ד"ר אלרעי פרייס: יש ירידה בחיסוני השגרה בציבור – אנשים שואלים 'למה הבאתם לנו את הפוליו?'

מגיפת הקורונה וההשלכות כבדות המשקל שלה הביאו לשינויים בהתנהלות הציבור גם ביום שאחרי. בנוסף, שיעור ההתחסנות של הציבור במה שמוגדר כ'חיסוני שגרה' נמצא בירידה. כך אומרת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס. בשיחה עם רן רזניק, כתב בכיר ופרשן בריאות בישראל היום, בועידת ישראל לעסקים של גלובס, מביעה ד"ר אלרעי פרייס תסכול מה'פייק ניוז' שרווח ברשתות החברתיות אך מציינת כי במשרד הבריאות מנסים להגיע להבנה והידברות עם האוכלוסיות שלא מתחסנות.

מה התחזית והערכות משרד הבריאות לשפעת ובריאות בחורף הקרוב?
"מחלת הקורונה פה ולא הולכת, אנחנו צריכים להתכונן לזה. אנחנו בוחנים מדי שנה את השאלה איך להתכונן לעונת השפעת שתגיע. מה שרואים בחצי הכדור הדרומי הוא שהיה גל קורונה וגל שפעת. שני הפיקים לא הצטלבו. חשוב שכל אחד יגיע מוכן כמה שיותר. אני לקחתי את החיסון שלי ערב סוכות עם הילדים. כל אחד שיגן על עצמו."

מה מצב הקורונה עכשיו?
"מחלת הקורונה יכולה לעבור או בשקט ואנשים מרגישים טוב. או שיכולה לגרום לתחושה ממש קשה. להרבה אנשים יש סימפטומים ממושכים אחר כך. מה שמכונה לונג-קוביד. כיום יש 1000 מאומתים ועולים ליום. ה-R, מקדם ההדבקה, מבוסס על זה שאתה יודע כמה אנשים נבדקים. אנחנו יודעים שהרבה עושים בדיקות ביתיות, ולא יודעים לספור אותם. מה שחשוב לספור זה חולים קשה בביה"ח, ושם לא רואים עלייה. זה בגלל שהאוכלוסיה בישראל בסה"כ מוגנת ומחוסנת, גם אחרי גלים של תחלואה. ואנשים נבדקים בבית. ומקווה שהם שומרים לא להדביק אחרים. לא רואים עליה במדדים הקשים.

איך ישראל ערוכה למגיפות חדשות כמו אבעבועות הקוף או מקרים אחרים?
"כל המדינות בעולם נאבקות בשאלה, מתוך ההבנה שהקורונה לא היתה פנדנמיה של פעם ב-100 שנה. בגלל תנועת אנשים ויכולת אבחון אחרת, יש יותר תחלואה וצופים שהיא תגדל עם שינויי האקלים. אנחנו צריכים פשוט להתכונן לזה. מה שעשינו בישראל הוא שהקמנו מערך מודיעין בריאות. להביא את היכולות של ישראל בעולם הביטחון, לחפש סיכונים בצורה פרו-אקטיבית ולמגר כשהם קטנים. מודיעין שיזהה סיגנלים קטנים, ולטפל בהם בשלב מוקדם".

"למעשה מערך מודיעין הבריאות כבר קיים. באמ"ן הוקם מרכז מידע שנסגר ביולי האחרון ו-'אוזרח'. המערך נפתח למחלות אחרות והוא פועל כעת למשל על האבולה באוגנדה והכולרה שנמצאת בסוריה ולבנון. המטרה לבנות את התשתית המיחשובית כדי לאפשר ניתוחי מידע. בקורונה מה שעשינו, חיברנו את הנתונים מכל המעבדות והגופים המחסנים. היו נתונים אונליין להבין מה קורה ולקבל החלטות מבוססות מידע. זה לא קיים בדברים אחרים, גם לא במחלות מחייבות דיווח. הדיווחים מסורבלים ולא אוטומטויים וגם אותם צריך לשפר."

