלך שנה זו, על מנת לזכות במירב ההטבות
תובעים לבטל הפקדת תוכנית המתאר ולהחזיר להם את הקרקע - או לחליפין לשלם להם פיצויים
"כיום יש להקפיד עם הרשות המפקיעה הרבה יותר מבעבר"
נימוק דיוני אינו מצדיק שלילת זכותו של בעל הזכויות לקבל פיצוי בעד זכותו במקרקעין שהופקעו
הפקעת קרקע שבבעלות המדינה או רשות הפיתוח - רק לפי מתחם הסבירות ובאישור ועדה מחוזית
רשויות התכנון חייבות להתכונן, ורק אם ביצוע התוכנית נראה באופק אכן לאשרה ולבצעה
יש לתקן את הפער בין התייחסות המחוקק לשלב הראשון והעיקרי של ההפקעה, לבין השלב השני המזערי יותר, העומד בסתירה למבחן המידתיות בזכות הקנין
הזכאות לפיצויים בגין פעולת איבה על פי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים
השלוח הוא המינהל, והבעלים, שלטובתו על המינהל לפעול, היא רשות הפיתוח. אין לשרבב את המדינה באופן כלשהו למערך יחסים זה
בעקבות הפקעת מקרקעין בשלמותם לא צפויה לבעליהם כל הנאה, ואין אפוא הצדקה להפחתת הפיצויים המשתלמים להם
בעוד שהפקעה ללא תמורה אינה חייבת במע"מ, הפקעת יתר כנגד אחוזי בנייה עשויה להיחשב כמכירה שגלום בה מע"מ
בית המשפט העליוןפרויקט המטרו של גוש דןחכירהמטרומיכל מרגליתמשפט נדל"ןנדל"ן: מיסוי ומשפטנת"עפיצוייםרשות מקרקעי ישראל