יו"ר רשות ני"ע: "אם מדד המחירים באמת היה משקף את יוקר המחיה היינו רואים שיעורי אינפלציה הרבה יותר גבוהים"

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, השתתפה בפאנל רגולטורים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ואמרה שההוצאות על דיור ומוצרים פיננסיים גבוהות מהייצוג שלהן במדד • יו"ר רשות התחרות: "מאבק ביוקר המחיה לא יכול לקרות על ידי גוף אחד אלא רק על ידי רצף של הרבה פעולות"

ביקורת רבה הושמעה בחודשים האחרונים על כך שמדד המחירים לצרכן לא משקף את יוקר המחיה בישראל, בטענה כי האזרחים מרגישים את עליית המחירים במכולות וברשתות השיווק באופן משמעותי הרבה יותר. היום (ד') קיבלו הטענות הללו גושפנקא גם מאחת הרגולטוריות המובילות במשק בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, במסגרת פאנל על אתגרי המשק לרגולטורים.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

"האופן בו מודדים את יוקר המחיה, מדד המחירים לצרכן, הוא פרקטיקה קיימת, אבל אם המדד באמת היה משקף את יוקר המחיה היינו רואים שיעורי אינפלציה הרבה יותר גבוהים", אמרה יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, בוועידת גלובס. "משקל הדיור וההוצאות הפיננסיות שקיימים בתיק של האזרח הישראלי הממוצע כנראה הרבה יותר גבוהים מהמשקלות שניתנות לפרמטרים הללו במדד. אז הכסף שאנחנו מוציאים על ריביות למשכנתא, על הלוואות, הכסף שלא מקבלים על פיקדונות בבנקים, הריכזויות של בנקים, אפשר היה לחסל את יוקר המחיה הרבה יותר במהירות", אמרה גואטה.

ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף
 ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

היא התייחסה גם לנושא הבנקאות הפתוחה שאמורה לאפשר לגופים חדשים להיכנס למערכת הפיננסית ולהוזיל את עלות הפעולות בה. "בנק ישראל התנגד להעברת הסמכויות בנושא הבנקאות הפתוחה לידי רשות ני"ע, וכשזה קרה תוך שלושה חודשים נתנו רישיון לשלוש חברות כדי שיוקר המחיה במגרש הפיננסי ירד בצורה דרמטית. היכולת לקבל את הריבית המקסימלית על הפיקדונות קשורה ברפורמה הזו ואני חושבת שזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים".

"באמת שהתפקיד של רשות התחרות הוא לעצור מיזוגים שעלולים לפגוע בתחרות ולהגדיל כוח שוק"

מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, נשאלה על ידי מנחת הפאנל, אלה לוי וינריב, כתבת גלובס, האם המצב בישראל אכן טוב כפי שנטען לא פעם או שהמדד אכן לא משקף את יוקר המחיה.

מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף
 מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

"אף אחד ממי שיושב פה לא חושב שהמצב אופטימלי", אמרה רוזנבוים, "נכון שהמצב יותר טוב משאר העולם, הגענו במצב טוב יותר למשבר הזה, אבל לכל אחד ואחת, בעיקר נשים שיושבות בפאנל, יש איך לטפל ביוקר המחיה. אם ניקח לדוגמה את ההפחתה המשמעותית במחירי הדלק, המקור היה דיבידנד של החברות הממשלתיות. הצלחנו להביא לגביה בסכום שיא של 1.4 מיליארד שקל שעד אז עמד על 250 מיליון שקל. אמרו לי שאין סיכוי שנגיע לסכומים האלה והצלחנו כי בסופו של דבר הכסף הזה שייך לציבור".

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות, מנכ"ל האוצר אמר שצריך להפסיק לאשר מיזוגים כי הם מביאים להפחתה בתחרות ולהתייקרות המוצרים. מה את אומרת על זה?
כהן: "גם אנחנו ברשות התחרות רוצים כמה שיותר תחרות במשק. המשטר המיזוגי דורש אישור מראש וזו לא דרישה סתם. באמת שהתפקיד של רשות התחרות הוא לעצור מיזוגים שעלולים לפגוע בתחרות ולהגדיל כוח שוק. בוודאי שמדברים על מיזוגים בין מתחרים וגם כשאנחנו מדברים על קונגלומרטים. אני משקיעה בזה המון משאבים ויודעת שבדיקות עומק של מיזוגים מעקבת את המיזוגים ולמרות זאת הראנו בשנה האחרונה כמה התנגדויות למיזוגים בתחום מוצרי המזון כך שאנחנו בהחלט שמים דגש על הדבר הזה".

