ביטול עסקה

החותם על הסכם מכר לא יישמע בטענת עושק רק בשל גילו המבוגר וחוסר יכולתו בקרוא וכתוב: "גישה קפדנית כזו אינה מעשית ואינה רצויה"

בית המשפט העליון מעניש למעשה את הקונה הראשון על ש"מעל" באמצעי שנתן לו המחוקק להביא את זכותו לידיעת הציבור, באמצעות רישום הערת אזהרה, אך האם גם במקרה ולקונה אין יכולת לעשות זאת, נעניש אותו באותה צורה?

על קונה מקרקעין לפעול בשקידה ראויה ובמהירות סבירה על מנת לבסס את זכותו במקרקעין, והתרשלותו מלעשות זאת יכולה, בנסיבות מסוימות, להוות התנהגות בחוסר תום לב כלפי הרוכש השני

קונה הרוכש מקרקעין במחיר מאוד לא סביר ויודע על שינוי ייעוד, נוהג שלא בתום לב כלפי המוכר

רק בנסיבות יוצאות דופן ייבצר מנפגע להפעיל את זכות הביטול הקנוייה לו

כשהמו"מ הבשיל לכדי חוזה והתנהגות חסרת תום לב מנעה כריתתו, יפוצה הצד הנפגע גם בפיצוי חיובי

המתעשר מעיסקה שלא בתום לב מול שותפו, ישיב את הרווחים ולא יצא נשכר מפעולתו

ביהמ"ש קבע, כי עורכי הדין אחראים כלפי הרוכשים בכל הקשור עם בדיקת הזכויות בדירה והעמדתם על טיב זכויות אלה, ומשלא עשו זאת - התרשלו בתפקידם

עם מתן הודעת הביטול על-ידי הנפגע, נתונים שני הצדדים בפני הסיכון, כי אם הביטול הוא כדין יהא כל אחד מהם חייב בחובת ההשבה

בתחרות בין קונה מקורי לפני חוק המקרקעין מול קונה מאוחר שרכש מיורש של מוכר - המקורי עדיף

לא ניתן יהיה לאכוף את ההסכם - אך ניתן יהיה לנקוט בצעדים בשל הפרתו

יש לפרש את שתיקת התובעת כהסכמה להחזקת הנתבעים במקרקעין, כך שהנתבעים הינם ברי רשות, ואין חזקתם חזקה נוגדת

חובות לעירייה גוברים על שיעבוד הבנק רק מרגע פינוי הדירה ומסירה בפועל לכונס

השבת כסף בעקבות ביטול הסכם מקרקעין עלולה להתיישן תוך 7 שנים