עמוס גלעד: "אם נותקף על ידי איראן - נישאר לבד"

"אני מעריך, שאם נותקף על ידי איראן, אנחנו נהיה לבד, ואני מציע לקבל את ההערכה הזו, אולי למעט גינויים באו"ם" - כך אמר היום (ד') האלוף במיל' עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, במסגרת הפאנל "בין אינפלציה למלחמה - לאן הולך העולם?", שנערך בוועידת ישראל לעסקים של גלובס.

את הפאנל הנחו עיתונאי גלובס אורי פסובסקי ואסף אוני, והשתתפו בו גם פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי; גליה לביא, חוקרת במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS; וד"ר ג'ניפר שקבטור, יועצת לפיתוח כלכלי לבנק העולמי.

גלעד התייחס בדבריו לשאלה, האם ישראל צריכה לסייע בעת הזו לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה, והוא צידד בעמדת הממשלה שלא לעשות זאת. "הלב של המדינה עם האוקראינים, אבל אנחנו נמצאים תחת איום כבד מאוד של איראן בצפון, באזורים שנשלטים גם על ידי רוסיה. אני מעדיף שנתקוף את האויבים שלנו במזרח התיכון. אוקראינה בינתיים מקבלת סיוע ממדינות המערב, שעד כה מגיע ל-19 מיליארד שקל".

גלעד גם התייחס לדיבורים ההולכים וגוברים באירופה בנוגע לרכישת נשק ישראלי להגנה נגד טילים והציע להפריד בין הדיבורים, לבין ההחלטות וחתימה על הסכמי הרכש. "ההיקף של אספקת הנשק הישראליות לאירופה הוא הדבר שיהיה חדש, לא עצם האספקה. ואם אירופה תוגן על ידי מערכות שלנו זו התפתחות מדהימה, תוצאה של השקעה גדולה מצד ישראל, שהיא החברה היחידה באו"ם, שמאוימת בהשמדה על ידי מדינה אחרת. אפילו הרוסים לא מאיימים להשמיד את אוקראינה. האירופים ככלל הזניחו את הביטחון, ואנחנו נמצאים במהפך חיובי מבחינת היכולת של ישראל לתרום להגנת הדמוקרטיות האירופיות".

"עם הכוח באה האחריות"

סוגיות ביטחוניות בוערות נמצאות גם במזרח אסיה, שם נבחר נשיא סין שי ג'ינפינג לכהונה שלישית רצופה בת חמש שנים. מדובר בבחירה ראשונה מסוגה מאז שלט במדינה מאו צה טונג.

גליה לביא אמרה בעניין זה כי הבשורה הטובה היא שככל הנראה הנשיא ימשיך במדיניות הסינית הקיימת, אבל "עם הכוח גם באה אחריות". היא הביעה דאגה גדולה לנוכח המלחמה ההולכת ומתעצמת בין ארה"ב לסין. לדבריה, "ארה"ב מנהלת מלחמה של ממש בסין שהחריפה בתקופת ביידן. אין דם שנשפך בה, אבל זו מלחמה, שמתחוללת בכמה חזיתות: היא החלה במלחמת סחר בתקופת טראמפ, לאחר מכן עברה למלחמת תקשורת, טכנולוגיות ועכשיו שבבים. המצב הולך ומחריף, ואני לא רואה לזה פתרון בזמן הקרוב. ארה"ב מפעילה סנקציות גוברות".

 גליה לביא בוועידת ישראל לעסקים של גלובס / צילום: יוסי כהן

לדבריה, "אנחנו כישראל נמצאים בין הפטיש לסדן. אין ממש בעיה במעורבות של סין בתשתיות בישראל. הבעיה היא בעיקר השקעות בהייטק ושחברות ישראליות לא יכולות למכור לסין וליצור קשר עם סין. ארה"ב פועלת גם להחזיר את יצרניות השבבים, וישראל תצא מופסדת משני הצדדים, מה שיפגע ביוקר המחיה. ישראל נמצאת כמובן בצד של ארה"ב, והמטרה היא לתמרן בין שתי המעצמות, כדי להקטין את ההפסדים".