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות / צילום: שלומי יוסף
 מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות / צילום: שלומי יוסף

מלבד מיזוגים, יש ביקורת על הנושא של מחירי המזון הגבוהים. איפה אתם בתמונה?
כהן: "צריך להפריד בין האינפלציה ליוקר המחיה. להעלאת מחירים יש הרבה גורמים ותחרות היא בוודאי גורם שמוריד מחירים. כוח שוק של חברות זה אחד הגורמים ליוקר המחייה. אנחנו באחד האתגרים המשמעותיים לייצר חליפה מרתיעה שתעצור פעולות שפוגעות בתחרות. אבל חייבים להבין שיוקר המחייה הוא דבר הרבה יותר רחב מחוק התחרות. גם אם נוביל למצב שאין שום הפרה של חוק התחרות, יש עוד הרבה דברים שצריכים לעשות במשק כמו הסרת חסמים, צמצום רגולציה והורדת התקינה".

"זה שבנק ישראל נכנס לוועדה לבחינת מבנה הרגולציה זו תקלה"

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, נשאלה על המצב בישראל לעומת העולם, ואמרה כי יש מקום לאופטימיות במשק הישראלי אל מול ארה"ב, מדינות אירופה ומדינות מפוקחות אחרות. "אבל עדיין יש אתגרים משמעותיים. הכלכלה העולמית עוברת טלטלה בימים אלו. כמובן שבישראל יש לנו עצמאות אנרגטית בגז הטבעי ובתכנית הסיוע הפיסקאלית והמוניטרית, אבל ארה"ב ואירופה הן שותפות המסחר העיקריות של מדינת ישראל ואם הכלכלות שלהן ייפגעו משמעותית, הדבר יכול להשפיע על הסחר אצלנו.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר / צילום: שלומי יוסף
 שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר / צילום: שלומי יוסף

ערן יעקב, יו"ר רשות המסים ביוקר המחיה, רשות המסים היא גם שחקנית בזירה הזו. מנקודת המבט של מי שמכניס את הכסף לקופת האוצר, איפה אתם יכולים לסייע?
יעקב: "אנחנו מכניסים לא מעט כסף לשמחתנו, אבל לא לעולם חוסן. אני לא בטוח שנמשיך לראות את העלייה הזו באותה סדרי גודל גם קדימה. לוקח זמן עד שהשינוי המבני ייקלט במשק וישפיע עליו. כמי שרואה דוחות של חברות, יש פה יוקר מחיה שנובע מאותו רווח שנוצר בכוח שוק מייבוא בהסכמי בלעדיות שקיימים בין יבואן לספק. אנחנו שנים מנסים לטפל בבעיה הזו. נעשו המון מהלכים מנקודת מבט אוצרית. נקודה אחת שצריכה לקבל פוקוס הוא הדיון שבו גורם אחד מוכר סל של הרבה מוצרים ומחזיק את הקמעונאים ואת האזרחים כשבויים במחירים גבוהים, עם רווח עודף

ערן יעקוב, מנהל רשות המיסים / צילום: שלומי יוסף
 ערן יעקוב, מנהל רשות המיסים / צילום: שלומי יוסף
.

פרויקטים ממשלתיים רבים לא מתקדמים בקצב המצופה. מה אתם עושים בזירה הזו?
רוזנבוים: "נכון, לא תמיד הכל ורוד. רוב החברות הממשלתיות מתפקדות באופן טוב אבל יש מקום לשפר חלק מהחברות. יש גורמים שמשפיעים כמו חוסר יציבות פוליטית או חוסר יכולת להתקדם. הממשלה הנוכחית עשתה רבות כדי לקדם את הפרויקטים האלה, אבל גם פרויקטים של תשתיות וגם נדל"ן הם פרויקטים שלוקח הרבה זמן לראות את השיפור. אין פתרונות קסם והתפקיד שלנו לוודא שיגיעו האנשים הטובים ביותר לחברות האלה ויובילו את הפרויקטים האלה".

בא בצלאל סמוטריץ' עם חלק מהמצע ומדבר על ביטול נבחרת הדירקטורים ומינוי על ידי שרים. מה דעתך על המצע שמבקש למוטט את החזון שלך?
רוזנבוים: "אני לא עוסקת בפוליטיקה. אני פקידה בכירה. אבל בסוף בחירת העולם שלי היא שבעלי המניות של החברות הממשלתיות הם הציבור. כמו שאנחנו רוצים שהביצועים לא יפלו מאלו של החברות הפרטיות אז אי אפשר להגיע לכך בלי שהאנשים הטובים ביותר ינהלו אותן. לכן התפקיד של רשות החברות הממשלתיות הוא שבפני השרים יונחו רשימות של אנשים טובים ואיכותיים. אפשר להתווכח אם השם הנכון הוא 'נבחרת' ואם הכמות צריכה להיות אלף או אלפיים שמות".

"חוק שירותי תשלום הוא הדבר המרכזי שצריך לקדם מיד לאחר הקמת הממשלה"

ענת, איזו חקיקה תקועה בצנרת?
גואטה: "חוק שירותי תשלום הוא הדבר המרכזי שצריך לקדם מיד לאחר הקמת הממשלה. האתגר הגדול הנוסף קיים במבנה של הפיקוח הפיננסי, וזה יהיה חייב להיות מתועדף גבוה ולגבש המלצות בלי לערב פנימה את אחד הרגולטורים הפיננסיים. אם מחליטים ועדה בלי רגולטורים אז זה שבנק ישראל נכנס לוועדה זו תקלה, ובמידה רבה זו הסיבה שזה התפוצץ בסוף. ההפרדה בין פיקוח על אינטרסים יציבותיים לצרכניים הוא ראשון במעלה וצריך להסדיר ולבנות אותו. רשות ני"ע שאמונה על טובת הצרכן וטובת המשקיע, היא בעיני המתאימה ביותר להיות הרגולטור הצרכני".

לדבריה, זו העמדה שהציגה בפני חברי הוועדה, שמסקנותיה לא פורסמו. "אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות. כל השווקים בעולם הנאור שעברו מבנה פיקוח בחנו את מודל הטווין פיקס. הבינו שהכוח של היחיד נשחק וכדי לחזק אותו צריך רגולטור שיסתכל בעיניים של הציבור ולא על שום אינטרס אחר. הסיבה שחברות הפינטק צומחות בישראל ואנחנו לא נהנים מהן, זו תקלה".

בסביבת בנק ישראל מתייחסים לדברי גואטה בכנס גלובס באשר להימצאותו של הבנק בוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי, ומזכירים שהבנק הוא "חלק אינטגרלי מהוועדה מתוקף תפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה וכאמון על היציבות הפיננסית בישראל". בבנק מזכירים גם שבוועדה לא השתתפו נציגי הפיקוח על הבנקים מתוך בנק ישראל, בדיוק כפי שרשות ני"ע לא לקחה חלק בוועדה.

מיכל כהן מרשות התחרות אמרה גם היא שהשלמת חוק שירותי תשלום הוא הכרחי ותהיה לו תרומה מאוד גדולה. "בהיבט הרגולציה הפיננסית ומגוון הרגולטורים והקושי שזה יוצר ומעמיס על חברות חוץ בנקאיות, אנחנו חשבנו ברשות התחרות, וזו העמדה שהצגנו, שלגופים החוץ בנקאיים צריכים להיות אבא ואמא יחידים, ושהם לא יצטרכו ללכת לחפש עצמם פתרונות אצל כל מיני רגולטורים. הוועדה אכן התפרקה אבל לתחרות שצפויה למשק עם כל הגופים החוץ בנקאיים זה יהיה דבר דרמטי שיפיע על יוקר המחיה", אמרה כהן.

היא הוסיפה כי האתגר הגדול הוא יוקר המחיה בתחום המזון. "זה באמת אתגר שחייבים בו לשלב בידיים. זה לא יכול לקרות על ידי גוף אחד או מילה אחת אלא רצף של הרבה פעולות. יש אינטרסים שצריך לאזן ביניהם והרבה כוח, גם כוח פוליטי, כדי להעביר רפורמות.

"ההון השחור הוא בעיה משקית שצריכה להטריד את מקבלי ההחלטות"

שירה, לגבי שוק הדיור, הנתונים מראים על עליות מחירים אבל המירוץ לדיור קצת נבלם. זאת בעוד אנשים אומרים שהם כבר לא יכולים לקנות דירה. יש תקווה לציבור?
"גרינברג: "מי שמספק את הנתונים הם הלמ"ס. מה שהממשלה עושה הוא הגדלת ההיצע. זה הפתרון לשוק הדיור. היצע לוקח לו זמן ולכן יש דגש על כך כבר תקופה ארוכה, עוד מתקופת כחלון, וגם הממשלה הנוכחית שמה על זה דגש. יש המון מאמץ ממשלתי וחשוב לראות שהדבר הזה ממשיך"

ערן, מה האתגרים של רשות המסים לקראת הממשלה הבאה?
יעקב: "אחד האתגרים הוא מאבק בהון השחור. זו לא רק בעיה של רשות המסים אלא בעיה משקית שצריכה להטריד את מקבלי ההחלטות. כנגד הפשיעה הזו עשינו מסלול בטוח שכל גופי האכיפה יושבים יחד ומתכסים עצה איך להתמודד. בכל המדדים מאז שניתן פוקוס משמעותי אנחנו נותנים תוצאות, לדוגמה במאבק נגד הפשיעה במגזר הערבי. חלק מהפשיעה בכללותה מתחילה בכך שצינור החמצן המשמעותי הוא העניין הכלכלי. אם לא נגדע את החשבוניות הפיקטיביות והמאבק בהון השחור, בסוף זה מגיע לפשיעה אלימה. יש צורך בחקיקה נכונה שתאפשר לנו להתמודד עם זה, בעיקר בענישה".

*** הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, HOT, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת חשמל