משפט נדל"ן

ראה אור "קובץ נהלי רישום והסדר מקרקעין" בעריכת שמואל בר ישראל וציפורה בית און ובהוצאת ועד מחוז ת"א של לשכת עוה"ד * כל ההוראות המינהליות המתייחסות לחוק המקרקעין על סעיפיו השונים, בשלמות ובעדכון 14.12.1997 18:56 עו"ד משה קשת

לאחר חתימת ההסכם החלו העותרים בשיפוץ המבנה, אלא שפעולתם נעצרה על-ידי עיריית חיפה, המשיבה 4, בנימוק שהמבנה הוא מבנה מסוכן העלול להתמוטט ושיש להרסו כליל

הבטחת ציפיותיו של מקבל המתנה הינה אינטרס ראוי להגנה, ומקובלת ההלכה כי את גמירת הדעת יש להסיק, גם בחוזה מתנה, על סמך גילוייה החיצוני של כוונת המתקשר * אלא שבחוזה מתנה יש להכיר בציפיותיו של מקבל המתנה כלגיטימיות רק כאשר הנסיבות והתנהגות הצדדים מצביעים בצורה ברורה וחד-משמעית על כוונתו של המעניק להתקשר בחוזה

הזכות להגיש התנגדות עומדת למי שיש לו זכויות קניין במקרקעין נשוא התוכנית, אך מעגל "המעוניינים במקרקעין", עשוי להיות רחב יותר

בית משפט לעניינים מינהליים נכון לבדוק ביתר עמקות עניינים עובדתיים, המתחברים בפניו, בהשוואה לבית המשפט הגבוה לצדק * בית משפט זה מעמיד את מעשי הרשויות והחלטותיהן על סבירותם, ואינו מוכן להשתית את החלטותיו על פירוש דווקני של חיקוקים, גם אם המנסח לא דייק בלשונו

אי תשלום מס רכוש על קרקע, מקנה למדינה שיעבוד על אותה קרקע, אם כי אין דרישה לרשום את השיעבוד * האם השיעבוד תופס גם אם לא נרשם? * לפי דיני חברות אין תוקף לשיעבודים מסויימים על נכסי החברה אלא אם הם נרשמים בלשכת רשם החברות * האם השיעבוד יתפוס? * המחוזי פסק, כי דין החברות יגבר, וכי שיעבוד-מס-רכוש שלא נרשם בלשכת רשם החברות כמוהו כלא-היה * על כך הוגש עירעור לעליון

עסקת קומבינציה שלא צלחה הסתיימה בתביעות הדדיות במחוזי חיפה * הצדדים ערערו לבית המשפט העליון *הפרשה העובדתית אינה חריגה בעובדותיה, אך מעניינת מכיוון שמדובר בעיסקת קומבינציה * העליון פסק כי כל אחד מהצדדים שהשתחרו בחופזה מן החוזה, יספוג את נזקו שלו

על טיבה של עיסקה, אם היא מכר או מתנה, ניתן ללמוד, לכאורה, גם מתוך מהות היחסים שבין הצדדים * כאשר מדובר בקירבת משפחה תתחזק, במקרה של ספק, ההנחה שהיתה כוונה לתת מתנה * כאשר מדובר ביחסי עבודה או קשרים שאופיים כלכלי, תיחלש, הנחה כזו

על מנת לגלות כי מדובר בחוזה למראית עין שאין מאחוריו ולא כלום, או המשמש מסווה לחוזה נסתר אחר, יש להתחקות אחר כוונות הצדדים ויש משקל להתנהגות הצדדים המלמדת על יחסם לזכויות ולחובות שנקבעו בחוזה

מאבק השטחים בין הישוב עומר לבין הבדואים ממחיש את הקושי בשינוי של תחום הרשות

שופט ביהמ"ש העליון, יצחק אנגלרד, מפקפק בפיסקה קודמת של העליון, הקובעת, כי שותף במקרקעין חייב בתשלום דמי שימוש ליתר שותפיו רק כאשר הוא השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שנמנע השימוש מיתר השותפים

לא פעם התעוררה שאלה בנוגע ליכולתו של רוכש מקרקעין (הקונה הראשון), שיש לטובתו הערת אזהרה, להעניק לצד ג' (בד"כ למי שקונה ממנו), הערת אזהרה, מבלי שיקבל על כך את הסכמת בעל המקרקעין (קרי, המוכר של הקונה הראשון

יש לפרש את המונח "גובל" בכל הקשריו השונים בחוק - לרבות בסעיף 197 - באופן אחיד והרמוני, התואם את משמעותו בחיי היום יום, דהיינו, השקה פיסית ממשית