יו"ר ההסתדרות הרפואית: "גם רופאים רוצים לעבוד פחות שעות"

בימים האחרונים אנחנו עדים לסיקור תקשורתי רחב של הסכם שכר המורים. לעומת זאת הרופאים נמצאים מ-2020 ללא הסכם שכר, והדבר כמעט אינו זוכה להד תקשורתי. הקורונה ואחר כך חילופי הממשלות, הובילו לכך שתחילת המו"מ על ההסכם נדחתה, למרות שההסכם הקודם, שנחתם לפני 13 שנה כבר פקע. גם שכר המורים הוא אירוע תקציבי משמעותי, כ-10 מיליארד שקלים בשנה, ומול שכר הרופאים נמדד גם השכר בסקטורים אחרים.

הנושא הבוער במו"מ הפעם, יהיה כנראה ההתמודדות עם המחסור ברפואים, אמר היום (ד') פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, בשיחה בנושא קידום מעמד הרופא והצוותים הרפואיים עם רן רזניק, כתב בכיר ופרשן בריאות בישראל היום. "ולכן אנחנו נצטרך הסכם שכר שיהווה רפורמה בעבודת הרופא. יש שינוי חברתי בכל מה שקשור לשעות עבודה, וגם הרופאים רוצים לעבוד פחות, מתמחים ומומחים".

רזניק ציין כי המאבק לקיצור תורנויות הרופאים, מובל תקשורתית על ידי ארגון "מרשם", בעוד הר"י, ההסתדרות הרפואית, מייצגת גם את המתמחים וגם את המומחים, אך קולה נשמע פחות לטובת הקיצור.

 פרופ' ציון חגי, יו''ר ההסתדרות הרפואית בישראל / צילום: יוסי כהן

האם הפיצול הזה פוגע במאבק?
"לנו יש 8,000 מתמחים, ולמרשם יש רק 600", ענה חגי. "הרעש התקשורתי חשוב אבל המהות יותר. בסוף צריך לשאול אם קיצור התורנויות צריך להיעשות על פי תוכנית של מיעוט שלא מייצג את כלל הרופאים?".

לעומת מרשם שקוראים לקיצור התורנויות באופן גורף, ועדה המורכבת מרופאים בכירים וגם מתמחים בה השתתף חגי, רוצה לראות קיצור דיפרנציאלי. "כירוגים צריכים לקבל הכשרה לפי מספר ניתוחים, ושם יהיה קשה לקצר תורנויות. רוב הרופאים נוטים לא לקצר בתחום הזה. במקצועות הפנימיים כולנו רוצים לקצר. אבל כמה לקצר ואיך? צריך להתחשב במחסור בכח אדם, בעיקר בפריפריה שם יש תקנים לא מאויישים". אם הקיצור יחל במרכז, אומר חגי, תהיה פגיעה חזקה עוד יותר בפריפריה.

בכל זאת, הוא אומר, "אנחנו מאמינים שנוכל להוביל מהלך גם לשינוי שעות העבודה של המומחים וגם של המתמחים. אנחנו מייצגים את כולם וחושבים על כל הסקטורים ואיך לשפר את תנאי עבודתם. שיהיה להם זמן לבלות עם המשפחה".

להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה, לקצר את הלימודים ל-6 שנים

אז מה עושים כדי לפתור את המחסור באופן שאפשר יהיה לשחרר את הרופאים ולהתאים את החיים שלהם לאלה של מקצועות אחרים? קודם כל הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, שהוא היום נמוך ביחס לאוכלוסיה, אך נמצא בגידול. אלא שבקרוב יפרשו קבוצה גדולה של רופאים מעליית 91', ובעוד שנים תיפסק ההכרה בתארים ממזרח אירופה. הפתרון המוצע הוא קיצור לימודי הרפואה מ-7 שנים ל-6, וקליטה של סטודנטים מחו" לסטאז' בארץ בשנת הלימודים החמישית או השישית.

עוד ציין חגי כי רופאים באירופה עובדים פחות שעות ומשתכרים שכר דומה, מול עלות מחיה נמוכה יותר, עוד אלמנט ששוחק את מצבת כוח האדם המקומית.

חגי תומך במתן שכר גבוה לרופאים מומחים כדי שישארו רק בבתי החולים הציבוריים. הוא ציין גם כי: "היום אין פער בשכר בין מנהל יחידה למנהלי מחלקה ולכן רבים לא רוצים להיות מנהלי מחלקות, ולטפל באדמיניסטרציה ופוליטיקה פנימית. לכן הם מסתפקים בלהיות מנהל יחידה. וזה צריך להשתנות". כמו כן הוא תומך בשימוש בתשתיות של בתי החולים הציבוריים כשר"פ בשעות אחר הצהריים. "אסור שציוד של בית חולים יעבוד פחות מ-24 שעות ביממה".

אבל גם אם הציוד עובד 24 שעות ביממה, זה לא כל כך עוזר כשמדובר בציוד מיושן. "התשתיות בבתי החולים בארץ לא מתקדמות, ועם הצפיפות המשמעות היא זיהומים וסיבוכים. בתי החולים, ובעיקר הפסיכיאטריים, הם בושה למדינת ישראל".

*** הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, HOT, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת חשמk