משפט נדל"ן

נטילת זכויות מבעל הקרקע מקומה בחוק מיסוי מקרקעין, בעוד שירידת ערך מקומה בפקודת מס הכנסה

על פי הדו"ח, דיירים משכונת גבעת מרדכי יקבלו בממוצע כ-22 אלף דולר ובשכונת בית הכרם יקבלו פיצוי בגובה כ-50 אלף דולר בממוצע. את התושבים ייצגו משרדי עוה"ד חגי סיטון, יוסי ארנון, יורם בר סלע ואחיקם סטולר

לאור התנהגותה של הוועדה המקומית ת"א, נאלצה ועדת הערר להיכנס לנעליה בהליכי הוצאת היתר הבנייה

למפעילי חנות הפלאפל לא היתה כל זכות להפעיל עסק בנכס שהם בעליו, ולכן אין גם כל הצדקה למתן פיצוי על הפגיעה בזכות זו בעקבות ההפקעה

ועדת הערר קובעת: לתסקיר השפעה על הסביבה אין "השפעה" על היות המקרקעין "גובלים"

מתעוררת השאלה: מהו המקור למיסוי הפיצוי המתקבל, האם מכוח מיסוי רווח הון על פי פקודת מס הכנסה, או מכוח חוק מיסוי מקרקעין?

סיכום פסקי הדין שניתנו בשנה האחרונה בסוגייה - "האם קשירת עיסקה שלא דרך המתווך הבלעדי שוללת ממנו זכאותו לדמי תיווך"

על מנת להרים את נטל השכנוע המוטל על הנושה, עליו להוכיח כי כבר בעת חתימת הסכם הממון נעשה הדבר כחלק ממהלך מתוכנן של הברחת רכוש

הגבלת זכות התביעה לפיצויים בזמן היתה משמיטה את הצידוק מתחת לזכותו של הציבור להפקיע את המקרקעין באותם מקרים שבהם לא משולם לבעלים פיצוי הוגן וראוי

נוהג של שנים גובר על תקנון במקום שאין מתנגד לנוהג זה, אך די בדייר אחד המתנגד לכך והמעוניין כי התקנון יקויים ככתבו וכלשונו, בכדי לבטל את הנוהג

אומנם נכון, במועד ההתקשרות הסכימו הצדדים לעגן את עיסקתם בחוזה כתוב וחתום, אך בהסכמתם לערוך חוזה בכתב אין כדי לשלול את האפשרות שעוד קודם לכן השתכלל בינהם קשר חוזי מחייב

התנאי ההכרחי כדי שבר רשות יזכה לפיצויים הינו, כי לפחות יטען טענה כזו בכתב הגנתו ויניח את התשתית העובדתית בכתב טענותיו, אחרת לבית המשפט אין סמכות לתת פיצויים מיוזמתו

סדרת מחקרים שנערכה באירופה, ארה"ב וישראל, מצביעה על גוש דן כשלישי באירופה בחומרת זיהום האויר (גרועים ממנו רק אתונה ובוקרשט), זיהום הגורם למותם של אלפי אנשים בישראל בכל שנה, ולמחלות בדרכי הנשימה של 27,000 ילדים

ועדת הערר בתל אביב אישרה חלוקת דירה ברחוב בן יהודה לשלוש יחידות דיור

אומנם ברכישת הדירה ע"י האשה והבן ולא ע"י האשה והבעל, שהיו עדין נשואים, יש כדי לעורר תמיהה, אך בתמיהה זו אין די