היו איומים עליך, ופיזית על הילדים. האם את מרגישה שהמדינה נתנה הגנה מספקת לך ולארבעת ילדייך?
"נתנו הגנה, הסתובבתי עם מאבטח. ברגע שהיו איומים היתה הגנה של המשטרה. מה שמתסכל שצריך לנסות למנוע. הכי פשוט זה לשים אבטחה עלי. מה שיותר קשה זה להפסיק את הגורם המאיים. אני לא בקיאה במה המשטרה עושה, אבל בסוף, הדבר הכי פשוט זה לשים אבטחה על האדם המאובטח. כשאתה מאובטח, אתה בעצם בכלא. וכשהורידו את האבטחה בסבב הראשון, הרגשתי שיצאתי לחופשי. כשהחזירו אותה הייתי בדיכאון. כשנמצאים במצב הזה, אתה קצת מגביל את היציאות. ואז אתה פשוט בכלא".

"אני חושבת שמדינת ישראל צריכה להבין איך מתמודדים עם מה שקורה ברשת, יש שם אובדן שליטה מוחלט. כולל איומים מאוד מפורשים. חופש הבעת הדיעה חשוב לדמוקרטיה, אבל באיזשהו מקום יש דברים שעוברים את הגבול. זה עובר לחיים האמיתיים אחר כך".

יש עוד השפעה אדירה של הרשת, הפגיעה בהתחסנות בישראל. קבוצות לא מעטות שלא מתחסנות, האם כל הדיון הציבורי סביב חיסוני הקורונה לחצבת ופוליו ושלל מחלות מסכנות חיים?
"אין ספק שאנחנו בירידה בהתחסנות בחיסוני השגרה. הירידה נעה בין 2% ל-4%, תלוי בסוג החיסון. בגילאי טיפות החלב ישנה ירידה של מעל 90% בחיסונים. גם במנות דחף רואים את הירידה. בקורונה היו זמני סגר והיה קושי לחסן משום שבתי הספר היו סגורים. אם מסתכלים לאורך זמן, קשה להשלים את זה. חלק מזה נובע מה-"פייק ניוז" סביב חיסוני הקורונה. הרבה יותר קל להפיץ פייק ניוז, מאשר לייצר - ניוז. ראיתי פרסומים ברשתות שאמרו: 'מה הבאתם לנו את הפוליו?'. יש אנשים שכבר לא מאמינים לכלום".

"היום הכיסוי החיסוני יותר גבוה ממקומות אחרים. בסוף הדרך הכי טובה להגן על הילדים, למנוע מהם מחלות שהן ברות חיסון. משהו שחייבים להבין איך להתמודד איתו. עשינו 'יום חיסונים', כדי לדבר עם כל השותפים עם קופות החולים והקהילה. הרבה אנשים לא מתחסנים בגלל ענייני התנגדות, אלא משום שזה לא נגיש ומסיבות אחרות".

שנתיים לפני הקורונה, כבר היה שיח ער סביב חיסונים. כשהתפשטה מחדש מגיפת החצבת. היו קהילות, לא רק 'חרדיות' או 'ערביות' אלא למשל גם בבתי הספר בפרדס חנה שהורים לא רצו לחסן חצבת.
"לפני הקורונה היה כיסוי חיסוני טוב. ועדיין היו כיסים של האוכלוסיות שתיארת שלא מתחסנות. ואז המגיפות מתפרצות במקומות האלה. ואחכ עלולות להתפשט. ניסינו להבין מה מונע מהאנשים מהקהילות האלה להתחסן. האם זה מידע, הנגשה או מה יעזור. אנחנו צריכים לייצר פתרונות שמותאמים לכל האוכלוסיות".

האם כמי שמגנה בגופך על בריאות הציבור, את מרגישה שהממשלה הנוכחית היוצאת, נתנה לך גיבוי מספיק למגבלות הקורונה?
"מרגע שנכנסו לעולם החיסונים והתרופות. גם משרד הבריאות לא הוביל למדיניות של 'סגר סגר סגר'. מרגע שהיו חיסונים, תרופות ומערך מודיעין בריאות, גם גורמי המקצוע לא המליצו על סגר. גם כשהיתה עליה בתחלואה ביולי. היו אמירות גם בממשלה לא לפתוח את בתי הספר. אמרנו במשרד הבריאות שזו לא הדרך. בסוף הממשלה צריכה לאזן בין שיקולים שונים. חושבת שבהחלט הובלנו לאורך המגיפה שינוי בגישה, כי היו כלים אחרים להתמודד. שהם החיסונים, התרופות ויותר דברים בארגז הכלים".

 *** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל