הבורסה בת"א | סיקור שוטף

הבורסה ננעלה בירידות חדות; מדד ת"א נדל"ן צנח ב-3.2%, מדד הבנקים ב-2.5%

הדיווחים בנוגע לאישור "חוק יסוד השפיטה" בוועדת החוקה של הכנסת תרמו להתחזקות במגמה השלילית בשעה האחרונה של המסחר ומדד ת"א 35 נפל ב-2.2% • ירידות חדות נרשמו גם באג"ח הממשלתיות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

 

 

15:50

יום המסחר בבורסה ננעל בירידות חדות, על רקע הדיווחים בנוגע לאישור "חוק יסוד השפיטה" בוועדת החוקה של הכנסת. החוק עשוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית כבר מחר בכנסת.

מדד ת"א 35 ננעל בירידה של כ-2.2% ומדד ת"א 90 צנח ב-2.7%. מדד ת"א נדל"ן צנח ב-3.2%, מדד הבנייה נפל ב-3.1% ומדד הבנקים ב-2.5%. מחזור המסחר הסתכם בכ-783 מיליון שקל.

ירידות בולטות רשמו, בין השאר, לייבפרסון, מיטרוניקס , שיכון ובינוי , פרשקובסקי , ג'נריישן קפיטל , ישראל קנדה , ארגו פרופרטיז , מגה אור, אפולו פאוור , פוקס  וביג.

מנגד, עליות חדות רשמו רבל , אקופיה , נתנאל, נטו אחזקות , נאוויטס  וישראכרט.

בשוק האג"ח נרשמות ירידות של עד 1.1% בממשלתיות השקליות לטווחים ארוכים, וצמודות המדד ירדו בשיעורים של עד 0.7%. בשוק הקונצרני מדדי התל בונד המרכזיים ירדו בכ-0.5%.

14:50

מתחזקות הירידות בבורסה. מדד ת"א 35 יורד בכ-1.6% ומדד ת"א 90 צונח ב-2.3%. מדד ת"א בנייה בולט בירידה של 2.8%, ומדד הבנקים נופל ב-2.5%. מחזור המסחר מסתכם בכ-582 מיליון שקל.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הורתה היום (א') לראש הממשלה בנימין נתניהו וליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, להגיב לעתירת התנועה לאיכות השלטון לקבוע כי נתניהו ביזה את בית המשפט. בקשת התנועה הוגשה בעקבות הצהרת נתניהו כי "הוא נכנס לאירוע" ויתערב בחקיקה לשינוי מערכת המשפט, זאת חרף הסכם ניגוד העניינים עליו חתם ואושר בבג"ץ.

13:22

שוב התחזקות בירידות בבורסה. מדד ת"א 35 יורד בכ-1.2% ומדדי ת"א 90 והבנקים צונחים בכ-2%. מחזור המסחר מסתכם בכ-440 מיליון שקל.

זוז פאוור  מזנקת ב-17% לאחר שהחברה דיווחה על השלמת אבן דרך משמעותית במסגרת תהליך הרישוי של מוצר החברה. "עם השלמת אבן הדרך, השלימה החברה את החלק הארי של הבדיקות הנדרשות במסגרת תהליך הרישוי של המערכת לשוק האמריקאי, ובאפשרותה להתחיל באספקת מערכותיה לאתרי לקוחותיה ושותפיה בארה"ב".

בצד האדום בולטות בירידות מיטרוניקס , לייבפרסון , נטו מלינדה , בית שמש, סלקום , אלקטרה צריכה , אוגווינד  וחנן מור .

12:10

מתמתנות הירידות בבורסה כעת. מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6% ות"א 90 נסוג בכ-0.8%. בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנקים בולט בירידה של כ-1.3%.

פוקס  קופצת ב-2% לאחר הדוחות שפרסמה היום. החברה הציגה רווח נקי של כ-277 מיליון שקל בשנת 2022 בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-364.3 מיליון שקל ב-2021 והודיעה כי תחלק דיבידנד בהיקף של כ-87 מיליון שקל.

עוד בולטות בעליות סאמיט , הכשרת הישוב , פתאל החזקות , נתנאל גרופ , אקופיה וזוז פאוור .

10:30

מגמה שלילית בבורסה: מדד ת"א 35 יורד בכ-1.2%, ת"א 125 יורד ב-1.3%, ות"א 90 נסוג בכ-1.7%. בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנקים בולט בירידה של כ-2%.

מדדי הנפט והגז, הבנייה והפיננסים רושמים ירידות של 1.5%-1.7%.

בשוק האג"ח נרשמות עליות של עד 0.7% בממשלתיות השקליות לטווחים ארוכים, וצמודות המדד עולות בשיעורים של עד 0.8%. בשוק הקונצרני המגמה מעורבת.

10:01

קריאתו של שר הביטחון יואב גלנט לעצור את החקייקה המשפטית לא מספיקה כדי להרים את השוק, והמסחר בתל אביב נפתח בירידות שערים. מדד ת"א 35 משיל 1%, ת"א 125 יורד ב-1.1%, ות"א 90 נסוג גם הוא בשיעור דומה. בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנקים בולט בירידה של כ-1.7%.

לייבפרסון  ממשיכה במפולת עם ירידה חדה בשל פער ארביטראז' שלילי של יותר מ-10%. בשבוע שעבר מנייתה נחתכה ביותר מ-50% ביום אחד לאחר פרסום דוחות חלשים ותחזיות מאכזבות.

פוםוום מזנקת ביותר מ-20% בשל הדיווח מהבוקר (ראו בעדכון קודם), רבל  קופצת ב-10% לאחר הדוחות. הכנסותיה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-62.2 מיליון אירו, עלייה של כ-10% בהשוואה לרבעון המקביל, וההכנסות בכל שנת 2022 עלו ב-5% ל-245 מיליון אירו. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-6.9 מיליון אירו ובכל 2022 הרוויחה רבל 2.4 מיליון אירו (לאחר רישום הפרשה לירידת ערך בסך של 4.4 מיליון אירו).

09:40

פוםוום , המפתחת ומספקת שירותי צילום חווייתי, התקשרה בהסכם לחמש שנים עם קבוצת הבידור העולמית Warner Bros, בהמשך למזכר ההבנות מדצמבר האחרון. החברה תספק את שירותיה בשלושת אתרי הפרימיום של WB - אולפני הארי פוטר בלונדון , Studio Tour Hollywood בלוס אנג'לס ואתר הארי פוטר שצפוי להיפתח ביוני בטוקיו. החברה צופה הכנסות של 400 מיליון שקל בתקופת ההסכם.

בנוסף החברה דיווחה על הכנסות של 192.7 מיליון שקל ב-2022, צמיחה של 47%, לצד הפסד נקי של 24.8 מיליון שקל (מול הפסד של 12.7 מיליון שקל ב-2021). "העלייה נבעה בעיקר מהוצאות שאינן תזרימיות בסך 11 מיליון שקל בשל הענקת אופציות", צוין.

09:30

אלקטרה מוצרי צריכה  דיווחה על זינוק של 34.3% בהכנסות בשנת 2022, לכ-6.24 מיליארד שקל, זאת בעיקר לאור איחוד תוצאות יינות ביתן. הרווח הנקי לבעלי המניות עמד על כ-103 מיליון שקל, בהשוואה ל-164 מיליון ברבעון המקביל, בשל הפרשה בגין תוכנית רה-ארגון. ברבעון הרביעי של 2022 עלו ההכנסות ב-5.8% ל-1.58 מיליארד שקל, והרווח הנקי לבעלי המניות הסתכם בכ-15.8 מיליון שקל.

קיסטון  דיווחה כי תזרים ההכנסות מדיבידנדים ותקבולים מההשקעות צמח והסתכם בשנת 2022 בכ-198 מיליון שקל, וכי הרווח הנקי זינק ל-94.7 מיליון שקל בהשוואה ל-62.5 מיליון ב-2021.

מנועי בית שמש  דיווחה על גידול של 10.6% בהכנסות הרבעוניות (42.8 מיליון דולר) ושל 24.4% בהכנסות השנתיות (163.7 מיליון דולר). הרווח הנקי הסתכם ב-1.2 מיליון דולר ברבעון (לעומת 0.2 מיליון ברבעון המקביל) וב-4.7 מיליון דולר בשנה כולה, בהשוואה להפסד של 2.3 מיליון דולר ב-2021.

07:50

5 דברים שכדאי לדעת לפני פתיחת המסחר

1. שוקי המניות

שבוע המסחר בבורסה בתל אביב צפוי להיפתח במגמה מעורבת. הדואליות תורמות ירידה משוקללת של כ-0.5% למדד ת"א 35 בשל פערי ארביטראז' שליליים לכל מניות המדד שנסחרות גם בחו"ל, מלבד אורמת (ששבה עם פער חיובי קטן מאוד). טבע  תבלוט לרעה בשל ארביטראז' שלילי של 3.5% וכן אנלייט אנרגיה  עם פער של 2.9%. מחוץ למדד, לייבפרסון  וסייברוואן  צפויות לצנוח בשל פער בשיעור דו ספרתי.

השבוע השחור של לייבפרסון: מה השתבש בחברת התוכנה שהיגרה לתל אביב
גורדון מור, ממייסדי אינטל ויוצרו של חוק מור, הלך לעולמו בגיל 94
משאל גלובס בעקבות המצב הלאומי:  מה הבעיה הכי חמורה של מערכת המשפט והאם אתם חוששים ממלחמת אחים? 

לעומת זאת, קריאתו של שר הביטחון יואב גלנט לעצירת החקיקה עד ליום העצמאות צפויה לספק רוח גבית ולתמוך בשוק - שמביע בשבועות האחרונים חששות כבדים מפני הרפורמה המשפטית. לדברי גלנט, "צריך שינוי במערכת במשפט, אבל שינויים משמעותיים ולאומיים עושים בהידברות ובשיח". 

השבוע שעבר ננעל בעליות חדות של 2%-3% במדדים המובילים בבורסה, על רקע הערכות ביום חמישי שלפיהן קידום הרפורמה המשפטית ייעצר. מדד הדגל ת"א 35 צמצם את הירידה שרשם מתחילת השנה לכ-1% והדולר נחלש ב-2% מול השקל לשער של 3.56 שקלים. יחד עם זאת, לאחר הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשעות הערב של יום חמישי, התמתנה ירידת הדולר (על כך בהמשך). 

בוול סטריט המניות עלו ביום שישי לאחר מסחר תנודתי. הדאו ג'ונס טיפס ב-0.4% וחתם את השבוע בעלייה דומה, S&P 500 עלה ב-0.6% ורשם עלייה שבועית של 1.4% והנאסד"ק עלה ב-0.3% וסגר את השבוע בעלייה של כ-1.7%. ברקע המסחר נרשמו ירידות חדות למניות הבנקאות האירופיות - בראשן דויטשה בנק  הגרמני, שנפלה ב-8.6% בפרנקפורט בעקבות עלייה מפתיעה בפרמיית הסיכון.

לקראת סיום עונת הדוחות הכספיים המקומית לסיכום שנת 2022, השבוע יפרסמו דוחות כמה חברות בולטות. בין היתר היום ידווחו אלקטרה צריכה ויוחננוף; לוינשטין הנדסה ותורפז ידווחו מחר; אלביט מערכות, ג'נסל, ורידיס, דלק רכב, פרטנר ופתאל החזקות ביום שלישי; ג'י סיטי, טיב טעם ואיילון ביום רביעי; דמרי ונופר אנרג'י ביום חמישי.

2. שוקי החוב

בימי המסחר האחרונים של השבוע בארה"ב, לאחר פרסום החלטת הפד ביום רביעי שעבר, נרשמו ירידות חדות בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. התשואה על אג"ח לעשר שנים ירדה לרמה של 3.37% ואילו התשואה על אג"ח לשנתיים ירדה ל-3.76%.

בהתייחסות לאג"ח הממשלתיות הישראליות, בתחילת השבוע כתבו יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, כי "הפער החיובי בתשואות מול ארה"ב ממשיך להתרחב. ללא פשרה סבירה בעניין הרפורמה המשפטית, קיים סיכון אמיתי להמשך התרחבות בפער התשואות". הם הוסיפו כי הם ממשיכים להעדיף את האפיק הצמוד הקצר, גם על רקע הציפייה למדדים גבוהים, אולי אף מעבר לציפיות אם יימשך פיחות השקל.

בבורסה בתל אביב, מדד תל גוב שקלי 10+, של איגרות החוב הממשלתיות לטווחים ארוכים, צנח ב-2.2% בסיכומו של שבוע בעוד שמדדי תל בונד הקונצרניים רשמו עליות שבועיות של 0.1% עד 0.4%. תשואת האג"ח ל-10 שנים עדיין גבוהה בהרבה ממקבילתה האמריקאית ועומדת על 3.82%.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

כאמור השקל רשם התחזקות ניכרת במהלך המסחר ביום ה' לשער של 3.56 שקלים. זאת לאחר שבתחילת השבוע כבר הגיע הדולר לכ-3.71 שקל, רמה המשקפת שפל של ארבע שנים למטבע הישראלי. לאחר הצהרותו של נתניהו בערב יום חמישי נחלשה ירידת הדולר והמגמה הייתה דומה גם ביום שישי. שער המטבע האמריקאי הוא 3.59 שקלים, האירו עומד על 3.86 שקלים והליש"ט 4.39 שקלים. היום, נזכיר, לא מתקיים מסחר במט"ח.

התנודות במט"ח באות בעקבות השפעת גורמים חיצוניים ובהם עליית החששות מסיכונים וחיפוש אפיקי השקעה בטוחים יותר, וגורמים פנימיים - המשך החששות מההשפעות השליליות של הרפורמה המשפטית שהממשלה בישראל ממשיכה לקדם.

בשוק הסחורות נרשמו ירידות של כ-1% במחירי החוזים על הנפט הגולמי. מחיר הנפט האמריקאי ירד ל-69.2 דולר לחבית, הברנט ירד ל-74.9 דולר לחבית. גם הזהב נחלש לאחר שכבר חצה את רף ה-2,000 דולר לאונקיה, ומחיר המתכת היקרה עומד כעת על 1,978 דולר לאונקיה.

בשוק הקריפטו נרשמת יציבות. הביטקוין נסחר סביב 27.5 אלף דולר והאת'ריום ברמה של 1,747 דולר למטבע.

4. מאקרו

בשבוע שעבר, נזכיר, החליט הבנק הפדרלי של ארה"ב להעלות את הריבית ב-0.25%. ההעלאה הייתה בהתאם לתחזיות השוק, והגיעה על רקע המשך המלחמה באינפלציה מצד אחד, ומצד שני, השפעות קריסת הבנקים בארה"ב על הכלכלה האמריקאית. בהודעת הפד נכתב כי מערכת הבנקאות בארה"ב יציבה וחזקה, וכי האינפלציה עדיין גבוהה מדי ושוק העבודה הדוק.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, התייחס להחלטת הריבית וכתב כי למרות הערכה פסימית יותר של האינפלציה, שמתוארת כעת כגבוהה, הצהרת הפד רומזת שסוף מחזור ההידוק מתקרב. לדבריו, פאוול ציין שהצפי להידוק תנאי מתן האשראי והתנאים הפיננסיים בעקבות האירועים במגזר הבנקאות שקולים להידוק מוניטרי נוסף, ולכן הפד לא העלה את תחזית הריבית.

בשבוע הקרוב יפורסמו כמה נתוני מאקרו חשובים ברחבי העולם. בארה"ב יפורסמו מדד אמון הצרכנים (יום שלישי) ונתון הצמיחה העדכני בארה"ב לרבעון הרביעי של 2022 (חמישי). ההערכות הן שהתמ"ג עלה ב-2.7% בסיכום שנתי וכי שיעור האינפלציה (רבעוני) הנגזר מהתמ"ג הסתכם ב-3.9%. ביום שישי יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הצרכנית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על הפד. הצפי הוא לעלייה חודשית של 0.4% בפברואר אך הקצב השנתי של עליית המדד צפוי להיוותר ללא שינוי, 4.7%.

גם באירופה עיקר הדרמה במאקרו תחול ביום שישי - עם פרסום נתון ראשוני ביותר למדד המחירים לצרכן של מרץ בגוש האירו. על פי התחזיות, האינפלציה תתמתן ל-7.2% בקצב שנתי, לאחר מדידה של 8.5% בפברואר. מדד הליבה, שלא כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, צפוי דווקא לעלות ל-5.7%, בהשוואה ל-5.6% בפברואר. עוד יתפרסמו השבוע מדדי המחירים לצרכן באוסטרליה, ספרד, גרמניה וצרפת.

5. תחזית

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מעריך שבמדדי המחירים לצרכן בישראל בחודשים מרץ ואפריל תהיה עלייה של 0.5%-0.6% בכל אחד, בהובלת מחירי השכירות, הנופש והטיסות (בשל חופשת חג פסח), וכמו כן עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה.

ולסיכום, כלכלני Global X כותבים כי על רקע הסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית, ETF בעלות תשואות דיבידנד גבוהות עשויות להיות השקעה משכנעת. לדבריהם, מניות דיבידנד הציגו ביצועי יתר מאז תחילת העלאות הריבית בארה"ב. להערכתם הסיכון למיתון גבר, בין היתר בשל האינפלציה הגבוהה, השיבושים במערכת הפיננסית ועוד, ובעוד שזו סביבה מאתגרת לשוק המניות בכללותו, השקעות ב"דיבידנד גבוה" יהיו חסינות יותר.