משפט נדל"ן

כונס הנכסים שואב סמכותו מכוח סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, ולא מכוח שטר המשכון

קונה הרוכש מקרקעין במחיר מאוד לא סביר ויודע על שינוי ייעוד, נוהג שלא בתום לב כלפי המוכר

בעל מקרקעין, שנגרמה לו "אי נוחות", זכאי לתבוע את שכנו הבונה ללא היתר, בעוולה של הפרת חובה חקוקה

בהלכה תקדימית נקבע, כי כשההפקעה מתבצעת בחלק מהקרקע שנמכרה, אותו חלק יספוג את ההפקעה

הטבות מס של הלווה, אותן ניתן לנצל במסגרת מימוש השעבוד, אינן חלק מן השעבוד אלא אם הוזכרו בשטר השעבוד במפורש, והטבות אלו הינן נכס עצמאי

רקע ופסקי דין מנחים

אחד המכשירים החזקים ביותר בידי הרשות לכפות את רצונה בדבר תכנון העיר הינו "הפקעה". כאן הרשות למעשה מפקיעה את בעלותו של בעל הקרקע, בכדי להשתמש במקרקעין למטרה ציבורית

את הסוגיות המסובכות ביותר בדיני קניין הינה סוגיית העדפה של שיעבודים שנוצרו בזמנים שונים, וכל אחד מבקש את הבכורה על הזכויות של הבעלים. התחרות יכולה להיות בין שתי משכנתאות, או בין שני עיקולים, או בין עיקול לבין משכנתא וכן הלאה

רק לאחר מימוש הנכס, לאחר קבלת תמורתו, ניתן יהא לדעת אם נותרה יתרת חוב ואם יש צורך לתבוע את הערבה

רק בנסיבות יוצאות דופן ייבצר מנפגע להפעיל את זכות הביטול הקנוייה לו

מינהלת מרכז ההשקעות החמירה את התנאים לקבלת כתב אישור לבנייה להשכרה למגורים דווקא בשעה שלשוק נדרש תמריץ, וזאת בניגוד לדעת השרים וכנסת

חוק המתווכים בא להגן גם על מוכרים, אשר לעיתים מודיעים ברבים כי דמי תיווך ייגבו רק מן הצד הקונה, ועל המתווכים לכבד אמירה זו

מדיניות משפטית ראויה צריכה לעודד מצב, בו מצב קנייני ישקף מצב תכנוני תקין - וההפך

כשהמו"מ הבשיל לכדי חוזה והתנהגות חסרת תום לב מנעה כריתתו, יפוצה הצד הנפגע גם בפיצוי חיובי

הפסיקה של החודשים האחרונים מחייבת גם תיקונים בחקיקה וגם שינויים בפרקטיקה המשפטית