כל בנק חשוף למשבר נזילות, אבל זה שבסיליקון ואלי היה פגיע הרבה יותר

בנק סיליקון ואלי היה חריג במערכת הפיננסית בשל התבססותו על פיקדונות ועל השקעות באיגרות חוב בריבית קבועה • אבל אם לקוחותיו יקבלו רק חלק קטן מכספם, עלול להתערער האמון ברגולציה על המערכת - שיסחוף אחריו עוד בנקים קטנים ובינוניים

עובדים ולקוחות מחוץ לבנק SVB לאחר שעבר לידי FDIC / צילום: Associated Press, Jeff Chiu
עובדים ולקוחות מחוץ לבנק SVB לאחר שעבר לידי FDIC / צילום: Associated Press, Jeff Chiu

עמירם הוא דיקן וראש משותף של מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי.
פרנקל הוא חבר סגל בכיר בתחום המימון וראש משותף של מכון ספרא. שניהם מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב

קריסתו של בנק סיליקון ואלי (SVB) היא דוגמה טובה למשבר נזילות בנקאי, מהסוג שראינו פעמים רבות בעבר (אם כי לא בהיקף כזה מאז משבר 2008). עם זאת, הקריסה שלו עכשיו היא תוצאה של מספר מאפיינים ייחודיים בפעילותו ובתקופה הנוכחית. נסביר כאן את הכלכלה שמאחורי הקריסה שעיקרה תואר במאמר אקדמי מ־1983 שכותביו, דיאמונד ודיבויג, זכו בנובל השנה עבור תרומתם זו.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

מדוע בנקים פגיעים למשברי נזילות? הליבה של עסקי בנקאות היא השילוב בין מתן אשראי לניהול נכסים והתחייבויות. בנק הוא מתווך פיננסי שמקבל פיקדונות מהציבור לחשבונות עו"ש, ומשקיע או מלווה את הפיקדונות הללו לצורך השגת רווח. הכסף שהציבור מפקיד בבנק ונמצא בחשבונות העו"ש הוא נזיל לחלוטין, והמפקיד יכול למשוך אותו בכל רגע. לעומת זאת, נכסי הבנק, ההלוואות שהוא נותן והשקעותיו, נוטים להיות פחות נזילים, או חשופים לסיכונים שונים (כמו סיכון ריבית) וניסיון למכור אותם באמצע חיי ההלוואה או ההשקעה עלול להביא להפסד.

הקופה התרוקנה

המשמעות היא שבנק, כל בנק, פגיע למשבר נזילות. מכיוון שהבנק אינו שומר את כל כספי המפקידים אצלו, אלא רק רזרבה חלקית, אם מגיעים מספיק מפקידים ודורשים את כספם תוך זמן קצר, תופעה הנקראת "ריצה אל הבנק", לבנק לא יהיה מספיק כסף נזיל לתת להם. מכיוון שהוא איננו יכול להנזיל את ההשקעות שלו בצורה מיידית, הבנק ייקלע למשבר נזילות ולא יוכל להיענות לבקשות המשיכות. הסתערות כזו קרתה בסיליקון ואלי בנק ביום חמישי, כשלקוחותיו, ברובם חברות סטארט אפ, משכו 42 מיליארד דולר תוך יממה, רוקנו את קופתו, והרגולטור בקליפורניה נאלץ לסגור אותו ולהעבירו לחזקת ה־FDIC, הרשות האחראית על יציבות המערכת הבנקאית בארה"ב.

מדוע קורות הסתערויות על בנקים? הסתערויות על בנקים קורות לרוב בעקבות חדשות רעות לגבי שווי הנכסים של הבנק. בעקבות מידע שלילי שכזה, חוששים המפקידים שאין לבנק מספיק נכסים כדי לעמוד בהתחייבויותיו. במקרה כזה, הדבר הסביר הוא להקדים ולמשוך את הכסף כל עוד קיים כסף נזיל בקופה. במצב זה הבנק יקרוס גם אם חששות המפקידים אינם נכונים, או שהבנק יכול לנקוט בצעדים שיאפשרו לו להיות בעל כושר פירעון.

במקרה של בנק סיליקון ואלי, הסיבה המיידית היתה הודעתו ביום רביעי אחה"צ (שעון ארה"ב) כי מימש חלק מנכסיו בהפסד של 1.8 מיליארד דולר, וכוונתו לגייס מניות כדי לפצות על הירידה בנכסים. הודעה זו הביאה להסתערות המפקידים על הבנק.

פרופיל ייחודי

מה מיוחד בבנק סיליקון ואלי? לסיליקון ואלי יש פרופיל ייחודי הן בצד ההתחייבויות והן בצד הנכסים, שגרמו לקריסתו. הבנק ידוע כ"בנק הסטארטאפים", וחלק גדול מהמפקידים בו הן חברות הזנק שהפקידו בו את הכספים שגייסו ממשקיעיהם. 2021 ותחילת 2022 היו תקופת שיא בגיוסים בהייטק, דבר שהביא לצמיחה מהירה בפיקדונות הבנק, מ־67 מיליארד דולר בתחילת 2021 ועד 128 מיליארד דולר בסוף מרץ 2022. המשך 2022, לעומת זאת, לא בישר טובות, והבנק חווה ירידה בפיקדונותיו ל־81 מיליארד דולר בסוף 2022, כשחברות הזנק בעיקר השתמשו בכספי המשקיעים ומיעטו לגייס הון נוסף.

בצד הנכסים, בנק סיליקון ואלי ייחודי בנתח הגדול מנכסיו שמושקע באיגרות חוב בריבית קבועה לטווח ארוך. נכון לסוף דצמבר 2022, הבנק החזיק 108 מיליארד דולר, כמחצית מנכסיו, באג"ח. עליית הריבית המהירה בארה"ב בשנת 2022 גרמה לירידה חדה במחירי איגרות החוב הללו. השילוב הייחודי בין הירידה בפיקדונות הבנק מחד, ובשווי נכסיו מאידך, הכריח את הבנק לממש נכסים במחירי הפסד, והביא לחששות שגרמו למשקיעים להסתער עליו. כאן גם החשבונאות שיחקה תפקיד: הבנק נמנע מלהכיר בהפסדים שנגרמו לו על הנייר מהאחזקה באיגרות החוב כי חלקן הגדול הוצג במאזנו הבנק לפי כמוחזקים "עד לפדיון", ולפיכך הוצגו לפי עלותם המופחתת ולא לפי שווים ההוגן (מתוך הנחה כי ירידת הערך היא זמנית). כאשר נאלץ הבנק למכור את איגרות החוב לפני הגעתן לפדיון, הוא נאלץ להכיר בהפסד גדול.

חשוב לציין שבנק סיליקון ואלי הוא ייחודי ברגישות הרבה שלו לעליית ריבית, שפגעה בלקוחותיו ובפיקדונות שלו, ובנכסיו. בנקים רגילים, שנכסיהם מורכבים בעיקר מהלוואות, מפסידים פחות מעליית ריבית, ויכולים להרוויח, שכן הם יכולים להעלות את הריבית על ההלוואות ביותר מאשר הריבית על הפיקדונות. כך, לדוגמה, הבנקים בישראל דווקא שיפרו את רווחיותם בעקבות עליית הריבית ב־2022.

ניהול סיכונים

על פניו, נראה שהבנק לא הגן על סיכון עליית הריבית ובכך כשל בניהול סיכון הנכסים והתחייבויות שלו. בנוסף פורסם שמנהל הסיכונים הראשי עזב את הבנק לפני תקופה ללא שהבנק הודיע על כך לציבור בצורה סדורה. ניהול סיכונים סדור הוא קריטי בניהול מוסד פיננסי.

האם יש חשש להתפשטות המשבר לבנקים נוספים? המאפיינים המיוחדים של בנק סיליקון ואלי גורמים לכך שקריסתו אינה צפויה לפגוע בצורה ישירה במוסדות בנקאיים אחרים. עיקר ההשפעה צפויה להיות אצל בעלי הפיקדונות, ובמיוחד בקרב ענף הסטארטאפים וקרנות הון הסיכון. עם זאת, נשמעת הטענה כי היכולת של ה־FDIC להנזיל את נכסי הבנק ולהחזיר לבעלי הפיקדונות את מלוא כספם תוך זמן סביר יכולה להיות משמעותית לאמון המפקידים בבנקים בסדר הגודל של בנק סיליקון ואלי. אם המפקידים יקבלו רק חלק קטן מכספם, עלול להתערער האמון שלהם ברגולציה על הבנקים. הם עלולים לבחור להעביר את כספם מבנקים בינוניים וקטנים לבנקים הגדולים יותר, כגון ג'ייפי מורגן, סיטי ודומיהם, שעליהם מושתת רגולציה נוקשה יותר, והם 'גדולים מכדי ליפול'. מהלך כזה יכול להביא לגידול הסיכון בבנקים קטנים נוספים.