בנוגע לחשש מפריצת מלחמה בין סין לטאיוואן, לביא העריכה כי "אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בה: לא טאיוואן, לא ארה"ב, ואני מעריכה שגם לא סין".

ומה לגבי משבר האנרגיהוהאמירות שהעולם גולש לתהליך של "רעב גלובלי"? ד"ר ג'ניפר שקבטור אמרה כי לדעתה העולם עדיין נתון בעיצומו של הזעזוע בכל החזיתות. "כעת אירופה מרגישה את ייסורי הגמילה מאנרגיה, שנגרמת בגלל שרוסיה עצרה את אספקת הגז לאירופה ומנסה להתיש את אירופה בצורה זו. רוסיה מנסה לגרום לפילוג פנימי ולחבל בתמיכה האירופית לאוקראינה.

"בנוגע לדגנים, לדשנים ולחקלאות, אפשר לומר שבטווח הקצר הגענו לאיזון בחסות האו"ם, שמתחזק את הסדר שמאפשר לאוקראינה לייצא חלק מהחיטה ומהגרעינים, אבל המצב יכול להשתנות בכך רגע. לכן אנחנו לא יכולים לפסול כרגע את התחזית לרעב עולמי, כי גם לרוסיה וגם לאוקראינה אין מגמה לסיים את הלחימה".

 ד''ר ג'ניפר שקבטור בוועידת ישראל לעסקים של גלובס / צילום: יוסי כהן

בשורה רעה נוספת של ד"ר שקבטור הייתה שכלכלת רוסיה בינתיים לא סובלת כמעט מהמלחמה הקשה. "הכלכלה הרוסית שיפרה את התחזיות, וכרגע מדברים על רובל חזק מאוד יותר מלפני המלחמה, והצמיחה גדולה יותר מאשר ברוב מדינות אירופה", אמרה. "הם ידעו לנצל את מחירי הנפט העולים, וזה מאפשר להם לספוג הרבה מהלומות מהמלחמה. עד כמה זה יסייע לרוסים בטווח הארוך? כנראה שלא, וכנראה יהיה לה קשה להמשיך בדרך זו".

"התמורות ברמה הגלובלית הולכות לקראת עולם אחר"

על כל הצרות הללו נוספות גם בעיות כלכליות. האינפלציה הרימה ראש אחרי הרבה שנים, ובמקביל לה החלו צעדים מרסנים, שעלולים לגרור את כלכלת המערב לסטגפלציה (שילוב של אינפלציה ומיתון).

"אנחנו חיים בתקופה יוצאת דופן, שאדם ממוצע חווה אולי פעם אחת בחיים", אמר פרופ' מנואל טרכטנברג. "התמורות ברמה הגלובלית הולכות לקראת עולם אחר בהתהוות שקשה לצפות מה הוא יהיה. אחרי 40 שנה שהעולם לא שמע ולא הגה את המונח 'סטגפלציה' המונח הזה הרים ראש. מה שקורה כיום זה הסיוט האולטימטיבי במדיניות כלכלית. יש אינפלציה בממדים שלא האמנו שתהיה בארה"ב ובאירופה, ויש מדיניות שמובילה למיתון ולהאטה בפעילות הכלכלית. האם זה אומר מיתון? לא ברור, אבל ברור שיש האטה".

 פרופ' מנואל טרכטנברג בוועידת ישראל לעסקים שח גלובס / צילום: יוסי כהן

בעניין אחד היה פרופ' טרכטנברג אופטימי, והוא מצבורי הגז הישראלים. לדבריו, "למדינת ישראל יש יותר מזל משכל בעניין הגז, וקשה לתאר את המציאות שהיינו בה, אילולא היה לנו את הגז ואת הצפי לגז הנוסף מ'כריש', והיד עוד נטויה. מדינת ישראל יכולה ב-30 השנים הקרובות גם לצרוך את כל הכמות שהיא צריכה, וגם לייצא. העובדה שאנחנו שייכים למועדון של המפיקים והמייצאים הייתה בלתי צפויה לפני כמה שנים".

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל